תרגיל היערכות בזיהום ימי קצא"א

21.02.2022

מגנים על הים, נערכים לכל תרחיש: בימים אלו  המשרד להגנת הסביבה בשיתוף רשות הטבע והגנים וגורמי סביבה נוספים עורך תרגיל לאומי לטיפול באירוע זיהום ים בשמן, שמקורו במכלית בקצא"א אילת.

תרגיל היערכות בזיהום ימי קצאא - צילם יגאל בן ארי
תרגיל היערכות בזיהום ימי קצא"א - צילם יגאל בן ארי

כהפקת לקח מאירועים קודמים וכנוהל המתחדש מידי שנה נערך תרגיל היערכות שמטרתו לקדם אירועי זיהום יבשתיים וימיים הנובעים מדליפות מקו צינור הנפט קצא"א.

מדובר בתרגיל לאומי בהיקף מלא לטיפול בתרחיש אירוע זיהום ים וחופים בשמן, שמקורו כביכול במכלית המחוברת במסוף קצא"א אילת, שהתפשט לפי התרחיש גם לחופים. במסגרתו תתקיים תנועה ערה של כוחות יבשה, כלי שיט וכלי טיס.

תרגיל היערכות בזיהום ימי קצא"א – צילם יגאל בן ארי

התרגיל ידמה תרחיש של פריקת מכלית במזח במסוף קצא"א אילת וזרימת שמן (נפט) לים בעקבות כשל. במסגרת האירוע ייפתח חדר מצב לניהול האירוע בתחנה למניעת זיהום ים באילת ויופעלו תוכניות החירום המקומיות (עיריית אילת, רשות הטבע והגנים) והמפעליות במפרץ אילת (קצא"א, נמל אילת, חיל הים). בתרגיל תשתתף עמותת אקואושן, המפעילה יחד עם המשרד להגנת הסביבה את רשת מתנדבי חירום ים.

מפרץ אילת הוא אזור ימי רגיש במיוחד, בעל מערכת אקולוגית ימית ייחודית, עם ערכי טבע מוגנים ונדירים – ועדיין מתקיימות בו פעילויות בעלות פוטנציאל זיהום משמעותי. משום כך, המשרד להגנת הסביבה מקיים תרגילים בתדירות גבוהה, שבמסגרתם מופעלים כל בעלי תוכניות החירום במפרץ אילת, ומתרגלים וכן מגדילים את המיומנות המקצועית לטפל בשפך שמן או נפט לים ולחופים.

תרגיל ים קצאא- עומרי יוסף עומסי

יגאל בן ארי, מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים שהשתתף, מסכם את התרגיל:
היתה פה התגייסות מרשימה ורצינית של כל הגופים השותפים בנושא: המשרד להגנת הסביבה, קצאא, נמל אילת, עיריית אילת, השיטור הימי והיבשתי, חיל הים, עמותת אקואושן רשות החירום הלאומית וכמובן אנו ברשות הטבע והגנים. זה בלבד יצר מוטיבציה גבוהה והביא את הנושא לראש סדר העדיפויות.

חשוב להבין כי הסכמי אברהם הגבירו את קצב טעינת ופריקת הדלק ממכליות בצורה משמעותית ביותר, כל פעולה כזאת לוקחת שלושה ימים, מה שמגביר מאוד את ההתכנות לדליפה וזיהום ומשמעות הדבר מחייבת היערכות גבוהה. אני חושב שכך עשינו, כשביום הראשון תרגלנו בפועל התמודדות תרחיש של כתם שמן שדולף ממכלית.

התרגיל בהובלתה של היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה נוהל היטב, אסף הברי מנהל מרחב אילת ברשות הטבע והגנים היה אחראי על חלקה של רט"ג בתרגיל, ולמדנו כי יש אופקים חדשים ודרכי התמודדות ופעולות נוספות שצריך לנקוט כדי להגן על השונית שלא יודעת להתמודד עם דליפת נפט וזיהום. בסופו של יום, מעבר להיבט האקולוגי הברור והמידי, יש פה גם משמעות סוציו אקונומית וגם תיירותית. אף אחד לא יכול ולא רוצה לדמיין את אילת וים סוף ללא שונית האלמוגים. זה מה שניסינו לעשות בתרגיל ואני סבור כי גם אם יקרה תרחיש כזה היום אנחנו יודעים להתמודד אתו הרבה יותר טוב מפעם.

תרגיל כזה מתקיים כמעט כל שנה כיוון שבאילת יש מזח אליו נקשרות האניות ודרכו הן פורקות את הדלק המיועד להזרמה בקצא"א שמוביל דלק, כך שלא מדובר באירוע חריג, אלא שהשנה יש לתרגיל חשיבות רבה יותר כי במסגרת הסכמי אברהם, נחתם הסכם של קצ"א עם גורמים במפרץ המעוניינים לחסוך את המעבר בתעלת סואץ ולהשתמש בקו צינור בין אילת לאשקלון, אותו צינור המזרים דלקים וחומרים בעלי פוטנציאל זיהום גבוה.

וכמו שנוכחנו לדעת בעבר היו שני אירועי דליפה משמעותיים מאוד ביבשה, וכעת אנחנו מתרגלים אירוע דליפה בים כשהמטרה היא להגן על שמורת האלמוגים שנמצאת מדרום לאותו מזח.

חשוב לזכור כי באילת ישנן רוחות וזרמים מצפון לדרום ולכן במידה ויש דליפה מאניה, כתם כזה יכול להגיע במהירות לשמורת האלמוגים ולסכן אותה על כל המכלול האקולוגי שבה".

 

תרגיל היערכות בזיהום ימי קצא"א – צילם יגאל בן ארי

לשאלה האם הוא סבור שתרגיל כזה יכול לסייע בצמצום הנזק במקרה של דליפה עונה בן ארי:

"השאלה היא לא האם, אלא מתי ובאלו סדרי גודל. המטרה היא להיות ערוכים כמה שיותר לתרחיש כזה. ועל פי השימוש הצפוי במזח גם הסיכון עשוי לגדול ואנחנו כשומרי הטבע צריכים לדעת להתמודד עם תרחיש כזה ולהיות ערוכים אליו הכי טוב שאפשר מתוך תקווה שנצליח לצמצם פגיעה, לומר מה יקרה ביום פקודה איני יודע כיוון שיש המון פרמטרים משתנים במשוואה אך אנו עושים את המיטב כדי להיות ערוכים לכך".

התרגיל כולל הפעלת חדר מצב שממנו מתנהל כל האירוע: שותפים בו חיל הים, המשרד להגנת הסביבה, קצצ"א, השיטור הימי, עירית אילת רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים.

התרגיל יכלול "פריסת חסמים", זוהי שיטה מקובלת לפרוס על פני הים מעין שרוול העשוי יריעת ניילון עבה מאוד שבצידה העליון יש מצופים ובצד התחתון שרשרת ברזל וככה היא מתפרסת למעשה ומשמשת כווילון בתוך המים כשהמטרה היא לחסום מעבר של חומרים שומניים הצפים למעלה.

תרגיל ים קצאא- עומרי יוסף עומסי

ההצלחה תלויה רבות בתנאי הים אבל פעולה כזאת יכולה להאט וגם לחסום את תנועת הדלקים ולאפשר שאיבה של חלק מהם לתוך צוברים הנמצאים על דוברות ובחוף, אני מקווה שלא נדרש לכך, אבל במידה וכן, אנו פה כדי להיערך כמיטב יכלתנו".

ואכן, אומנם ההיערכות היא רבה ומקיפה אך חשוב להבין על מה בדיוק מגנים פה ואלו ערכי טבע עומדים בפני סכנה ממשית של זיהום, על כך מרחיב אסף הברי מנהל מרחב אילת ברשות הטבע והגנים:

זיהומי ים בדלקים ידועים כגורם הפוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים בסביבה הימית, כגון יונקים ימיים, צבי ים, דגים וחסרי חוליות שונים, לרבות אלמוגים המהווים את אבני הבניין של שוניות האלמוגים באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת, בין היתר, בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות, להשקיע שלד גירני (לבנות את תשתית השונית), ביכולתן של האצות השיתופיות הנמצאות בתוך רקמות האלמוגים

תרגיל ים קצאא- עומרי יוסף עומסי

לבצע פוטוסינתזה וביכולת האלמוגים להתמודד עם שינויים אקלימיים. הלבנת אלמוגים היא תופעה שמאיימת על קיומן של שונית אלמוגים רבות בעולם. בזכות עמידותם הגבוהה של אלמוגי מפרץ אילת לעלייה בטמפרטורת מי הים, תופעה זו לא התרחשה עד כה במפרץ. יחד עם זאת, מחקרים מראים שזיהומי ים בדלקים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת ההלבנה. על כן, קיימת סכנה ממשית שהיתרון היחסי שיש לאלמוגי מפרץ אילת בהתמודדות עם השינויים העולמיים ייפגע, ובכך נאבד את ההזדמנות הנדירה שעומדת בפנינו להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד שבמקומות אחרים בעולם דועכת. בנוסף לאלמוגים, בעלי חיים רבים אחרים המצויים במפרץ נתונים לסכנה ממשית. בין בעלי חיים אלה ניתן למנות דולפינים, לווייתנים, צבי ים, עופות ים וכרישי לוויתן."

צפו בסרטונים שצילם עומרי יוסף עומסי: