חפירת הארמון הכנעני באקרופוליס של תל אפק בעונת 2019

שם כתב: ד"ר ענבל סמט - המכון לארכיאולוגיה של אוניב' ת"א ומכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) 02.01.2020

במהלך יוני 2019 קיימתי חפירה (רישיון רע"ת G-61/2019, היתר רט"ג 047-19A) בשטח X בתל אפק – האקרופוליס של העיר שמתקופת הברונזה התיכונה. החפירה נערכה בהזמנת רשות הטבע והגנים ובביצוע מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר באוניברסיטת ת"א.

חפירות תל אפק - איור 1 איור 1: חצר 6107 במבט על (הצפון למעלה) בתום החפירה. בתמונה אפשר לראות גם את החלק מרצפת החצר שכבר שוחזר וכן שני עמודים שהוצבו על בסיסי העמודים המשומרים.

הייתה זו עונת החפירה החמישית, שמטרתה הייתה חשיפת החצר המרכזית של ארמון 3, ארמון מתקופת הברונזה התיכונה ב', למטרות שימור ושחזור – פרויקט פיתוח שיזמה רשות הטבע והגנים.

תולדות החפירה בשטח X

שטח X, שבו נחשפו ארמון 4 וארמון 3, שנבנו זה על גב חברו, נחפר על ידי משלחת חפירות בראשות משה כוכבי ופרחיה בק בשנים 1985-1977. ממצאי החפירה פורסמו בכרך Gadot and Yadin 2009 – Aphek-Antipatris II:The Remains on the Acropolis . ארמונות 4 ו-3 תוארו על ידי אסתר ידין (Yadin 2009). במרכז חלקו החשוף של הארמון יש חצר רחבת ידיים (לוקוס 6107) המוקפת קירות ברוחב של כשני מטרים. על ציר האורך שלה ניצבו שני בסיסי עמודים מאסיביים, שמקומם – כך הייתה ההערכה – במרחקים שווים מהקירות המערבי והמזרחי של החצר המלבנית. סביב החצר נתגלו שרידי תשעה חדרים. רצפה מטויחת כיסתה את ראשי הקירות שהקיפו את החצר ואת ראשי בסיסי העמודים, והחופרים הניחו שזוהי הרצפה המקורית של החצר והציעו שחזור קונסטרוקטיבי שעל פיו קירות לבני הבוץ המקוריים של ארמון 3 נבנו על גבי רצפה זאת (Yadin 2009:19) – שיטת בנייה שאין לה אח ורע במחקר הארכיאולוגי של הלבנט.

על גבי החצר המרכזית של ארמון 3 נבנו בסוף תקופת הברונזה התיכונה מבנים מקירות לבני בוץ מטויחים שנקראו בפי חופריהם "ארמון 4" (Yadin 2009:31–37). בשנת 2015 הוחלט להשיב עטרה ליושנה ולשחזר את רצפת הטיח של האולם המרכזי של הארמון ואת עמודיו לצורך המחשה למבקרי הגן הלאומי. במהלך שתי עונות חפירה שהתקיימו ב-2015 וב-2016 בניהולם של אסף וסבינה קליימן הוסרו חלק מן המחיצות שלא נחפרו בעבר ופונתה כמות גדולה של אדמת שפכים. במהלך עונות אלה החלו החופרים להסיר גם את השכבות העות'מאניות מעל פינתו הצפונית-מערבית של אולם הארמון. בריבוע זה נחשפו ראשיהם של שני קירות עות'מאניים (F103, F104) שניגשו אל קיר המצודה העות'מאנית. שלוש עונות חפירה נוספות (2019-2017) נוהלו על ידי, ותוצאות האחרונה שבהן מובאות כאן.

הישגי עונת 2019

קירות החצר של ארמון 3 נחשפו כאמור בחלקם על ידי משלחת החפירות של כוכבי ובק.
במהלך שתי העונות הקודמות חשפנו את המשכו המזרחי של הקיר הצפוני (7235), שנשדד בתקופה מאוחרת לעומק רב, ואת ראש הקיר הדרומי (6282). במהלך העונה הנוכחית השלמנו את חשיפת ראשי קירותיה של חצר 6017 בכל מקום שבהם לא נשדדו ואת חלקה המזרחי של החצר חפרנו לעומק שיאפשר את כיסויה ברצפה משוחזרת (איור 1). בדרום השטח פורק קיר לבני בוץ של ארמון 4 (WF115 = WF120) עד לגובה הרצפה המטויחת העבה שמתחתיו, שבעונה זאת התברר מעבר לכל ספק כי היא שייכת לארמון 4. בפינתו הדרומית-מזרחית של השטח הוסרו שרידי קירות ושתי רצפות של ארמון 4 ותחתן נחשפו ראש הקיר המזרחי של החצר (W137) ונקודת המפגש של קיר זה עם הקיר הדרומי שלה (W6282). זה האחרון ניגש אל הקיר המזרחי ונבנה, על כן, מאוחר יותר.

איור 1: חצר 6107 במבט על (הצפון למעלה) בתום החפירה. בתמונה אפשר לראות גם את החלק מרצפת החצר שכבר שוחזר וכן שני עמודים שהוצבו על בסיסי העמודים המשומרים.

ייתכן שהדבר מצביע על כך שחצר 6107 נוספה כאגף מערבי לארמון שכבר היה בנוי בחלק המזרחי של האקרופוליס, שטרם נחפר. ממצא נוסף המחזק את ההשערה הזאת הוא עיבויו של הקיר המזרחי בכ-20 ס"מ, בדיוק לפני הנקודה שבה הוא נשדד. השוואת העיבוי לעיבוי זהה של קיר 6282 (שניהם מסומנים בעיגול אדום באיור 1) רומזת שייתכן מאוד שמדובר במזוזת פתח המוביל אל חדר או אל חלל פתוח אחר בארמון. מיקומה של נקודת העיבוי – בפנים חצר 6107 (בניגוד למזוזת הפתח בקיר 6282 הנמצאת בפן הקיר שמחוץ לחצר) ומול העמוד – והעובדה שקיר W137 נבנה לפני קיר 6282W מרמזים אולי על חצר קדומה יותר ממזרח לחצר 6107, שכאן היה פתחה המקורי. הקיר התוחם את חצר 6107 מצד מזרח השתמר לאורך של 5.8 מ' ואילו פינתו הצפונית-מזרחית נשדדה על ידי פעילות בנייה עות'מאנית, שהייתה קשורה, ככל הנראה, לבניית חדרי הקסרקטין. על חורבותיה של הפינה נבנה חדר עות'מאני שקירו המערבי (W123) נבנה בדיוק על תוואי הקיר של ארמון 3 וככל הנראה על נדבכיו התחתונים של הקיר הקדום.

בפינה הצפונית-מערבית של חצר הארמון חשפנו קיר (W131) של מבנה או מתקן שאת פינתו המטויחת בטיח הידראולי חשפנו כבר ב-2018 (איור 2). הטיח המתעגל בפינת המתקן מעיד על קיומו של קיר דרומי שהפן המזרחי שלו התמוטט או נשדד במרוצת השנים. בחתך המערבי של הריבוע רואים, ככל הנראה, את ליבת הקיר המדובר. ראש הקיר W131 היה מטויח, וייתכן שמשמעות הדבר היא שמדובר במתקן פתוח ולא בבור מים, דהיינו בבריכה קטנה. בהמשך מצאנו גם את הקיר הצפוני (W140) של המתקן, המתוארך, באופן טנטטיבי, לתקופה הרומית, משיקולים אדריכליים וסטרטיגראפיים. הקיר הצפוני של המצודה העות'מאנית נבנה כאן ישירות על קיר המתקן הרומי, שעל ראשו הוסיפו בנאי המצודה שכבה בודדה של אבנים קטנות לפילוס (F138).

הפינה הצפונית-מערבית של חצר ארמון 3 נשדדה אף היא, אם כי בתקופה מוקדמת יותר מהפינה הצפונית-מזרחית.

בצד הדרומי-מזרחי של החצר חשפנו סדרה של ארבע רצפות מטויחות (איור 3). הרצפה העליונה (F126) שייכת לאחד מחדרי מבנה לבני הבוץ של ארמון 4 והייתה קיימת רק באזור שמעל קיר W137. רצפה זו השתפלה חדות מערבה ושוליה שולבו עם רצפה F127 שתחתיה. רצפה F127 היא ככל הנראה המשכה של רצפה 6107 המופיעה בדוח כרצפתו של ארמון 3. שתי רצפות נוספות (F133, F134) שנחשפו תחת רצפות ארמון 4, הן רצפותיו המקוריות של ארמון 3, שככל הנראה לא נחשפו על ידי משלחת כוכבי ובק. הרצפה הקדומה יותר (F133) היא רצפה מאסיבית שעוביה כ-20 ס"מ והיא בנויה מתשתית של אבנים בינוניות שעליהן אבן כורכר כתושה ועליה טיח; הרצפה המאוחרת (F134), גבוהה בסנטימטרים בודדים, עשויה אבן כורכר כתושה, ומונחת ישירות על הרצפה הקדומה.

מסקנות

תל אפק הוא מאתרי תקופת הברונזה התיכונה החשובים בדרום הלבנט. הרצף הסטרטיגרפי של סדרת ארמונות ומכלולים קרמיים המשויכים אליהם הפכו את הדוח הקרמי של אפק למסמך מכונן המשמש עוגן לכל מחקר טיפולוגיה השוואתית העוסק בתקופה. חלק ניכר מהתיארוך היחסי של אתרי תקופת הברונזה התיכונה מבוסס באופן זה או אחר על הרצף הקרמי מאפק. התגליות החדשות שנחשפו בעונת החפירה האחרונה שופכות אור חדש על הסטרטיגרפיה של ארמונות 3 ו-4 באפק ועל המתווה האדריכלי שלהם, ובכך גם על הבנת הרצף הקרמי של ארמונות הברונזה התיכונה ב'. אם יערכו בעתיד חפירות תחת רצפות הטיח החתומות של ארמון 3 שנחשפו בעונה זו ייתכן שנוכל לשפר את הבנתנו הכרונו-טיפולוגית של האתר.

סיכום

פעילות של שימור ושחזור עתיקות, בעיקר בגנים הלאומיים קולטי הקהל, היא בעלת חשיבות רבה בהנגשת הארכיאולוגיה והמורשת לקהל הרחב. עם זאת, כל פעולת שחזור פיזית מותירה רושם הן על האתר והן על המבקר בו. על כן יש לציין לטובה את החשיבות והסבלנות שהקדישו ברשות הטבע והגנים לקיום חפירה סדורה וקפדנית לשם תיעוד ולמידת השרידים באתרם, טרם ביצוע העבודות הדרושות. עבודות השחזור יסייעו להגביר את חווית הביקור באפק ואת סקרנות המבקרים לגבי העבר והמורשת החומרית של אתר חשוב זה.

מקורות

Gadot, Y. and Yadin, E. 2009. Aphek-Antipatris II: The Remains on the Acropolis. The Moshe Kochavi and Pirhiya Beck Excavations (Monograph Series of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University 27). Tel Aviv.
Gadot, Y. 2009. Late Bronze Age (Strata X14–X12). In: Gadot and Yadin 2009: 41–71.
Yadin, E. 2009. Middle Bronze Age (Strata X19–X15). In: Gadot and Yadin 2009: 7–40.