הגג בגן לאומי נבי סמואל

אוהבים טריוויה?
ברור.
גם מי שלא אוהב טריוויה, לא יודה בכך בפומבי. כי כולם אוהבים טריוויה.
טריוויה זו הדרך הידידותית, הקלה והמהירה לומר לעולם "אני חכם".

אז קבלו טריוויה עם טוויסט קצת משונה: אחת מן העובדות הבאות הללו אינה נכונה. אנחנו חוזרים: אינה נכונה.

כעת נסו לזהות במי מדובר:

1. על פי האמונה, בגן לאומי נבי סמואל שוכן קברו של הנביא שמואל.
2. בימי מסע הצלב הראשון, צפו מכאן הצלבנים לעבר ירושלים, לראשונה מאז תחילת מסעם המפרך. מסיבה זו, הם כינו את המקום "הר הקפיצה".
3. האתר מקודש הן ליהודים, הן למוסלמים והן לנוצרים.
4. עד לפני כמה מאות שנים, נערכו פה טקסי ה"חאלקה" (טקס תספורת הראשון לבני שלוש). רק בהמשך, עברו טקסים אלו למירון.
5. הנביא שמואל המליך גם את שאול המלך וגם את דוד המלך. כבוד!

ובכן, העובדה השקרית היא 2. אכן, הצלבנים אמנם צפו מכאן על ירושלים, לראשונה אחרי המסע הארוך, אך הם כינו את המקום "הר השמחה" (Montis Gaudii).

למה?

בואו, תיכנסו, תעשו סיבוב – ואז תעלו בגרם מדרגות צר, אפלולי ומחתרתי-למחצה, הישר אל תצפית מראש הגג של המבנה הצלבני.
ואם באותו רגע לא תרגישו בעצמכם שמחה גדולה – נחזיר לכם את דמי הכניסה.
אה, בעצם אין פה דמי כניסה.
הנה, עוד סיבה לשמחה.
גם תצפית מטורפת, גם כניסה חינם וגם לא כמה הפתעות שיגיעו בהמשך. חכו.

למעשה, כבר מזמן אנחנו חושדים כי הרוב המכריע מהמבקרים שפוקדים את נבי סמואל, אינם מודעים כלל להימצאות הגג המדהים שמתנוסס גבוה מעליהם, במרומי המבנה הצלבני המהווה את לב האתר.

כל הטוב הזה מצוי בגובה של כ-885 מטרים מעל פני הים. מה זה אומר? זה אומר שאם אתם אוהבים את גוגל מאפס, כאן תקבלו את הדבר האמיתי: מפת מציאות, שעליה תוכלו לזהות בצפון את אזור גבעון, גבעת זאב ורמאללה. במזרח – את הרי בית אל וירושלים, בדרום יתרוממו לאיטם הרי ירושלים ורכס הר חברון, ובמערב – גבעת הרדאר והכפרים הסמוכים קובייבה ובידו. מכאן גם מבחינים היטב בדרך הביטחון, מה שהופך את נקודת התצפית הזו לאהובה במיוחד עבור חובבי נופים בעלי ניחוח גיאו-פוליטי.

וכך, כמהופנטים, תצעדו הלוך ושוב על הגג האדיר, המעט משופע פה ושם – מה שיעניק תחושה של ריחוף. אתם תצעדו ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. ואז שוב פעם. ושוב.

כי לא בכל יום זוכים לממתקים גיאוגרפיים מהסוג הזה.

אחרי ששבעתם מהנוף (לא שבעתם, אין מצב), מומלץ להמשיך ולחקור את הגן הלאומי הקטן, שאינו מוכר דיו.

למעשה, ככל שתסתובבו פה יותר, כך תגלו עוד ועוד מוקדי עניין.

תיאור המסלול:

נתחיל במבנה המרכזי, המהווה חלק מכנסייה שהקימו הצלבנים במאה ה-12. כעת פועלים פה זה לצד זה, מסגד מהמאה ה-14 ומקום תפילה ליהודים, המצוי במערה שבה קבור שמואל הנביא. יהדות, איסלאם ונצרות מצטופפות פה יחדיו, בשטח זעיר. וזה עובד כמו מכונה משומנת.

מיזוג של דת ופוליטיקה כבד לכם עכשיו? רדו לטבול רגליים במעיין חנה הקטן, שהדרך אליו חולפת בבוסתן. המעיין נובע ממעמקי מערה, ולצדו פינות סתלבט כיפיות. מצוין לשכשוך ביום חם.

עוד במקום: החפיר המערבי של המצודה, גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה, מחצבת ענק קדומה וגם רחוב הלניסטי, שנפתח לקהל רק לפני חודשים ספורים. זהו רובע מגורים יפהפה, ששיטוט בו יזרוק אתכם כאלפיים שנים לאחור.

זהו, נשאר עוד משהו?

בהחלט: דפדפו ביומן חצי שנה קדימה, הכינו את המגפיים וחכו ליום הכי מושלג בשנה. והנה מגיע הסוד הנוסף של נבי סמואל: מאחר שמדובר במקום הכי גבוה באזור זה של ירושלים, השלג כאן סמיך יותר, עמוק יותר, אירופאי יותר.

כעת, בשיא החום, קצת קשה לדמיין זאת, אבל פשוט תצטרכו להאמין לנו.

הערות:

• אין ללון במקום או לשהות בו בשעות החשיכה
• אין להדליק אש
• יש להשאיר את השטח נקי

איך להגיע:

מירושלים – נוסעים צפונה בשדרות גולדה מאיר (כביש 436). כחצי ק"מ אחרי רמות פונים ימינה על פי השילוט. מתל אביב  – נוסעים בכביש 443, חולפים על פני מודיעין ובצומת עופר פונים ימינה לכביש 436. עוברים את גבעת זאב, ואחרי צומת הר שמואל פונים שמאלה על פי השילוט. או שפשוט כתבו בווייז פארק (גן לאומי) נבי סמואל. בימי הקיץ, הגג פתוח לביקורים מדי יום בשעות 16:45-8:00.