מטיילת אספה גדי בגן לאומי מצדה - פעולה שכנראה תגרום לנטישתו על ידי האם

16.03.2021

עונת ההמלטה של היעל הנובי היא בראשית האביב, כך שבימים אלה, קל יחסית, לצפות באמהות ובגדיים במדבר יהודה.

גדי יעלים גדיי יעלים - צילום צוות גן לאומי מצדה

אתמול (15.3.21) ראתה מטיילת בגן לאומי מצדה גדי לבדו, היא אספה והביאה אותו לפקחי הגן הלאומי, גם בשמורת עין גדי דיווחו המטיילים על גדיים לבדם. חשוב לציין כי אסור להתקרב או לגעת בגדיים כיוון שפעולה זאת גורמת ל״הכתמה״ של החיה מה שיכול לגרום לאמא לא לזהות את הגדי. הגדי הוחזר למקום בו נמצא, בתקווה שהאמא תמשיך את הטיפול בו.

במידה ואתם רואים חיית בר במצוקה יש להתקשר למוקד רשות הטבע והגנים 3639* או לדווח לפקח באיזור ולא להתקרב לחיית הבר.

 

צפו בנועה גורדון, מנהלת גן לאומי מצדה מספרת על המקרה:

הצלת היעלים מהכחדה וקיום אוכלוסיות ברוב מצוקי הנגב ומדבר יהודה נחשב לאחד מהישגיה הבולטים של שמירת הטבע בישראל. היעל הנובי היה נפוץ בעיקר במזרח התיכון ובערב הסעודית. בישראל שרד עם קום המדינה מספר מצומצם של יעלים במדבר יהודה. בעקבות מאמצי שימור החלה אוכלוסיית היעלים להשתקם והתפשטה במדבר יהודה ובנגב. אחרי מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה.

יעל נקבה מסוגלת להמליט גדי אחד, ואם היא מבוגרת ומנוסה, מצבה הגופני טוב והיא מצויה בתא שטח שבו מזון טוב היא תמליט תאומים. בשנה שחונה המלטות מעטות ושרידות הגדיים נמוכה. ההמלטה מתרחשת באביב והייחום הוא בסתיו לפני רדת הגשמים, כך שהיעלה בעצם “מהמרת” על מצב הצומח לאחר שירדו הגשמים – אם לא להמליט או אם להמליט גדי אחד או תאומים. ביעלים נצפו "גני ילדים" בהם מספר נקבות מרכזות את הגדיים יחד ומשאירות נקבה או שתיים שישמרו על הצעירים, באזור מוגן במצוקים. כך מתאפשר לנקבות האחרות לרעות באזורים מסוכנים יותר. עם התבגרותם ניתן לראות "משחקים" של הגדיים בהם הם מחכים את הבוגרים במשחקי מלחמות וכך כבר בגיל צעיר בוחנים את כוחם מול שאר בני גילם.

משקלו של יעל נובי זכר 60-52 ק”ג. משקל הנקבה 40-23 ק”ג. אורך הקרניים אצל הזכר הוא עד 130 ס”מ ואצל הנקבה עד 40 ס”מ. ליעל הנובי פרוות חורף עשירה יותר במרכיב הצמרי (אך אינה דומה לפרוות היעל ההימלאי, שעובייה 20 ס”מ). בקיץ הפרווה דקה ומבריקה, ומחזירה חלק ניכר מקרינת השמש. בשעות החמות היעלים נחים בצל, ולפני רביצה הם חופרים ברגליהם הקדמיות ומסלקים את השכבה העליונה של הקרקע החמה.

קטגוריות

גני שמורה קשורים