ביקור בגן לאומי תל ערד - המלצה למסלול טיול בגן לאומי תל ערד

שם כתב: יעל לרנר 22.12.2019

כיצד ייתכן שרבים עוברים ליד אתר זה כשהם יורדים לים המלח מבלי לעצור לטיול באחד התילים המיוחדים ביותר בארץ? כאן, התגלו שרידי עיר כנענית מבוצרת, מפעל מים קדום ונדיר, מצודות מימי מלכי יהודה ושרידי מקדש יהודאי, שפעל במקביל לבית המקדש בירושלים - כל אלו מעידים על חשיבותה של ערד הקדומה המשקיפה על נוף עוצר נשימה!

גן לאומי תל ערד
גן לאומי תל ערד. צילום: מנו גרינשפן
שקיעה בגן לאומי תל ערד. צילום: מנו גרינשפן
: 18

אורך המסלול: כקילומטר


משך המסלול: כשעתיים


ביקור באתר ארכאולוגי, מונגש בחלקו



  • עיר מתקופת הברונזה הקדומה

  • הבית הערדי

  • מפעל המים הקדום

  • מקדש מימי בית המקדש הראשון

  • מצודה ישראלית

  • פריחות בעונה


תכנון – למדו מראש את אופי המסלול, אורכו, דרגת הקושי שלו, דרכי הגישה והציוד הנדרש. התאימו את מסלול הטיול לגיל המטיילים ולכושרם הגופני.


מפה – למדו מראש את המסלול וצאו לשטח מצוידים במפת טיולים וסימון שבילים של אזור הטיול.


אור – תכננו את הטיול שיסתיים בטרם חשכה. אם נקלעתם לחשכה עצרו במקומכם, הישארו בציר הטיול והזעיקו סיוע בטלפון.


שיקול דעת – לכו אך ורק בשבילים מסומנים. ותרו על הטיול בימי שרב ובימים שבהם קיימת סכנת שיטפונות.


ציוד – הצטיידו בכמות מספקת של מים ומזון, לבוש מתאים, נעלי הליכה, קרם הגנה, כיסוי ראש וטלפון נייד עם סוללה טעונה.


עדכון  עדכנו את הקרובים לכם בפרטי המסלול המתוכנן. השאירו הודעה על חלון הרכב ובה פרטים על המסלול שלכם, מס' טלפון מספר המשתתפים בקבוצה ולוח זמנים משוער.


טבע  שימרו על הטבע ואל תשאירו עקבות בשטח. קחו את הפסולת עמכם לבל תגרום נזק לבעלי חיים. שימרו מרחק מחיות הבר ואל תאכילו אותן.


כניסה עם כלבים – במידה ומותרת כניסת כלבים לשמורה, עליהם להיות קשורים ברצועה. אין להניח לכלבים לשוטט חופשיים.


אנחנו כאן בשבילכם! 3639*


רבים כל כך עוברים ליד האתר הזה כשהם יורדים לים המלח מבלי לעצור, ולו לרגע, כדי לחקור את אחד התילים המיוחדים ביותר בארץ. שכן כאן, במקום הזה, התגלו שרידים מרשימים של עיר כנענית מבוצרת, מפעל מים קדום ורחב ידיים, מצודות מימי מלכי יהודה ואף שרידי מקדש יהודאי, שפעל בד בבד עם בית המקדש בירושלים במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה. כל אלו מעידים על חשיבותה של ערד הקדומה. 

ועדיין לא דיברנו על הנוף הניבט מראש התל ועל האווירה ההיסטורית השורה על הכל. כאן גם מציעים לכם לינת קמפינג מקורית במתחם "החאן הכנעני" – חניון לילה מאובזר ונעים שכולל נקודות חשמל ותאורת שטח, מי שתייה, שירותים ומקלחות חמות. כל זאת בנוסף כמובן למיקום הנפלא, שמאפשר יציאה לטיולי כוכב במדבר יהודה והסביבה.

תיאור המסלול

תל המצודות – לתל המצודות אפשר להגיע ברכב בדרך סלולה או ברגל מהעיר הכנענית. הכניסה לתל המצודות היא בחזית המזרחית של החומות. החידוש העיקרי באתר הוא שיקום המקדש ופתיחת מפעל המים לקהל המבקרים. המקדש נמצא בפינה הצפונית-מערבית של המצודה. כנראה זה מקדש לאדוני, והוא פעל מהמאה ה-9 עד סוף המאה ה-8 לפסה"נ. זהו מקדש יחידאי שהתגלה מתקופת המלוכה, והוא נבנה על פי תכנית המקדש של המלך שלמה (כך מתואר במקרא).

המקדש בנוי שלושה חלקים: אולם (חדר רוחב), היכל ובו גומחה קטנה הפונה מערבה ודביר, החדר פנימי, הלוא הוא "קודש הקודשים". בחצר המקדש ניצב מזבח, הבנוי מעפר מעורב באבנים קטנות ומצופה במעטפת אבני גוויל (אבנים לא מסותתות). מזבח זה מתאים לציווי המקראי האוסר בניית מזבח שאבניו סותתו בכלי מתכת: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה" (שמות כ 25). נראה כי הזובחים הקריבו את הקרבנות על אבן שטוחה שהונחה על המזבח. ליד המזבח נמצאו עצמות הקרבנות, רובן עצמות צאן.

בדביר נמצאו שני מזבחות קטורת נבדלים זה מזה בגובהם, עשויים אבני גיר מסותתות, ונמצאו שתי מצבות אבן, אחת משוקעת בקיר. היות שנמצאו כאן חרסים הנושאים את השמות מְרֵמוֹת ופַשְחוּר, שמותיהן של משפחות כהונה מוכרות, החוקרים סבורים שבמקדש התקיים פולחן לאלוהי ישראל.

במאה ה-8 לפסה"נ בוטל השימוש במקדש והמתחם כולו כוסה עפר. המצודה מילאה את ייעודה עד חורבן הבית הראשון. את השבתת המקדש תולים ברפורמות הפולחניות בימי יאשיהו וחזקיהו.

סמוך למקדש, בתחום המצודה, נחצבו מאגרי מים תת-קרקעיים גדולים ומרשימים. תעלה חצובה בסלע עוברת דרך החומה המערבית ומגיעה אליהם מן החוץ. בשנים האחרונות נערכה חפירה ארכאולוגית במפעל המים הקדום שהתגלה באתר. רשות הטבע והגנים הציבה במקום גרם מדרגות ועתה אפשר לרדת בבטחה אל המאגר של מפעל זה.

במצודה התגלו כ-100 אוסטרקונים (שברי חרס נושאי כתובות) מכמה תקופות. כ-85 מן הכתובות הן בארמית והשאר ביוונית ובעברית. 17 מהכתובות העבריות נכתבו כנראה בימי המלך יהויקים (608–598 לפסה"נ). נראה שבשנת 599 לפנה"ס תקפו גדודים בלתי סדירים את יהודה, בעידודו של נבוכדנצר מלך בבל. האדומים ניצלו את המצב הביטחוני הקשה ביהודה ועלו מהנגב צפונה. חרסים מתקופה זו מדברים על חלוקת מזון ועל בקשות לתגבורת, ומעידים על מצוקת יושבי המצודה טרם חורבנה.

ערד הכנענית – הסיור מתחיל במאגר המים המרכזי. המאגר נמצא בחלקה הנמוך ביותר של העיר וניקז את כל נגר מי הגשמים. במרכזו נחצבה באר עצומה. מאגר המים היה בשימוש בכל תקופות היישוב באתר, אך הדעות חלוקות באשר לתיארוך חציבת הבאר. מימיה שימשו את המצודה שבראש הגבעה, ונראה כי הובלו לשם על בהמות. מהמאגר הולכים דרומה לאורך חומת העיר. ערד הכנענית הוקפה חומה חזקה באורך 1.2 ק"מ ובעובי 2.4 מ', ויש בה שערים, פשפשים ומגדלים מעוגלים ובולטים ממנה. בדרך כלל החומה עוקבת אחר קו פרשת המים של הגבעה.

התחנה הבאה בסיור היא אזור בתי המגורים. הבתים בערד בנויים במתכונת אחת קבועה, המכונה בשפת הארכאולוגים מתכונת "הבית הערדי". זהו מבנה אבן רוחבי שרצפתו נמוכה ממפלס הרחוב, וכשנכנסו ירדו מדרגה אחת או יותר לאולם. לאורך הקירות נבנו ספסלי אבן. במרכז האולם יש בסיס אבן ועליו הוצב כנראה עמוד עץ, שתמך בגג שטוח. בצד האולם היו חדר או שניים ששימשו מחסן ומטבח. צמוד לבתים הייתה חצר לבעלי חיים ולמלאכות הבית.

מכאן יוצא השביל מגבול החומה ושב לתחומי העיר בשער המערבי. מאחורי השער נראים שרידי הארמון. זה היה מבנה סגור ובו אולם מרכזי וכמה חדרים. מיקומו בין שער העיר המערבי למאגר המים הוא שמרמז על תפקידו השלטוני. השביל ממשיך ויורד לחלק הצפוני-מזרחי של העיר, אל מתחם מקודש מוקף קירות, ובו כמה מקדשים. שניים בולטים במיוחד: מקדש גדול בחלק המערבי של המתחם, ואליו צמוד מקדש קטן ממנו. בתוך המקדשים נמצאו מצבות, ובקרבתם נמצאו מזבחות ואגנים הקשורים לפולחן במקדש. מכאן שבים לרחבת החניה של גן לאומי תל ערד.

איך להגיע

בצומת תל ערד (כביש 31 ערד-צומת שוקת) פונים צפונה בכביש 2808 ונוסעים 2 ק"מ עד גן לאומי תל ערד.

 

המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד. השימוש במידע הוא באחריות המטייל ועל דעתו בלבד. מומלץ לבדוק לפני כל טיול את תחזית מזג האוויר ואת המבזקים באתר רשות הטבע והגנים, ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני בכל יום עד השעה 16:00 בטלפון 3639*.

 

איך להגיע?
כתבו בוויז: גן לאומי תל ערד