שמורת טבע שיטה מלבינה אשדוד

מוקדי עניין

• חורש שיטה מלבינה
• דרך הים – עצי השקמים
• פריחת איריס הארגמן
• חולות מיוצבים למחצה

פירוט מוקדי עניין:

 חורש שיטה מלבינה: בשמורה קיים חורש מפותח של שיטה מלבינה, מין עץ ממוצא אפריקאי, שכאן גבול תפוצתו הצפוני. תפוצת העץ בארץ מוגבלת למספר אתרים בלבד, ומקוטעת אחת מהשנייה. בשמורה קיים הריכוז הגדול בארץ של השיטה המלבינה ומכאן ייחודה וחשיבותה הגדולה של שמורה זו. שם המין מתאר את הגוון הלבן של הגזע שלו.

 דרך הים ועצי השקמה: עצי השקמים בשמורה הם שריד לשדרת השקמים שניטעה לאורך "דרך הים" ההיסטורית באזור. דרך הים קישרה בין שתי אימפריות גדולות בעולם העתיק – מסופוטמיה בצפון ומצרים – בדרום. עצי הפיקוס שימשו את משתמשי הדרך בצל, מחסה ומזון.

 אירס הארגמן: איריס הארגמן הוא צמח מוגן, מין בסכנת הכחדה, "מין אדום", כתוצאה מצמצום והרס בית הגידול שלו. האיריס שייך לקבוצת איריס ההיכל. הפרח מתהדר בצבע ארגמן ופורח באזורים חוליים בין חדרה לאשדוד. הצמח הינו גאופיט – פעיל בעונה הגשומה, ואילו בעונת הקיץ מתייבשים כל חלקי העל קרקעיים ומתים. לצמח קנה שורש – גבעול השולח שורשים כלפי מטה וגבעולים כלפי מעלה. קני השורש גליליים ופרוקים, ואינם מעמיקים בקרקע: עומקם מגיע עד 15 ס"מ. מקני השורש יוצאות שלוחות והצמח מתרבה גם באופן וגטטיבי (רבייה טבעית – על ידי התפתחות חלק מצמח האם). מכל שלוחה של קני השורש עולה בראשית החורף "מניפת" עלים אחת. ההאבקה אמורה להיעשות באמצעות חרק גדול, חיפושית או דבורה, בעל גב שעיר: החרק יכנס לפרח אחד, יקלוט שם אבקה על גבו, ובעת כניסתו לפרח אחר תיגענה שערותיו המאובקות בצלקת הפרח הזה והאבקה תעבור אליה.

חולות מיוצבים למחצה:

תשתית הקרקע העיקרית בשמורה היא של חולות מיוצבים או מיוצבים למחצה.

מקור החולות בשטח הוא כמו שאר אזורי החולות במישור החוף של ישראל, אלה הם חולות  שהוסעו בזרמי הים משפך הנילוס על חופי הארץ והורבדו בהם.

מקורם של החולות הוא בשחיקה של סלעי יסוד בהרי מרכז אפריקה והובלתם באמצעות זרמי הנילוס אל הים התיכון. מהחוף מוסע החול ע"י הרוח לפנים היבשת ויוצר את גושי החולות בשמורה.