גן לאומי קיסריה

מוקדי העניין המרכזיים

מתחם התאטרון

• התאטרון הרומי
• ארמון השונית
• מיצג "חוויית קיסריה"
• גן ממצאים ארכאולוגיים

מתחם ההיפודרום

• היפודרום, פרסקאות משוחזרים ומבנה שירותים עתיק
• בית מרחץ
• טיילת הים

מתחם העיר העתיקה והנמל

• מרכז מבקרים נמל קיסריה
• טיילת החומות
• השער הצלבני
• הנמל והעיר העתיקה
• נימפאון

גן הפסלים ממזרח לאתר

פעילויות לקהל הרחב

• סיורי עששיות בלילות
• סיורים מודרכים על ידי מתנדבי "גן-קהילה"

פירוט

מתחם התאטרון

• התאטרון הרומי – מבנה התאטרון ניצב בקצה הדרומי של הגן הלאומי, והוא מבנה מרשים ובעל עוצמה. לכאן הגיעו שועי העם ופשוטי העם ליהנות ממופעי דרמה וקומדיה. צורת התאטרון הושפעה מהדגם הקלאסי של תאטראות רומיים: חצי עיגול (גורן), שבו נבנו גושי מושבים (קוויאות) שהופרדו במסדרון (וומיטוריום), ארנה – רחבה למרגלות המושבים, ששימשה לעתים למופעים, ואזור הבמה (אורקסטרה), שבקיסריה היה בו גם גב במה גבוה ומרשים שחרב (סקנה פרונס), וגם חדרים תת-קרקעיים – תאי הלבשה לשחקנים.
  הביטוי המוכר "לחם ושעשועים" מקורו במסורת שייסד אוגוסטוס קיסר, שעל שמו נקראה העיר קיסריה. בהיותה עיר נמל שאירחה ימאים ויורדי ים, נדרשו קברניטי קיסריה להעסיק את האורחים, לספק להם מקומות בילוי ולשעשע אותם כדי לעודד אותם לשוב אליה ולהעשיר את קופתה. התאטרון היה אחד האמצעים לכך, והוא משמש בתפקידו זה גם היום – בימת מופעים לגדולי האמנים בארץ.
  את התאטרון הקים הורדוס, בטכנולוגיה רומית המבוססת על קמרונות. בשלב מאוחר יותר הוסיף הורדוס עוד כמה גושי מושבים והגדיל אותו. היום אפשר לראות במקום כמה מהמושבים המקוריים וכן עיטורי שיש מהמאה השנייה לסה"נ. התאטרון חרב במאה השלישית. מגב הבמה לא נותר דבר. ליד גן הפריטים מוצבת מפה המציגה את המקומות שמהם ייבאו את חומרי הגלם לבניית התאטרון.
• ארמון השונית – כשיוצאים מהתאטרון לכיוון הטיילת חולפים בחצר רחבה שבחלקה המערבי עמודים הפונים אל הים. חצר זו הייתה החצר הפנימית של אגף האירוח בארמון הורדוס המפואר. בארמון זה היו שתי קומות אירוח ומגורים. חלק נוסף של הארמון נבנה למרגלותיה המערביים של החצר, על גבי שונית ימית – מעין חצי אי שבלט לים. כשעומדים בקצה החצר ומביטים מערבה, אפשר לראות כמה משרידי הארמון, חלקם שקועים בים, ואפשר לדמיין את הפאר וההדר של המקום. אף על פי שהורדוס מעולם לא היה בקיסריה, יש חוקרים שמשייכים לו את הארמון, ומשערים שהיה עוד אחד מהמבנים המסעירים שלו. אחרים טוענים שייתכן שהארמון לא נבנה בימיו של הורדוס, שכן הוא סמוך מדיי למבני הציבור הגדולים בעיר (התיאטרון וההיפודרום), והורדוס, שהיה חשדן מטבעו, לא היה בונה ארמון פרטי בסמיכות שכזאת למבני ציבור. ייתכן שהנציבים שהגיעו לעיר אחרי תקופת מלכותו של הורדוס, התגוררו בארמון משום שהעדיפו את חיי ההוללות של קיסריה על החיים המשמימים מבחינתם בירושלים. הארמון חרב עם השנים ונותרו ממנו שרידים מועטים. בשונית נותרו שרידיה של ברכת שחייה שנחצבה בסלע הכורכר שבים, ושכבת טיח הידראולי מספרת שהמים שבברכה היו מתוקים. נראה שהברכה פעלה בתקופות שבהן פעלו אמות המים לעיר. הברכה היא עוד הוכחה לנהנתנותם חסרת השובע של שועי העיר. לצדה של הברכה התגלו גם רצפת פסיפס ומקווה טהרה מהתקופה הרומית המאוחרת.
• מיצג "חוויית קיסריה" – חוויה קולנועית דרכה תכירו מקרוב את התקופות השונות בתולדות העיר ואת התרבויות ששלטו בה. המיצג מוקרן כל רבע שעה ב-7 שפות שונות.
• גן ממצאים ארכאולוגיים – כשיוצאים מהתאטרון לכיוון הים, חולפים דרך תצוגה מרשימה ביותר של ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו ברחבי הגן ומוצגים לקהל בלוויית הסברים. רוב הפריטים הם אלמנטים אדריכליים, ובהם עמודים וכותרות, קברים, פסלים ועוד. אפשר להתרשם באמצעות הפיתוחים העדינים, הסיתות הקפדני והאמנות על פארה את העיר.

מתחם ההיפודרום

• היפודרום ופרסקאות משוחזרים – סמוך לחלקה הדרומי של טיילת הים ובמקביל לקו החוף ניצב מבנה מרשים לא פחות – ההיפודרום. ההיפודרום המקורי נבנה בימי הורדוס ושימש בחגיגות חנוכת העיר, חגיגות מפוארות שהוקדשו לקיסר אוגוסטוס, וכללו, בין היתר, תחרויות אתלטיקה ומוזיקה, התגוששות גלדיאטורים, הצגת חיות פרא, וכמובן, מרוצי סוסים. כיוון שאז נבנה רק האגף המזרחי של ההיפודרום, ישבו הצופים מול הזירה ופניהם מערבה, אל הים, כתפאורה יפה. אורכו של ההיפודרום היה 300 מ' ורוחבו 50 מ'. משטח החול התאים למרוצי מרכבות סוסים. במרכז ההיפודרום הייתה מחיצה, וסביב המחיצה נערך המרוץ, והיא גם מנעה התנגשויות בין המרכבות. הרוכבים יצאו מתאי ההזנקה שבחלקו הצפוני של ההיפודרום ורכבו ברביעיות (קוודריגה) או בזוגות (ביגה). בסוף המאה הראשונה לסה"נ או בתחילת המאה השנייה נבנה היפודרום גדול יותר בחלקה המזרחי של העיר, וההיפודרום הזה הפך לאמפיתאטרון ושינה את ייעודו לאתר למלחמות גלדיאטורים. בעלי החיים אוכסנו מתחת לארנה (הזירה). קירות ההיפודרום היו נמוכים, וכדי למנוע פגיעה של בעלי החיים בקהל הגביהו אותם ברשתות. בראשית שנות האלפיים התגלו על קירות ההיפודרום פרסקאות של בעלי חיים. הטיח המקורי היה חשוף לפגעי מזג האוויר וניזוק מרסס המלח ומהחולות, ולכן שוחזרו הציורים על לוחות עץ שהוצבו במקום סמוך.
  בשנים האחרונות מקיימת רשות הטבע והגנים אירועי תרבות מגוונים בהיפודרום, בחגים ובחופשות, בעיקר תחרויות סוסים, המחזירות את המראות בהיפודרום אלפיים שנים לאחור.
• מבנה שירותים עתיק – כמו בכל עיר שוקקת וסואנת, גם בקיסריה נדרשו שירותים ציבוריים. אחד המבנים שנמצא באזור הביזנטי הוא הלתרינות – השירותים המשותפים. חדר השירותים היה מלבני, ובהיקפו ניצבו מושבים (שלא שרדו). המושבים נבנו מעל תעלה שזרמו בה מים ושטפו את הצרכים אל הים. השיתוף בין האנשים, גם ברגעים הפרטיים ביותר, היה מקובל בתקופה ההיא. גברים ונשים חלקו את חדר השירותים, גם בזכות העובדה שהכול עטו גלימות לגופם, וכל מה שנדרש ממי שנצרך לנקביו היה להרים קלות את גלימתו.
• בית מרחץ – בית המרחץ נמצא בלב העיר הביזנטית העתיקה של קיסריה. זהו בית מרחץ פרטי מפואר, שהיה שייך, כנראה, למושל העיר. לבתי המרחץ היה מבנה מסורתי, עוד מימי הרומים, שכלל חלל כניסה רחב ששימש להתעמלות ולחילוץ עצמות. בבית המרחץ הזה ניצבה בחלל הזה ברכה לטבילה מרעננת. בבית המרחץ היו כמה חדרים, וטמפרטורת המים בחדרים עלתה בהדרגה ככל שהתקרבו לאזור התנור – היו חדרים קרים, חדרים פושרים וחדרים חמים. בחדרים הפושרים והחמים היו גם אמבטיות. מערכת החימום שנבנתה כאן הייתה משוכללת מאוד לתקופתה, והתבססה על אוויר חם שהופק בתנור עצים וזרם בצינורות חרס מתחת לרצפת בית המרחץ ובתוך הקירות.
• טיילת הים – לאורך חוף הים הציורי של קיסריה, על רקע העיר העתיקה והיפה, הוקמה טיילת רחבה העוברת ממערב לעיר הביזנטית העתיקה ולהיפודרום ומחברת את השער הצלבני מצפון עם ארמון השונית מדרום. לאורכה של הטיילת מעקה מגודר המפריד בינה לבין הים.

מתחם העיר העתיקה והנמל

• • מרכז מבקרים נמל קיסריה – מרכז המבקרים החדש שוכן בחללים היסטוריים ומיוחדים בנמל קיסריה העתיק, משלב מדיה, תוכן, ממצאים ארכיאולוגים ומיצג ויזואלי עוצמתי על המלך הורדוס.
    מרכז המבקרים פתוח כל יום מהשעה 9:30 ועד חצי שעה לפני סגירת גן לאומי קיסריה. לפרטים והזמנות: 6550*
  • השער הצלבני – הכניסה הצפונית-מזרחית לקיסריה היא דרך מבנה מונומנטלי משוחזר – השער הצלבני. השער הזה היה חלק ממערכת ביצורים מרשימה עוד יותר שבנה השליט לואי התשיעי. מערכת זו כללה חפיר וחלקלקה, חומה גבוהה ושערים מתוחכמים, שמנעו כניסה ישירה ליעד (בעזרת פניות) וחשפו פולשים פוטנציאלים לפגיעה מתוך העיר. אם עומדים בתוך השער ומביטים למעלה, אפשר לראות במרכז הקשת אבן שצורתה צלב.
  • הנמל – ראשיתה של קיסריה בנמל המיוחד שבנה בה הורדוס. עד אז התבססו נמלי החוף על מעגנים טבעיים, והורדוס בנה את נמל המזחים הראשון מסוגו בים התיכון. המזחים הושקעו בים על גבי דוברות מעץ, ולצדם נבנו גם מגדלור ושוברי גלים. סחר התבואות נעשה בשיט סמוך לחוף המזרחי של הים התיכון, שהצטיין בזרמי ים נוחים. הספינות שיצאו ממצרים לרומא נזקקו למקום עגינה ומנוחה, למקום להצטיידות ולתיקונים, וגם למקום מוגן בזמן סערה. הרומים בקיסריה סיפקו לספינות האלה שירותי נמל ומיסוי, וכך הגדילו את הכנסותיהם. ההשקעה בבניית הנמל השתלמה והפעילות בו התרחבה. עיר הנמל הייתה למעין חלון לתרבויות רחוקות, שכן דרכה נכנסו ויצאו סחורות מכל אגן הים התיכון. הנמל פעל כמה שנים, אבל חוסר ידע הנדסי גרם לכך שהמזחים התמוטטו, ולמרות הניסיונות לשקמם, הם קרסו עד סוף התקופה הביזנטית והנמל הפסיק לפעול. אזור הנמל שסביבו נבנתה העיר הצלבנית הוא היום מתחם בילויים תוסס. במבנים העתיקים הוקמו בתי קפה ומסעדות, וכן גלריות המציגות אמנות ישראלית. בבמקום מתקיימות פעילויות לכל המשפחה בעיקר בסופי שבוע, בחגים ובחופשות, וכן מתקיימים בו אירועים מיוחדים ופסטיבלים.
  • הנימפאון – שחזור מזרקת מים מהתקופה הרומית הקדומה.

גן הפסלים ממזרח לאתר

סמוך ליציאה מהשער הצלבני ניצב גן פסלים מיוחד ומעניין. למעשה, זהו רחוב שתושביו הציבו בו פסלים כדי לפארו. רוב הפסלים הם פסלי דמויות, ולפי ההשערה, הגדול שבהם הוא פסלו של הקיסר הדריאנוס.