מסלול טיול אל שביל הבוסתנים

12.06.2019

תצפית מרהיבה על הכנרת והרי הגליל, בוסתנים עתיקים ושני מעיינות קטנים. מה צריך עוד בטיול קצר אחד בדרום הגולן? רשות הטבע והגנים סימנה שביל טיול חדש בבוסתנים שלמרגלות מצפה השלום.

שביל הבוסתנים - מצפה השלום - צילום אתי בן שמעון שביל הבוסתנים - מצפה השלום - צילום אתי בן שמעון

מידע שימושי​

מקום בארץ: גולן

אופי הטיול: מסלול מעגלי קל

סוג המסלול: למשפחות

אורך המסלול: כ-1.5 ק"מ

משך המסלול: כשעה

נגיש לאנשים עם מוגבלות ולעגלות ילדים: מצפה השלום, הטיילת לאורך המצוק לכיוון קיבוץ מבוא חמה

שביל: רגלי

עונה מומלצת: כל השנה

מקום לפיקניקים: יער מבוא חמה (עין תואפיק)

מים לשתייה: יש

חניה: יש

הדלקת אש: אסורה

רחצה במים: אין

חניון לילה: יער מבוא חמה (עין תואפיק)

ציוד מיוחד: נעלי הליכה, כובע, מים

הוראות בטיחות: צעדו בזהירות

מפה: מפת טיולים וסימון שבילים גולן וחרמון (גיליון מס' 1)

דמי כניסה: ללא תשלום

מוקדי העניין המרכזיים

נוף כנרת וגליל

מעיינות בזלת

שרידי בוסתנים

תצפית נוף

תצפית מרהיבה ממצפה השלום

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים

הרשות סימנה שביל חדש.

איך מגיעים?

מכביש 98 פונים לשמורה כ-400 מ' מדרום לכניסה לקיבוץ כפר חרוב. הדרך למצפה השלום מסומנת בסימון שבילים שחור. יוצאים לטיול מרחבת החניה במצפה השלום.

רקע

שמורת טבע סוסיתא, במדרון התלול של דרום הגולן, משתרעת על פני יותר מ-18,000 דונם. זהו שטח גדול בקנה מידה ישראלי. פסגת השמורה בהר נמרון (359 מ') מתנשאת כ-500 מ' מעל לכנרת. בתלילות המדרון נחשף טור סלעים מרשים, המדגים את חתך המסלע בדרום הגולן.

מתחת לשכבת הבזלת המצפה את דרום הגולן ("בזלת הכיסוי") מונחים סלעי תצורת הורדוס. התצורה מייצגת מגוון רב של סלעים – תוצר של סביבת השקעה של אזורים יבשתיים ואגמים של מים מתוקים. תצורה זו כוללת גם חרסיות ירקרקות אטימות לחלחול מים, והן הגורם להיווצרות המעיינות הקטנים הנובעים בחלקים הרמים של השמורה. קל להבחין במעיינות אלו מרחוק בזכות מיני צמחים אופייניים למים, השומרים על צבע ירוק גם בקיץ. עם מינים אלו נמנים עבקנה שכיח, פטל קדוש ומינים אחרים. ליד חלק מהמעיינות ניטעו בעבר בוסתנים, ואת חלקם שיקמו תושבי הגולן.

מחוץ לטווח ההשפעה של המים צומחת בתה עשבונית ועמה גם נציגים חשובים של החורש הים-תיכוני והערבתי, בהם אלה אטלנטית, שקד קטן-עלים, לבנה רפואי וחרוב מצוי. במורדות הנמוכים של השמורה צומחים עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח. באביב, כצפוי, עולה כאן פריחה ססגונית.

גם עולם החי בשמורה עשיר מאוד וכולל חזירי בר, דרבנים, צבאים, ארנבות, שפני סלע, גיריות, תנים ועופות כגון כחל, שרקרק, עקב עיטי, רחם ואף מינים מדבריים כגון קורא, שחור זנב ועפרוני המדבר.

מסלול הטיול

התצפית ממצפה השלום, נקודת היציאה לטיול, היא מן המפורסמות בגולן. 500 מ' מתחת לרגלי הצופה חושפת הכנרת את יפעתה ומאחוריה הרי הגליל נגלים במלוא הדרם. למרגלות צוק הבזלת התלול נראית ערבוביה של משוכות צבר ועצי בוסתן. אלו הבוסתנים של הכפר הסורי הנטוש כפר חָרִבּ. בהריסותיו נמצאו פריטים ארכיטקטוניים המעידים על יישוב יהודי מן התקופה הביזנטית, כנראה כפר חרוב (או חרובא) – עיירה בתחום סוסיתא הקדומה.

גרם מדרגות ברזל יורד מהמדרגה של רחבת התצפית אל המישור תחתיה ומגיע לשביל שכיוונו צפון–דרום. חוצים את השביל מערבה ופונים מעט ימינה. ברכת המעיין נסתרת, אבל חישת קנים הצומחת כ-60 מ' ממערב לשביל האורך מלמדת על מים בסביבה. סבך הקנים אינו מזמין במיוחד, אך מעבר צר דרכו מגלה ברכת מים צלולים מפתיעה, בנויה כמה נדבכים של אבני בזלת ומטויחת בפנים בטיח כחול. עץ ערבה קטן ועץ תאנה מדולדל משלימים את התמונה.

כדי להגיע למעיין הדרומי יש לשוב לשביל האורך ולצעוד דרומה, בין עצי הזית הפזורים בשטח. השביל מתקרב למצוק ומגיע לברכה קטנה בצל עצי איקליפטוס. מהברכה השביל חוזר לגרם המדרגות ולמצפה השלום.

עצי הבוסתן שלמרגלות המצוק נשתלו כנראה בראשית המאה ה-20. אנו לומדים על כך מדיווחיו של החוקר הגרמני גוטליב שומאכר. ב-1885 בקירוב הוא ביקר בכפר חרב ומנה בו 70 בקתות אבן ובוץ. אדמות הכפר נמשכו עד הירמוך ותושביו, אנשים מסבירי פנים, היו יצרני דבש מומחים.

אך נראה כי מצבו הכלכלי של הכפר הידרדר. בשנת 1913 שב אליו שומאכר וגילה שאמנם הכפר גדל מעט, אך שטחי החקלאות הוזנחו, בגלל עדרי הגמלים של בדווים מהסביבה ובגלל סיבות אחרות. שני אנשים עשירים מדמשק היו בעליהם של רוב קרקעות הכפר, ולדברי התושבים הם שנטעו בסביבתו 10,000 עצי זית. לא מעט מהם מעטרים את המדרונות של כפר חרוב עד היום.

המעיינות של כפר חרוב

שומאכר מציין ארבעה מעיינות שופעים למרגלות המצוק הסלעי של כפר חרוב, והוא מונה אותם מצפון לדרום: עין א-נִיסוּאָן (מעיין הנשים), עין אל-עַרָאִיס (מעיין הכלות), עין א-רִיגָ'אל (מעיין הגברים) ועין אל-כּוּחְלִיָה (כנראה כלי הכֻּחְל לאיפור העיניים). הפלג שזרם לעמק נקרא סיל א-ניסואן.

יש להניח שמעיין הנשים שימש את נשות הכפר, בין לרחצה בין לצרכים אחרים, ואילו הגברים בילו את עתותיהם במעיין משלהם. עד כה לא הצלחנו לזהות את המעיינות בשמותיהם המקוריים המדויקים.​

מסלולי טיול בשמורה