המרחב הימי- צורך של כולנו

25/11/2021

ועידת המרחב הימי- בין גלאזגו לבת גלים הציפה, אם אפשר לומר באופן מטאפורי, את הבעיה שכולנו ממעטים יחסית לעסוק בה: הים.
מעצם טבעו הים נראה לנו כמרחב גדול כחול המשמש להנאות רבות, לנופש ולדגה. אך מסתבר שבים, בדיוק כמו ביבשה ישנם ערכי טבע רבים, חלקם נדירים ממש שנמצאים בסכנה ממשית, ובנוסף, יכולה לפגוע בנו ישירות בני האדם.

גממית ים תיכונית Pomadasys incises על שוברי הגלים בשכונת בת גלים שבחיפה.   צילום: שרה אוחיון
גממית ים תיכונית Pomadasys incises על שוברי הגלים בשכונת בת גלים שבחיפה. צילום: שרה אוחיון, גממית ים תיכונית Pomadasys incises על שוברי הגלים בשכונת בת גלים שבחיפה. צילום: שרה אוחיון

ביום שלישי האחרון נערך כנס בנושא המרחב הימי במדינת ישראל הנתון מזה מספר עשורים לתמורות גיאופוליטיות וסביבתיות מהותיות אשר להן השפעות משמעותיות על המערכת האקולוגית הימית.

הבעיה של הים, כך מסביר ד"ר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, היא שלא רואים מה קורה בתוכו. ולכן קשה יותר להתחקות ולעקוב אחר השינויים והתמורות וגרוע מכך- מסיבה זו בדיוק קל לנו יותר לפגוע בו, להזרים שפכים ולכלוך, לעסוק בדיג יתר, להציב תשתיות ולקדוח לחיפוש מחצבים תוך פגיעה קשה במערכת האקולוגית.

כך, ממשיך שקדי להסביר עלינו לשנות את התפיסה כאילו הים הוא מרחב גדול שסופג את הכל, ולכן עלינו לבחון אותו באופן דומה לדרך המקובלת ביבשה, בהתאמות קלות למערכת הימית.
גם בים כמו ביבשה יש מערך אקולוגי מובנה: צומח, אוכלי עשב, טורפים וטורפי על. כך, אחד מחלקי המערכת שנפגע ישתבש וישבש את כל המערכת כולה. וזו הסיבה, מסביר שקדי, שצריך להכריז על שמורות טבע ימיות, בדיוק כמו ביבשה. לא רק שנעזור לשמור על ערכי טבע נדירים שחיוניים לבריאות הים ולהתפתחותו אלא גם באופן ישיר לנו בני האדם כמי שנסמכים על הים בתהליך קליטת פחמן דו-חמצני, ייצור החמצן, כמקור למזון וכאתר נופש והנאה. אפילו הדיג, אומר שקדי יצא נשכר מכך שתהיינה שמורות טבע ימי מוגנות ושמורות מפני דיג וציד ימי. הסיבה היא שחלק מתוצרי הרבייה של דגים המתרבים בשמורות, "יזלגו" אל מחוץ לשמורות ויעשירו את שלל הדיג.

אז מה עדיף?

מעט שמורות ימיות גדולות או הרבה קטנות? מסתבר שעדיף מעט שמורות גדולות ואיכותיות על פני הרבה שמורות קטנות, שאיכותן ירודה רק משום שהן קטנות. כדי שמערכת תצליח לשרוד ואף לשגשג, מסביר שקדי יש לתת לה מגוון רחב ככל האפשר של צורות חיים גם בים. וכך, ככך שהשמורה תהיה גדולה יותר כך יהיו ערכי טבע רבים יותר שישמרו ויתפתחו בה, וזה ישפיע גם הלאה על כלל האזור הימי.

האם זה אומר שאנו בני האדם נפסיד מהכרזת שמורות גדולות? שאול גולדשטיין מנכ"ל רשות הטבע והגנים המסיים בימים אלו את תפקידו לאחר כעשור של פעילות אינטנסיבית נחוש בדעתו:
"ממש לא, להיפך. למדנו כי בשמורות טבע, כמו למשל בשטחי אש בנגב אפשר לעשות כפל שימושים. מצד אחד לאפשר לנו בני האדם את השימושים הדרושים לנו אך מצד שני לעשות זאת תוך כדי הקפדה על שמירה והגנה על ערכי הטבע. ובדיוק כמו שמורת טבע ביבשה שבה כל הצדדים נשכרים מהעניין, האדם מרוויח פיסת טבע שמורה ומנוהלת היטב כך שישמרו בה ערכי הטבע והמורשת, והטבע מרוויח המשכיות ושגשוג. ואין סיבה שזה לא יצליח גם בים".

"לאחרונה הוכרזה שמורת טבע ימית ראשונה באזור ראש הנקרה, שזו פעם ראשונה שמוכרזת שמורה ימית אמתית במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל והשניה היא בחוף כרמל. השמורה הבאה שאנו שואפים להכריז עליה היא שמורה ימית אבטח, והתכנון הוא להביא להכרזה על 4-5 שמורות ימיות גדולות שמטרתן להבטיח שימוש נכון ומידתי של האדם בים מבלי לאפשר פגיעה והרס ערכי טבע ימיים. אני שמח לציין כי הממשלה קיבלה את התכנית וכך גם מנהל התכנון שבהתחלה דחה את הרעיון ואחר כך, לאחר דיון ממושך הובן כי אפשר לקיים גם שמירת טבע וגם שימושים לאדם וכל זה בים”.