יעלים – כל מה שרציתם לדעת ולא סיפרו לכם

יעלים. הם יפים, אציליים, פראיים, ובתפריט התזונה שלהם לא אמורים להיות מגבונים. בשום צורה.

בעל חיים זה, החי במדבר, נושא בגאון זוג קרניים מפוארות, מטפס או יורד ממצוק בקלילות מעוררת השתאות, סמל ארץ ישראלי מובהק. כמה מובהק? העמדנו אותו במרכז הסמליל המייצג את רשות הטבע והגנים, כלומר הוא מסמל את פועלה של הרשות למענו ואת הערכים שהיא מקדמת. למעשה, שילובו בסמל רשות הטבע והגנים הוא ייצוג של מאמצי הרשות לשמור בהצלחה גם על חיות בר ועל מינים נכחדים אחרים, שכן היעל הנובי, מלך מצוקי המדבר, נתון בסכנת הכחדה עולמית.

יעל

בארץ אוכלוסיותיו הידלדלו בעבר עד סף הכחדה מהנוף המקומי עקב ציד מכוון. אומנם פעולות הסברה וחקיקת החוק להגנת חיית הבר (תשט"ו 1955) הקטינו את הפגיעה ביעלים ועם השנים אוכלוסייתם התאוששה, ואף על פי כן עדיין מוקדם מדיי לנוח על זרי הדפנה. אבל לפני שנמשיך, הרשו לנו להציג את היעל הנובי.

בישראל היעל הנובי מתקיים בעיקר במדבר יהודה, בנגב ובהרי אילת, ובשל מאמצי שימורו ניתן למצוא פרטים גם באזור יהודיה ורמת הגולן. משקל הזכר 60-52 ק“ג ומשקל הנקבה 40-23 ק“ג. אורך הקרניים המרבי של הזכר 130 ס“מ ושל הנקבה 40 ס“מ. ליעל הנובי פרוות חורף עשירה במרכיב צמרי, ואילו בקיץ הוא מחליף אאוטפיט לפרווה דקה ומבריקה וגם מנדפת חום (היא מחזירה חלק ניכר מקרינת השמש) יותר טוב מכל חולצת הזעה שאפשר לקנות.

יעלים רובצות

גם בימינו היעלים מאוימים בסביבת מחייתם הטבעית, וכדי להעריך את מצבם עושה רשות הטבע והגנים מפקד שנתי של גודל האוכלוסיות, או מה שנקרא בשפת העם: ספירת יעלים. הספירות נעשות בעונת החיזור של היעלים. בעונה זו הזכרים מצמיחים פרווה כהה על הצוואר והחזה. בטבע הפרווה הכהה משמשת סימן חזותי בולט בזמן החיזור אחר נקבות ובעימותים עם זכרים אחרים, ואילו לסוקרים הפרווה הכהה פשוט מבליטה אותם ובכך מקלה על מלאכת זיהויים.

יעל בערימה של זבל

היעלים לנים בהרים ומוצאים בהם מחסה מטורפים, אך מזונם נמצא בנחלים ואליהם הם יורדים לאכול, לאו דווקא לשתות. זו עובדה מעניינת: יעלים כמעט לא צריכים לשתות. הם ניזונים מעלווה, מפרחים ומפירות של שיחים (רכפתן ואטד) ושל עצים, העשירים במים ובחלבון, וגם מצמחים רעילים. הטורף הטבעי של היעל הוא הנמר, אך עברו שנים מאז נראה נמר בנוף המקומי, וגם הזאב, שטורף בעיקר יעלים צעירים. אז אם היעדר אויבים רבים בטבע מפחית עד מאוד את איום הטריפה, למה הם בכל זאת בסכנת הכחדה?

כאמור, בעבר היעלים ניצודו בהמוניהם, עד כדי סכנת הכחדה. הציידים ארבו להם בשעה שהם ירדו למקורות המים ושם צדו אותם בהמונים.

לעומת זאת היום הבעיה הפוכה – לא עוינותו של האדם הורגת אותם אלא קרבתו דווקא.

פינוי יעל

בניגוד לפרסתנים אחרים (צבי, ראם, פרא), יעלים מתרגלים בקלות לסביבת האדם ולכן הם נפגעים: הם נכנסים ליישובים וניזוקים מאכילת צמחייה מקומית, הם נכנסים למחנות צבא ומסתבכים בחוטי תיל ובחוטי טלפון ישנים, וכלבים ביישובים ובבסיסי צבא תוקפים אותם והורגים גדיים.

⚠ והגרוע מכול:

מטיילים במסלולי הליכה ובנקודות תצפית מושכים יעלים לשרידי מזון או לשאריות ארוזות בשקיות פלסטיק שנשארים מאחור, וכל אלה גורמים למותם. בקיבתם של יעלים רבים נמצאו שקיות ניילון, מגבונים, חומרי פלסטיק, ולמרבה הצער גם קופסאות שימורים שבהן הם נעצו את שיניהם ולא יכלו לאכול עוד.

יעלים

ואם לא די בכל אלו אז גם שנים שחונות, שבהן כמעט לא יורד גשם, הן איום ממשי על מקורות מחייתם המצומצמים ממילא של יעלי הארץ.

פקחי רשות הטבע והגנים עושים פעולות רבות לשיקום ושימור אוכלוסיית היעלים: החל מספירה וניטור של הפרטים בטבע והקמת שמורות טבע לטיפוח אוכלוסיית היעלים בהן, וכלה בפעולות חילוץ הרואיות של יעלים שנחנקו, הסתבכו בחוטי תיל או בפסולת שהשליך האדם, או שנפלו או נפגעו בדרך אחרת.

כאן חשוב להזכיר את בית החולים לחיות בר, שמטפל ומשקם חיות בר פצועות ובהן גם יעלים.

🚸 אז מה אנו, האנשים מהיישוב יכולים לעשות למען היעלים?

תתפלאו, פעולות רבות.

כדי להגן על היעלים חשוב למנוע מהם מגע עם אדם כמו גם את כניסתם ליישובים, למחנות צה“ל ולמזבלות. היעלים אינם מבחינים בגבולות וכאשר ישנו מוקד משיכה עבורם כמו פח זבל פתוח הם יכנסו, יאכלו ויינזקו מכך.

הדבר החשוב הבא שנמצא בידנו הוא שמירה על סביבת טיול נקייה. אל תשליכו מגבונים. זה נשמע מוזר אבל בבטנם של יעלים רבים נמצאו קילוגרמים (!) של מגבונים לעוסים שחסמו את מעיהם והסבו להם נזק משמעותי. כנ"ל שקיות, קופסאות שימורים וכל סוג של פסולת.

אם אתם רוצים להגדיל ראש- תלו שקית קטנה על תרמילכם, אספו אשפה ממסלולי טיולים, ותחסכו ליעל הסקרן והתמים את הסכנה מפני המגבון הבא.

והכי חשוב, אל תאכילו יעלים. גם אם נדמה לכם שהם ממש ממש רעבים. הן לא.

⚠ זכרו את הכלל הגורף: אוכל אנושי אינו מיועד לחיות הבר.

היעל הוא מלך הצוקים. אין מראה יפה מיעל מטפס על צוק בגאון קרניו ובזריזות רגליו.
צפו בהם מרחוק, בשקט. כבדו את מרחב המחיה שלהם, נופו של המדבר זקוק ליעלים וגם אנחנו.

יעל