תיעוד תמנון בתוך קופסאת חומוס במפרץ אילת

07.12.2021

הפלסטיק משמש אותנו בחיי היום-יום וקשה לדמיין כיצד הסתדרנו בעבר בלעדיו, אולם יש לו גם השפעות מזיקות. השפעה אחת היא זיהום נרחב של המערכות האקולוגיות הימיות וסיכון החי בים.

בתיעוד של מתנדב רשות הטבע והגנים דורון בארש, אנחנו רואים תמנון בתוך קופסאת פלסטיק בים במפרץ אילת.

תמנון בקופסא1 תמנון בקופסא - צילם דורון בארש מתנדב רשות הטבע והגנים

צפו בסרטון:

ד״ר אסף זבולוני אקולוג מפרץ אילת: ״ הייתי שמח לראות תמנון משחק ומוצא מסתור בצדפות וכונכיות ולא בקופסאות פלסטיק שנזרקות או מוצאות את עצמן בים לאחר שהושארו על החוף ולא נזרקו לפח. הרוח במפרץ אילת גוררת את האשפה שמושארת בחוף לתוך הים. מפרץ אילת ידוע בערכי הטבע הייחודיים לו. נשמח שהציבור ישתף פעולה ויזרוק את האשפה לפח.״

תמנון בקופסא – דורון בארש מתנדב רשות הטבע והגנים

בעבר חיינו בעידן האבן ובעידן הברונזה, ואילו היום אין ספק שאנחנו חיים בעידן הפלסטיק. בעטיים של הקלות שבייצור הפלסטיק ומחירו הנמוך, האדם המודרני מייצר כמויות אדירות של פלסטיק והוא נעשה זמין ושימושי מאוד. הבעיה היא שחלק ניכר מהפלסטיק המיוצר אינו ממוחזר, ולאחר השימוש בו (במקרים רבים השימוש הוא חד-פעמי) הוא הופך לפסולת ומגיע למערכות אקולוגיות רבות. מפרץ אילת מהווה מבלע לכמויות אדירות של פלסטיק שהרוח הצפונית החזקה, המאפיינת את אזורנו, מסיעה מהיבשה אל הים.

ידוע כבר הרבה על הנזקים שפלסטיק גורם למערכות אקולוגיות ימיות, למשל שציפורי ים בולעות חלקיקי פלסטיק וצבי ים בולעים שקיות ניילון. מערכות העיכול שלהם נסתמות (כמו שבסביבה היבשתית יעלים, לדוגמה, אוכלים כריכים עטופים בשקיות ניילון שמטיילים משאירים בשטח), ומתים בייסורים. דוגמה אחרת היא שקיות ניילון שנישאות עם הזרמים לשונית, מתיישבות על יצורי שונית כגון אלמוגים וחונקות אותם.

הפלסטיק לא מתמחזר בטבע אלא הופך עם השנים למיקרו-פלסטיק – חלקיקי פלסטיק זעירים המרחפים בעמודת המים. קל להבחין בהם בשעות השפל: הים נושא אותם על גליו וכשהמים נסוגים נראים על החול שורות שורות של חלקיקי פלסטיק שנשטפו לחוף. הבעיות שאותו מיקרו-פלסטיק יוצר הן רבות, ואחת הידועות שבהן היא שדגים וזואופלנקטון (יצורים זעירים החיים בעמודת המים וטורפים יצורי פלנקטון אחרים) אוכלים אותו. החשש העיקרי הוא לאו דווקא מהנזק הישיר הנגרם לפלנקטון, אלא מהשרשור: את יצורי הפלנקטון טורפים יצורים גדולים מהם והם מגיעים לדגים, שאותם גם אנחנו צורכים, וכך נוצר תהליך שנקרא ביו-אקומולציה, כלומר תהליך שבו הרעילות מצטברת ועולה ככל שעולים במארג המזון.

בעלי חיים שונים, לרבות דגים, רואים בשקיות הניילון מקום מסתור או בית, וכשהם מגלים שהבית הזה נודד עם הזרם ומגיע לאמצע עמודת המים כבר מאוחר מדי לנטוש אותו, והם נאלצים להישאר בו ונשטפים לחוף בשקית הניילון. לפעמים השקית הופכת למלכודת ממש, מכיוון שלדג קשה למצוא את הדרך החוצה.

בנוסף תיעד דורון ארבעה טחנים נקודים באותו מקום.

צפו בסרטון:

 אנא, עזרו לנו למנוע מקרים כאלה

הקפידו להשליך את שקיות הניילון ואת הפסולת לפח ולא לתת להם להגיע לים. נסו להפחית ככל שניתן את צריכתם של כלי פלסטיק ושקיות והשתמשו בכלי אוכל ואחסון רב-פעמיים.

זכרו – במפרץ אילת שקיות ניילון וכלי פלסטיק שנעזבים ללא השגחה (גם למעט זמן) מגיעים בסופו של דבר לים עם הרוח החזקה.