ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$

הכירו את גן לאומי ניצנה

ההסטוריה, המורשת, הטבע


גן לאומי ניצנה חושף בפני המבקר את הדרה של אחד מיישובי הנבטים בנגב. בראש הגבעה שרדו כנסיות ומבנים מהתקופה הביזנטית. גרם מדרגות מפואר עולה ממרגלות הגבעה לראשה. לקראת מלחמת העולם הראשונה בנה הממשל העות'מאני עיירה ותחנת רכבת, שהותירו גם הם את חותמם על המקום.

איך להגיע

גן לאומי ניצנה שוכן במערבה של רמת הנגב, כ-4 ק"מ ממזרח לגבול עם מצרים.

גישה לאתר: מבאר שבע נוסעים דרומה (כביש 40) לצומת טללים וממשיכים היישר לפנים לעבר מסוף ניצנה (כביש 211). בכפר הנוער ניצנה פונים דרומה לכיוון עזוז ומגיעים לגן הלאומי לאחר כ-ק"מ. אפשר לחנות ברחבת חניה שמצפון לאתר וברחבה שמדרום לו, ליד אנדרטת חטיבה 8.

מוקדי עניין

  • גרם המדרגות המונומנטלי
  • המנזר הצפוני
  • המצודה הביזנטית
  • בית החולים הטורקי-גרמני
  • הכנסייה הדרומית (כנסיית מרים הקדושה)
  • רובע מגורים
  • בארות
  • אנדרטה לחללי מלחמת העצמאות
  • בריכת מים פתוחה
  • שרידי עוג'ה אל-חפיר
  • "נתיב השלום" של הפסל דני קרוון

פירוט

גרם המדרגות – גרם המדרגות המפואר העולה מדרום אל האקרופוליס נבנה בין התקופה ההלניסטית לתקופה הרומית הקדומה (מאה 2 לפנה"ס-מאה 1 לספירה). אורכו המקורי היה כ-101 מטרים והיו בו כ-103 מדרגות. בבסיסו, בנחל עזוז, נמצאת רחבת כניסה מרוצפת. קשה לדעת על המקום המדויק שבו היה קצה גרם המדרגות, משום שהמצודה הביזנטית שניצבת עתה בראש הגבעה נבנתה על שרידיו הקדומים. מתחת לשרידי אחד החדרים המזרחיים של המצודה נחשפו שרידי מבנה נבטי קדום, שייתכן כי היה מבנה מקודש.
המנזר הצפוני – המנזר הצפוני (23X14.5 מ') נבנה במאה ה-6 על מדרגת סלע המשתפלת מן המדרון הצפוני של האקרופוליס אל המקום שבו נחל עזוז נשפך לנחל ניצנה. צורתו מלבנית (11.28×73.88 מטר) והוא בנוי משני אגפים, מערבי ומזרחי, זהים במידותיהם. פתח הכניסה היחיד למבנה, בקיר הדרומי, הוביל לחדר מבוא וממנו הייתה כניסה לחצר המנזר. רצפתו של חדר המבוא נבנתה מלוחות אבן גיר קשים ומעובדים היטב. מתחת לחצר נמצא מאגר מים שנפחו כ-6 מ"ק. רצפת הקפלה, בחלקו המזרחי של המנזר, עשויה מלוחות אבן קשים ומעובדים. מתחת לרצפה התגלו קברים של ארבעה גברים ואישה אחת. מתחת לשלדים הונח מצע של עצי צפצפת פרת.
המנזר נהרס בתקופה הערבית הקדומה (מאה 7 לספירה) ובשלב כלשהו אחר כך התיישבה בין כתליו משפחה שבנתה מבנה שחילקה את החצר המרכזית לשני חדרים. משקוף פתח הכניסה לקפלה, שחקוקים בו סמליו של ישו, נמצא ליד בור המים ונראה כי השתמשו בו לבניית מבנה אחר.
הכנסייה הצפונית (כנסיית סרגיוס ובכחוס הקדושים) – הכנסייה נמצאת בראש האקרופוליס הצפוני. בכנסייה היו שלושה אולמות אורך המחולקים בשדרת עמודים, על פי דגם הכנסייה שבו אולם מרכזי ושתי סיטראות, המבנה הקלאסי המאפיין את התקופה. בשל אילוצים טופוגרפיים, האטריום נמצא בקדמת הכנסייה ובו נמצא בור המים. הכניסה לאטריום היא מגרם המדרגות המונומנטלי העולה לאקרופוליס מדרום. מהכנסיה נותרו שרידים של אפסיס, חדר טבילה (בפטיסטריום), כמה קירות פנימיים, כמה שרידים של חוליות עמוד ושרידים של עמוד שיש. בצד המזרחי של הכניסה התגלו הכתובות "מורטריון" ו"מקום קדוש" ביוונית וכ-14 קברים של גברים.
המצודה הביזנטית – נמצאת בראש האקרופוליס, במקום המוגן ביותר באתר. נראה כי המצודה נבנתה בימי שלטונו של הקיסר תאודוסיוס (378­-395 לספירה) ונראה כי היא המשיכה את דרכה של מצודה רומית. שרידי מגדלים נמצאו בצדה הצפוני והמערבי. המצודה הוקפה בחומה כפולה שבתוכה נבנו יותר מ-32 חדרים. שער המצודה נקבע באגף הדרומי, שפנה לעבר אוכף טופוגרפי נוח להגנה. במרכז המצודה היה מאגר מים שתקרתו נשענה על קשתות אבן.
בית החולים הטורקי-גרמני – בית החולים, שבנייתו נשלמה בשנת 1916, נבנה בשטחה הצפוני של המצודה הביזנטית. עשרת חדריו, הערוכים מסביב חלל מרכזי בצורת צלב, יוצרים מבנה מלבני (31×11 מטר). באגף הדרומי-מערבי בנוי מחסן תת-קרקעי בעל גג מקומר. ממערב לפתחו הצפוני של בית החולים בנוי מתקן אבן מתומן שרק שניים מנדבכיו שרדו.
הכנסייה הדרומית (כנסיית מרים הקדושה) – הכנסייה משתרעת על גבעה הנפרדת, ממערב לאוכף האקרופוליס. זוהי בסיליקה בעלת שלוש אפסידות, המתוחמות בקדמתן בסורג. ממערב לבסיליקה יש אטריום בעל סטיו אחד בחלקו המזרחי. רצפת הכנסייה עשויה לוחות אבן גיר.
רובע מגורים – ארבעה מבנים במורדות גבעת ניצנה, מדרום-מערב לכנסייה הדרומית. מבנים אלה שימשו למגורים בין המאות 6­-9 לספירה. אחד מהם, המכונה "בית הכומר", כולל 17 חדרים ומידותיו 72×18 מטר. כדי לבנות את הבית במורד הגבעה נדרשו הבונים לפלס את הבסיס בחציבה מדורגת. לבניית המסד דרומית. במבנה נמצאו חדר מטבח, חצר פנימית, חדרי אירוח ושני פתחים. באגף המזרחי יש עדויות לגרמי מדרגות שהובילו למפלס בקומה אחרת, אך לא ברור מה טיבו. בכל המבנים נמצאו פריטים אדריכליים ובאחד מהם שרידים של רהיטי עץ ארז.
הכנסייה המרכזית – אחת הכנסיות הגדולות בנגב (36.5X45 מ'), למרגלות האקרופוליס, ליד ערוץ נחל עזוז. הכנסייה עשויה בסיליקה תלת-אפסידלית. בקדמת האפסיס נמצא האגף המקודש – מדרום לאפסיס הדיאקוניקון (חדר השירות של הכמרים) ומצפון לו הפרוסתזיס – החדר ששימש להכנת כל הדרוש לפולחן ובכלל זה לחם הקודש והיין. שני החדרים מרוצפים פסיפסים מעוטרים. מהפרוסתזיס יצאהה תהלוכת הכמרים אל הבמה והמזבח.
במרכז הכנסייה יש בימת הטפה מתוחמת בסורג. אולמות התווך והסיטראות רוצפו בלוחות אבן מהוקצים, וחולקו באמצעות סדרת עמודים מקושטים בתבליטי צלבים. מצפון לכנסייה ובצמוד לה נבנה אולם אורך מקביל לקפלת הבפטיסטריום, ובו אגן טבילה חצוב. בימת הקפלה מרוצפת בפסיפס מעוטר. קפלה דרומית ליוותה את אולם האורך של הכנסייה, קדמתה אפסיס מעוגל. במבוא הכנסייה הייתה חצר מרוצפת ששימשה אטריום ונרתקס המוקף בסטיו.
בית מגורים ביישוב התחתי – כמה מטרים מדרום-מזרח לכניסה המרכזית נחפר בית מגורים מפואר שהיה בשימוש בשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה הערבית הקדומה (מאות 6­-8).
בארות – בגדה המזרחית של נחל עזוז נמצאות שלוש בארות מים. קשה לדעת מתי נחפרו הבארות לראשונה. לאחר שנחפרו דופנו הבארות באבנים מסותתות. הבארות היו בשימוש בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה ושבו לשימוש במאה ה-20, משלהי התקופה העות'מאני עד שנות -50 של המאה ה-20.
אנדרטה לחללי מלחמת העצמאות – אנדרטה לזכר 22 נופלי חטיבה 8, שנהרגו בקרבות עוג'ה אל-חפיר במלחמת העצמאות. האנדרטה כוללת זחל משוריין משנת תש"ח ולוח ובו שמות הנופלים. האנדרטה נמצאת ליד רחבת החניה הדרומית, בחלק הצפוני-מזרחי של גרעין היישוב הקדום, והיא בנויה על באר קדומה.
בריכת מים פתוחה – בריכה גדולה (2X30 מ'), שעומקה כשני מטרים. הבריכה נבנתה בשלהי התקופה העותמ'אנית ושופצה בתקופת המנדט הבריטי.
שרידי עוג'ה אל-חפיר – ממזרח ומדרום לגבעת ניצנה נמצאים שרידי העיר ותחנת הרכבת שבנו הטורקים והגרמנים בראשית המאה ה-20. שרידים אלה כוללים, בין השאר, את סוללת מסילת הברזל, שרידי גשר מסילת הברזל על נחל ניצנה ורציף תחנת הרכבת. בולט במיוחד מגדל המים שהזין את דוודי הקטרים. המגדל נמצא 37 מטר מדרום לרציף, צורתו אליפטית והוא מתנשא לגובה 11 מטר. שרידי תשעה מבנים מהעיירה נמצאים מדרום למגדל.
נתיב השלום – פסל סביבתי, יצירתו של האמן דני קרוואן, העשוי ממאה עמודי אבן מלאכותיים, המזכירים במראם עמודים מהתקופה הביזנטית. טור העמודים, הניצבים במרחק של כ-30 מ' זה מזה, מתחיל את דרכו ליד אנדרטת חטיבה 8 שלמרגלות תל ניצנה ועובר בקו ישר לגבול מצרים, סמוך למסוף ניצנה. בראש כל עמוד כתובה המילה שלום בשפה אחרת.

ABC4354FTydfytd^%$

גן לאומי ניצנה

מידע שימושי
שעות פתיחה
איך להגיע?

גן לאומי ניצנה שוכן במערבה של רמת הנגב, כ-4 ק"מ ממזרח לגבול עם מצרים.

גישה לאתר: מבאר שבע נוסעים דרומה (כביש 40) לצומת טללים וממשיכים היישר לפנים לעבר מסוף ניצנה (כביש 211). בכפר הנוער ניצנה פונים דרומה לכיוון עזוז ומגיעים לגן הלאומי לאחר כ-ק"מ. אפשר לחנות ברחבת חניה שמצפון לאתר וברחבה שמדרום לו, ליד אנדרטת חטיבה 8.

כתבו בוויז: גן לאומי ניצנה
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$

פעילויות נבחרות

יש המון מה לגלות
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$

כשהשמש שוקעת, הקסם מתחיל

רשת חניוני הלילה של רשות הטבע והגנים
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
X