מי פורח בסתיו?

שם כתב: מרגרטה וולצ׳ק אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים: 22.10.2020

מרבית צמחי בר בישראל פורחים בסוף החורף ובאביב, כאשר הקרקע רטובה והטמפרטורות נוחות, הם מייצרים מרבדי פריחה צבעוניים, ריחניים ומגוונים.

חלמונית גדולה צילמה מרגרטה וולצק חלמונית גדולה. צילמה מרגרטה וולצ'ק

סתיו היא לא עונה נוחה לפריחה. אחרי קיץ ארוך, חם ויבש ממתינים רוב הצמחים לגשם שירטיב את האדמה וייספק מים ההכרחיים לצמיחה. למרות זאת ישנם מספר מינים אשר פורחים דווקא בסתיו לפני הגשמים או עם הגשמים הראשוניים. צמחים אלה אוגרים ברקמות מאגרי מים ומזון המאפשרים צמיחה ופריחה, בעיקר הצמחים מקבוצת הגאופיטים (הצמחים בעלי בצל, פקעת או קנה שורש תת-קרקעיים).

נרקיס אפיל. צילם אורי ארליך

מה בכל זאת היתרון בפריחה הסתווית?

כדאי לזכור שהפריחה היא חלק ממנגנון הרבייה של הצמחים, המוביל ליצירת זרעים מהם יצמחו בעתיד צמחים חדשים. כדי שייווצרו הזרעים והפירות האבקה שבאברים הזכריים של פרח אחד צריכים להגיע לצלקת של העלי (החלק הנקבי של הפרח) בפרח אחר. התהליך הזה מכונה האבקה. ברוב הצמחים באזור שלנו נעשית האבקה על ידי חרקים שבתמורה לשירותי האבקה מוצאים בפרחים מזון: צוף או אבקה.

כדי למשוך את המאביקים פיתחו הצמחים שיטות מגוונות: פרחים גדולים ומרשימים, פרחים צבעוניים, ופרחים בצורת חרקים. הצמחים הבודדים הפורחים בסתיו נמנעים מהתחרות העצומה על ביקורי המאביקים שמאפיינת את עונת האביב עם שפע פריחה. לכן הם אינם צריכים להשקיע כל כך הרבה אנרגיה כדי למשוך את החרקים. מצד שני מספר ומגוון של מאביקים בסתיו נמוך בהרבה.

בחרנו להציג כמה צמחים נפוצים אותם תוכלו לפגוש ממש ליד הבית בעיר או בכפר באזורים שעדין לא מכוסים בבטון או אספלט.
חפשו אותם שרידי טבע: בגבעה תרשית, בשדה בור, בוואדי המפריד בין שכונות מגורים, בטרסות נטושות. למקומות אחרים תוכלו להגיע בטיול רגלי קצר מהבית.

 

כרכום חורפי – צילמה מרגרטה וולצ'ק 

כרכום חורפי

כרכום חורפי הוא גאופיט ממשפחת אירוסיים, בעל פקעת תת-קרקעית. הוא הנפוץ מבין שמונת מיני כרכום הגדלים בישראל וצומח בארץ בכל האזורים הרריים בעלי האקלים הים-תיכוני: בגליל עליון, בגליל תחתון, בכרמל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה. גדל בעיקר בבתות ושיחיות, גם בשטחים מופרים על ידי פעילות האדם.

הוא מצמיח עלים ומתחיל לפרוח אחרי הגשמים הראשוניים בנובמבר. קל לזהות את העלים הצרים שלו עם הפס הלבן בצדם העליון. הפרחים בעלי שישה עלי העטיף לבנים, צהובים בבסיס ועם קווים סגולים לאורכם. מאפיינים את הצמח שלושה אבקנים ועמוד עלי מפוצל לאונות. פירות של הכרכום מבשילים מתחת לפי הקרקע. כרכום חורפי הוא צמח אנדמי ללבאנט ומחוץ גבולות ישראל הוא גדל רק בסוריה.

בסוג כרכום 90 מינים ובתוכם כרכום תרבותי אשר עמודי העלי הכתומים שלו משמשים כתבלין זעפרן (ספרן).

 

סיתוונית היורה בכרמל. צילמה מרגרטה וולצ'ק

סתוונית היורה

סתוונית היורה שייכת לקבוצת הצמחים המכונים מבשרי סתיו, הפורחים לפני תחילת הגשמים. היא נפוצה באזורים הרריים באקלים הים-תיכוני: בגליל העליון, בגליל התחתון, בבקעת כנרות, בכרמל, בעמק עכו, בחוף כרמל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה, אך ניתן לראות אותה גם בצפון הנגב. גדלה בבתות או בשדות בור.

סתוונית היורה שייכת למשפחת הסתווניתיים שהופרדה לאחרונה ממשפחת השושניים. היא הנפוצה ביותר מבין 10 מיני סתוונית הגדלים בישראל. בהר הנגב נפוצה סתוונית הקליפות הפורחת כבר בספטמבר.

סתוונית היורה מתחילה לפרוח באוקטובר.

לסתוונית היורה פקעת קטנה ורדודה אשר מצמיחה בצלצולים קטנים בין קליפותיה. מכל בצלצול מתפתח צמח חדש וכך מייצרת סתוונית היורה מקבצים גדולים וצפופים. עלים של סתוונית היורה צרים מאוד, הפרחים בעלי שישה עלי עטיף ורודים, שישה אבקנים ושלושה עמודי עלי. הפירות של סתוונית מתפתחים בתוך הקרקע. הפקעת של סתווניות מכילה, האלקלואיד רעיל מכונה קולכיצין המגן עליה מפני טריפה. ואכן רוב בעלי חיים לא נוגעים בה, אך מסתבר שדורבנים כנראה מסוגלים להתמודד עם הרעל הזה ואוכלים את הפקעות בתיאבון רב.

בן חצב סתווני. צילם שקד בוחבוט

בן-חצב סתווני

בן-חצב סתווני הוא גאופיט זעיר ממשפחת השושניים. קשה להאמין שהוא קרוב משפחה של בן-חצב יקינתוני המרשים והבולט בשטח בעונת האביב.

לבן-חצב הסתווני בצל תת קרקעי ממנו צומחים עלים דקים ועמודי תפרחת המתרוממים לגובה עד 12 סנטימטר, עליהם מסודרים פרחים זעירים בצבע לילך עם עורק כהה יותר בצדם התחתון. שישה עלי העטיף פרושים לרווחה וביניהם עומדים שישה אבקנים בעלי זירים רחבים ומאבקים כהים. כדאי להסתכל על הפרח הזעיר בזכוכית מגדלת כדי לגלות את יופיו.

בן-חצב סתווני נפוץ מאוד באזור הים-תיכוני: בגליל העליון, בבקעת כנרות, בכרמל, במק יזרעאל, בחוף הגליל, בעמק עכו, בחוף כרמל, בשרון, בהרי יהודה, אך הוא גדל גם בשוליים של האזורים המדבריים: במדבר שומרון, במדבר יהודה ובצפון הנגב. תחפשו אותו בבתות ובשיחיות במקומות חשופים לשמש. תגלו שהוא מייצר מרבדים דלילים. בחורף, כשצמחים רבים נמצאים במלוא הדרתם תגלו אולי את הגבעולים העדינים שלו נושאים פירות קטנים הנפתחים ומפזרים זרעים שחורים.

חלמונית גדולה. צילמה מרגרטה וולצ'ק

חלמונית גדולה

חלמונית גדולה היא אחד הצמחים האהובים על ידי אנשי טבע בישראל. התפוצה שלה רחבה למדי החל מהחרמון ועד להר הנגב, אבל האוכלוסיות מקוטעות (אין ביניהם רצף). וכך היא גדלה בחרמון, ברמת הגולן (שמורת אלוני הבשן, סוסיתא ונחל מיצר), בגליל העליון (שמורת הר מירון, נחל חצור, נחל ראש פינה, נחל דישון), בגליל התחתון (הר תבור), בשומרון (נחל בזק, נחל ייטב – כוכב השחר), בהרי יהודה (שמורת נחל שורק, שמורת סנסן), בגוש עציון, במדבר יהודה (נחל אבוב), בנגב הצפוני (יער יתיר, ליד ישוב להבים, גבעות גורל דרומה משמורת להב דרום), בהר הנגב (שמורת חלמוניות ירוחם ושמורת רכס בוקר). הרבה ממקומות האלה נגישים בטיול רגלי מהישוב הסמוך.

חלמונית גדולה היא גאופיט בעל בצל והיא שייכת למשפחת הנרקיסיים. הפרחים גדולים מאוד (10-15 סנטימטר) בולטים בשטח בזכות צבעם הצהוב הבוהק. הפרחים ריחניים ומייצרים צוף המושך מאביקים והם מואבקים על ידי פרפרים ודבורם . לפרח שישה עלי עטיף, שישה אבקנים. החלק התחתון של הפרח (הצינור) נמצא בתוך הקרקע.

החלמונית מתחילה את מחזור חייה בסתיו ישר מהפריחה. רק לקראת סוף הפריחה מתחילים לצמוח העלים. בדומה לסתוונית ולכרכום, הפירות של חלמונית מבשילים מתחת לפני השטח. הזרעים השחורים של חלמונית מצוידים בגופיף שומני לבן המכונה עטי המבוקש על ידי נמלים בתור מזון עתיר אנרגיה. הנמלים אוספות את הזרעים ובכך עוזרים בהפצתו של הצמח .

נרקיס סתווי. צילם שקד בוחבוט

נרקיס סתווי

נרקיס סטווי הוא קרוב משפחה של נרקיס מצוי, הנפוץ ברחבי הארץ ופורח בתחילת החורף. נרקיס סתווי דומה לו אך עדין יותר וצנוע יותר. הפרחים של נרקיס סתווי לבנים כמו בנרקיס מצוי אך קטנים יותר ובעלי עטרת צהובה קטנה מאוד במרכז. הריח שלו עדין מאוד. ההשוואה בין שני המינים הקרובים זה לזה מדגימה את האסטרטגיות השונות של הצמחים הפורחים בסתיו אשר לא צריכים להתחרות עם פרחים אחרים על שירותי האבקה של החרקים, לעומת הצמחים הפורחים בחורף ובאביב בתנאי תחרות קשים, המחייבים אותם להשקיע הרבה בפרסומת.

נרקיס סתווי נדיר בישראל והוא נכלל בספר האדום לצמחים בסכנת הכחדה. גורם הסיכון העיקרי לאוכלוסיות נרקיס סתווי הוא פיתוח אינטנסיבי המתרחש באזור המצומצם בו הוא גדל. הרחבת ישובים, הקמת אזורי תעשיה, סלילת כבישים והנחת פסי רכבת מצמצמים מאוד את בתי הגידול שלו.

התפוצה של נרקיס סתווי בארץ מוגבלת לחוף הכרמל (אזור מעגן מיכאל, בית חנניה, ג'סר א-זרקא, שמורת נחל תנינים) ולצפון השרון (אזור חדרה). הוא גדל בשטחי בתה ושיחייה בכיסי קרקע על רכסי הכורכר. אפשר לצפות בו (כשלא נוהגים) בנסיעה בכביש החוף בקטעים בהם חוצה הכביש את רכסי הכורכר.

חבצלת החוף. צילם שי קורן

 

חבצלת החוף

חבצלת החוף היא אחד הצמחים המרשימים של רצועת החוף של הים התיכון ישראל (חוף הגליל, עמק עכו, חוף הכרמל ושרון) בזכות הפרחים הגדולים הלבנים שלה המגיעים לאורך של 15 סנטימטר ובעלי עטרה בולטת בצורת הפעמון. הפרחים ריחניים ועתירי צוף פתוחים בעיקר בלילה ומואבקים על ידי חרקי לילה, בעיקר רפרפים. חבצלת החוף היא גאופיט בעל בצל רב-שנתי.

היא פורחת בין אוגוסט לאוקטובר, כך שבשבועות הקרובים נוכל להתבונן כיצד פירותיה מתפתחים, מבשילים ונפתחים, כדי לשחרר זרעים שחורים כפחם וקלים כקלקר. הזרעים הקלילים מופצים למרחקים על ידי רוח או זרם מים. חבצלת החוף היא אחד הצמחים הבודדים העמידים לרסס מי הים ומסוגלים להתמודד עם ריכוזי מלח גבוהים.

חבצלת החוף בחולות ניצנים. צילום: אייל ברטוב

 חבצלת קטנת פרחים  (בת-חבצלת קטנת פרחים)

חבצלת קטנת-פרחים שלאחרונה הופרדה מסוג חבצלת ומכונה היום בת-חבצלת קטנת פרחים. היא פורחת בסתיו באותה העונה בה פורחים גם חבצלת החוף, חבצלת הנגב וחצב מצוי, כלומר פריחתה מתקרבת כעת לסיומה. העלים שלה ילבלבו רק בתחילת עונת הגשמים בדצמבר במקבצים רעננים. קל לזהות אותם גם ללא הפרחים בזכות צורתם הסרגלית ופס לבן עובר לאורכם.

בת-חבצלת קטנת פרחים היא גאופיט ממשפחת הנרקיסיים. היא גדלה בישראל בהרים באזור הים-תיכוני ונפוצה בעיקר בגליל העליון ובכרמל. צומחת על סלעי גיר קשים בשטחי בתה. הפרחים של בת-חבצלת אסופים בתפרחת – סוכך, לבנים, קטנים בהשוואה למיני חבצלת וחסרי ריח. עלי העטיף מקושטים ברצועה ירוקה בגבם ובעטרה קטנה בצדם הפנימי. העטרה קטנה יותר מזו של חבצלת החוף.

סיתוונית התשבץ. צילם עוז גולן

 

סתוונית התשבץ

סתוונית התשבץ היא אחת מ 10 מימי סתוונית הגדלים בישראל. היא נמצאת בסכנת הכחדה בגלל התפוצה המצומצמת ביותר. בישראל היא גדלה רק ברמת הגולן ובמורדות החרמון. היא נחשבת למין תת-אנדמי. מחוץ לגבולות ישראל גדלה רק בלבנון ובדרום-מערב סוריה. דפ התשבץ קשור לדגם המופיע על עלי העטיף של הפרחים. היא אחת מהגאופיטים האטרקטיביים הפורחים בעונה זו.

תגיות

קטגוריות