גן לאומי תל ערד

מוקדי עניין

• מפעל מים שראשיתו בתקופה הכנענית (הברונזה הקדומה)
• שרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה
• מצודה מהתקופה הישראלית (תקופת הברזל) ובה מקדש ייחודי ומפעל מים יוצא דופן
• חניון לילה – החאן הכנעני
• ריכוז פריחה של אירוס שחום וצמחיית קרקעות לס.

פירוט

העיר הכנענית

ערד הכנענית הייתה עיר מתוכננת כבר בראשית תקופת העיור בכנען. העיר מוקפת חומה ויש בה חלוקה למבני ציבור ולמתחמי מגורים. עושר הממצאים שהתגלו בחפירות מלמד על מגוון ענפי כלכלה כגון חקלאות בעל, מרעה, אמנות ומסחר. ערד הייתה מרכז עירוני לתושבי הסביבה.
אלה אתרי העיר הכנענית העיקריים:
מאגר המים: בתי המגורים בעיר נבנו באופן שמי הגשם שניגרו על המדרון נאספו במאגר מוקף מבנים משלושת צדיו. רק מזרח המאגר נותר פתוח ובו נבנה כנראה הסכר ועצר את מי הנגר. במרכז המאגר נחצבה באר בעומק 16 מ', כנראה בתקופה הישראלית הקדומה.
הביצורים: ערד הכנענית הוקפה חומה חזקה באורך 1,200 מ' ובעובי 2.4 מ'. נראה כי התנשאה לגובה 5 מ'. בחומה הותקנו פשפשים ובולטים ממנה מגדלים, והיא עוקבת בדרך כלל אחר קו פרשת המים של הגבעה. בימינו ידוע על שער אחד בחומה, אך ייתכן שהיו בה עוד שערים.
בתי המגורים: הבתים בערד נבנו במתכונת אחידה, בסגנון המכונה "הבית הערדי". זהו מבנה אבן רוחבי שרצפתו נמוכה ממפלס הרחוב, וכדי להיכנס אליו היה צורך לרדת מדרגה אחת או יותר. לאורך הקירות נבנו ספסלי אבן. במרכז כל אולם יש בסיס אבן ועליו הוצב עמוד עץ לתמיכה בגג שטוח. בצד האולם המרכזי היו לעתים חדר צדדי או שניים, ששימשו כנראה מחסן ומטבח. מבתי ערד שרדו בסיסי הקירות בלבד, ולהשלמת התמונה מסייע דגם חרס קטן של בית שהתגלה בחפירות. הדגם מוצג במוזיאון ישראל ירושלים.
"הארמון": מכלול מתוחם ובו חדרים רבים, תאים וחצרות. במרכזו נחשפו ממצאים חשובים ובהם אסטלה פולחנית. מיקומו בין שער העיר המערבי למאגר המים מרמז על תפקידו השלטוני.
המקדשים: מכלול מבנים סמוך לארמון, מוקף גדר אבן ובו צמד מקדשים גדול, צמד מקדשים קטן ומקדש יחיד. מקדשים דומים נמצאו בעין גדי (התקופה הכלקוליתית) ובמגידו (תקופת הברונזה הקדומה). המקדשים בנויים כחדרי רוחב עם חצר, בדומה ל"בית הערדי". ליד המקדשים נמצאו מצבות אבן, במות להקרבת קרבנות ואגני פולחן. ריבוי המקדשים מרמז אולי על פולחן לכמה אלים.

תל המצודות

המצודה שבאתר היום היא מבנה מבוצר (50X55 מ'), והייתה חוליה במערך המבצרים של ממלכת יהודה. בתקופת המלוכה נבנו בערד 6 מצודות, זו על קודמתה. במצודה התגלו מקדש ייחודי ומפעל מים יוצא דופן. רשות הטבע והגנים עשתה עבודות שימור ושחזור במקדש והכשירה שביל לירידה לביקור במפעל המים.
המקדש: בפינה הצפונית-מערבית של המצודה נמצאו שרידי מקדש, ככל הנראה מקדש יהודאי שפעל מהמאה ה-9 עד סוף המאה ה-8 לפנה"ס, כלומר בד בבד עם המקדש בירושלים. זהו אחד המקדשים המעטים מתקופת המקרא. המקדש בערד נבנה על פי תכנית המשכן המתוארת במקרא, והיה בנוי שלושה חלקים: חצר פנימית, היכל, ודביר – קודש הקודשים.
בלב החצר נמצא מזבח רבוע בנוי עפר מעורב באבנים קטנות ומדופן באבני גוויל (אבנים לא מסותתות). מזבח זה תואם את הציווי המקראי האוסר על בניית מזבח שאבניו סותתו בכלי מתכת.
ההיכל נמצא ממערב לחצר. 3 מדרגות עולות ממנו אל הדביר. בצדי הפתח לדביר מוצבים שני מזבחות קטורת ובתוכו עומדת מצבה. בתחום המקדש נמצאו אוסטרקונים (חרסים נושאי כתובות) ועליהם שמות של משפחות כהונה המוזכרות בכתובים (מְרֵמוֹת, עזרא ח 33, ופַשְחוּר, ירמיהו ק 1)
נראה כי השימוש במקדש פסק במאה ה-8 לפנה"ס. המתחם כוסה כולו עפר בעוד המצודה המשיכה למלא את ייעודה. ייתכן שהגורם הוא הרפורמה הדתית של המלכים חזקיהו ויאשיהו, שביטלו את הפולחן בערי השדה וריכזו אותו בירושלים. באותה תקופה פורק גם המזבח בתל באר שבע.
מפעל המים: נמצא סמוך למקדש וכולל שלושה חללים חצובים ומטויחים. גרם המדרגות המקורי שהוביל אליהם שרד בחלקו. החללים נחשפו במלואם והם מרשימים מאוד. תעלה חצובה בסלע עוברת דרך החומה המערבית ומגיעה אל החללים.
בית אלישיב: סמוך לקיר המצודה הדרומי נחשף ארכיון ובו אוסטרקונים, רובם בכתב עברי קדום. 17 אוסטרקונים מוענו לאדם בשם אלישיב, כנראה מפקד המצודה בתל ערד. בבית נמצאו 3 חותמות הנושאות את שמו.

חניון לילה – החאן הכנעני

החניון מעמיד לרשות הלנים מבנה סגור ובו מזרנים וחימום, ויש בו גם 6 ביתני אירוח מאובזרים, מתחם לאוהלים פרטיים ומתחם קרוואנים. בחניון מי שתייה ושירותים, מקלחות חמות, פינת בישול, תאורת שטח, נקודות חשמל, ועוד.