גן לאומי סוסיתא

בשנים האחרונות ביצעה רשות הטבע והגנים פרויקט פיתוח רחב היקף בגן הלאומי סוסיתא, במטרה להנגיש את האתר למטיילים.
במסגרת הפרויקט פותחו שבילים העוברים בנקודות העניין המרכזיות באתר, הוצבו שלטי המחשה והסבר, נחשפו פסיפסים, שופצו המבנים ההיסטוריים והונגשו לקהל המבקרים ונפתח מרכז שירות למטייל, שבו מרפסת תצפית ופינה יפה לשבת בה.

אנו שמחים להזמין אתכם ליהנות מההיסטוריה המרתקת של העיר היפוס – סוסיתא מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה המודרנית וליהנות מהסרטים החדשים המוקרנים במבנים ההיסטוריים.

מוקדי עניין:

• אתר נוף ותצפיות על הכנרת והגליל התחתון.
• ריכוז ייחודי של חי וצומח בסוסיתא
• ריכוז ייחודי של העטלף יזנוב גדול וקטן
• עיר הלניסטית  מקבילה בזמן לתקופת החשמונאים.
• עיר רומית – ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים במיוחד מהתקופה הרומית ביזנטית בהם הפורום, כיכר העיר המרכזית, מאגר מים ענק במרכז הפורום, שרידים של בזיליקה מפוארת ואודאון (תאטרון קטן מקורה).
• אתר ביזנטי נוצרי גדול ליד הכנרת המצטרף אל האתרים האחרים – ריכוז גדול של  שמונה כנסיות מהתקופה הביזנטית.
• אתר  מורשת – ממלחמת השחרור 1948 ועד מלחמת ששת הימים 1967.

פירוט מוקדי עניין

עטלפים: משפחת היזנוביים- RHINOPOMATIDAE

Rhinopoma microphyllum – גדול יזנוב

עטלף חרקים גדול יחסית (משקל: 16-45 גר,' אמה: 66-73 מ"מ.) מין סהרו-סינדי אופייני לבתי גידול יבשים ושל נאות מדבר. בישראל נפוץ יחסית לאורך השבר הסורי-אפריקאי מאילת עד החרמון. שוכן מערות, חורבות ובניינים נטושים. בישראל מוכרות מושבות המונות מאות עד אלפי פרטים, מסודרים כ"רעפים" אחד בצמוד לשני. לרוב, מערות הקיץ רדודות וחשופות יחסית והיזנובים לעתים יושבים באור יום מלא. ההזדוגות מתרחשת בתחילת האביב במערות אליהן מתכנסים אלפי פרטים, וולד בודד נולד בתחילת הקיץ והוא עצמאי עד הסתיו. במשך האביב והקיץ קיימת הפרדה זוויגית במושבות. מין זה מבצע נדידה עונתית בין מושבות קיץ לחורף. במהלך הקיץ הפרספון צובר מצבורי שומן גדולים, מעל 40% ממשקל גופו הנאגרים בממברנת הזנב וסביב הירכיים. בחורף מבצע היברנציה במערות חמות ולחות ואינו אוכל כלל בתקופה זו.

מבנים ארכיאולוגיים מרכזיים בעיר:

• הפורום – כמו בכל עיר רומית כך גם בסוסיתא היה הפוֹרוּם מרכזה של העיר וסביבו היו ממוקמים בנייני ציבור מרכזיים. בפורום התנהלו חיי החברה, המסחר, וכאן גם היה המפגש החברתי היום–יומי של התושבים. הפורום הוקף בסטווים של עמודי גרניט אפורים מהצד המזרחי ומהצד הצפוני גם יחד. סטווים נשאו גגות שיצרו מרחבים מוצלים.
• מאגר המים– בסוסיתא לא היו מקורות מים, התושבים בנו אמת מים באורך כ- 14ק"מ. הקטע האחרון של האמה עשוי צינור שהונח מתחת לרחובה הראשי של העיר. המאגר נשתמר היטב ואפשר לרדת בגרם מדרגות אל המאגר המקורה בקמרון חביתי מרשים מאבן גיר.
• הבּסיליקה- מבנה ציבורי מרכזי המצוי בכל עיר רומית כשהוא ממוקם בסמוך לפורום. בבזיליקה התרכזה הפעילות החברתית, המִנהלית והכלכלית של תושבי העיר. כאשר תנאי מזג האוויר לא אפשרו פעילות בפורום. מבנה מרשים רחב ידיים ומקורה, מידותיו: 30  X55 מ' בנוי מאבני גזית. תכניתה מלבנית וציר האורך שלה צפון–דרום.
• מבנה הקליבּה– בגובה של כ– 3 מ', הינו מלבני ובמרכזו גומחה חצי עגולה, שבה הוצב פסל הקיסר. זהו מבנה פולחני פתוח אשר שימש לפולחן כביטוי לנאמנות לשלטון האימפריאלי.
• בית המרחץ המרכזי– הוא כולל את בית המרחץ עצמו ואת הרחבה הקטוּרָה זהו מכלול ציבורי מאוד מרשים.
• האודֵאון – מתקן שעשועים זה – מבנה דמוי תאטרון אך קטן יותר ומקורה. לאירועים אינטימיים, כמו הקראת שירה עם מוזיקה לקהל קטן ואיכותי. ניתן להגיד שקיומו של האודאון בסוסיתא מעיד על זיקתה של האוכלוסיה העירונית המקומית לתרבות הקלסית. למבנה מתאר חצי עגול אופייני. ציר האורך 27 מ' צפון- דרום וציר הרוחב 21 מ' הוא מזרח–מערב. צדו המזרחי של האודאון מלבני, ואילו צדו המערבי חצי עגול.

הכנסיות בסוסיתא

קימות שמונה כנסיות בשטחה של העיר. את מכלולי הכנסיות ניתן לחלק לשתיים מכלול הכנסייה הצפון–מערבית ומכלול הכנסייה הצפון–מזרחית.

נראה כי הכנסיות הוקמו לא לפני סוף המאה ה– 5 לספה"נ. העדות הארכאולוגית מאשרת שהן תפקדו ושירתו את תושבי העיר עד אשר זו נחרבה ברעידת האדמה של שנת 749 לספה"נ.

מכלול הכנסייה הצפון–מערבית– הוקמה ישירות על גבי שרידי המקדש הרומי.  הכנסייה הוקמה מאבני הבנייה של המבנים הקדומים מהתקופות ההלניסטית והרומית. לאולם התפילה, שציר האורך שלו מזרח-מערב ושתי שורות עמודים מחלקות אותו לאולם תווך ולשתי סיטראות. בקיר המזרחי ישנו האַפְסיס ובחלק המערבי רחבת חצר – אַטריוּם המרוצפת לוחות אבן מבזלת. ריצפת אולם התפילה הינו פסיפס ששולבו בו שתי כתובות יווניות קצרות ובהן שמות הנדבנים.

מכלול הכנסייה הצפון–מזרחית- בכנסייה במהלך החפירות נמצא  סַרְקוֹפָג העשוי אבן גיר ובו עצמותיה של אישה קדושה, אשר נקברה בתוך הכנסייה בקרבת האפסיס והמזבח. הכנסייה הוקמה ברובע מגורים מהתקופה 4 לספה"נ. בכנסייה נמצא פרסקו של אלת המזל טיכה מכאן אפשר להסיק שזו אלת המזל העירונית של סוסיתא.

אתר מורשת עין גב

במלחמת העצמאות נכבש המוצב הסורי שהיה במקום על ידי חברי קיבוץ עין גב והוקמה במקום עמדה קדמית של צה"ל שניצלה את המבנה הטופוגרפי השולט של סוסיתא. עמדה קדמית זו שימשה את צה"ל עד מלחמת ששת הימים. עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר רכבל שנבנה בשנת 1948 על ידי סא"ל דוד לסקוב לצורך אספקת ציוד מקיבוץ עין גב לחיילים שישבו על ההר. כמו כן יש על ההר גם שרידים רבים של תעלות קשר ועמדות ירי שהיו חלק מהמוצב של צה"ל במקום. ביום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, ה' אייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.