שמורת טבע הר גמל- גמל דו-דבשתי, מערות יונים ואדם קדמון נפגשים בגליל

מסתבר שיש בישראל שני הרים העונים לשם "הר גמל". אחד במצפה רמון ואחד בגליל המערבי. אנחנו מספרים לכם את זה רק כדי שלא תתבלבלו ותגיעו להר גמל הנכון, הגבוה יותר: ההר הגלילי.

כאן, רק לאחר שתגיעו לנקודת הסיום, לצד הפתחים המרשימים של מערות יונים, ולאחר שתניחו את תיק הגב לצדכם, תשתו מים מרעננים ותתנו מרגוע לברכיים שלכם – תבחינו עד כמה ההר שממנו ירדתם כעת – גבוה ותלול. כן. עשיתם את זה – טיפסתם על הר מצד אחד וירדתם בצדו השני. כבשתם את ההר – וגם נהניתם בדרך. יופי של סיבה לצאת לטיולים.

נקודת מוצא: תחנת הדלק "דור אלון" בחלק הצפוני של צומת גילון

נקודת סיום: בכביש 8512, סמוך למערות יונים

תיאור המסלול

שתי פסגותיו של הר גמל שבגליל המערבי – היוצרות צללית של גמל דו-דבשתי למי שמתבונן בהן מאזור מישור החוף – נתנו להר הזה את שמו. מהפסגה המערבית שלו ישנה תצפית נהדרת לעבר מישור החוף – מראש הנקרה בצפון ועד רכס הכרמל בדרום. פסגותיו של ההר התרוממו לאורך קו העתק גיאולוגי והן טרשיות מאוד. את הטרשים הללו תרגישו היטב יום וגם יומיים לאחר ההליכה במסלול זה.

אבל מעבר לשעשועי צלליות ואתגרי ברכיים, כדאי לדעת כי הר גמל הוא מסדרון אקולוגי חשוב המחבר בין הגליל העליון לגליל התחתון. במפנה הצפוני של שמורת הטבע גדל חורש ים-תיכוני, שיעניק לכם צל גם בימי הקיץ. יופי של מסלול קצר שמתאים למשפחות עם ילדים אוהבי לכת.

לאחר שמחנים את הרכב בצמוד לתחנת הדלק, חוצים את כביש הגישה לכיוון מערב (צומת גילון תהיה מדרום לכם, במרחק של כמה עשרות מטרים), צועדים בשולי כביש צר עם סימון שבילים ירוק ולאחר כ-100 מטרים תבחינו בשביל צר בסימון אדום, המטפס לכיוון צפון-מערב. זה יהיה השביל שלכם עד לסוף הטיול. הקפידו לעקוב אחריו בזהירות, כי לעתים הוא נוטה להיעלם.

תחילת ההליכה לצד שיחי מרווה משולשת ופריחות עונתיות בחורף ובאביב. בסתיו, המרחב מעוטר בחצבים זקופים. בשלב מסוים, השביל מתעקל צפונה והעלייה הופכת להיות תלולה וטרשית יותר. לא משהו שילדים אוהבי לכת לא יוכלו להתמודד איתו בשמחה. הנוף מכאן כולל את חלקו של מישור החוף הצפוני, אבל חכו עם הצילומים – בעוד דקות ספורות, הסצנה תהיה מרשימה הרבה יותר.

בקצה העלייה ממתין לכם אוכף טרשי, המהווה חלק מפסגת הר גמל – שבנקודה הגבוהה שלו מתנשא לגובה של 324 מטרים מעל פני הים. חוצים את האוכף הצר, ומכאן מתחילים לרדת. כאן החורש צפוף יותר, ובעיקר – מוצל. זאת, באדיבותם של עצי אלה אטלנטית, ער אציל ואלון מצוי. פה ושם מתרוממים גם עצי אורן.

כ-450 מטרים מהאוכף, תבחינו בבור מים קדום. שמרו היטב על הילדים. ממבט ראשון הבור אמנם נראה תמים, אך עומק כשני מטרים. הבור הזה יסמן לכם חלק קצרצר אך אתגרי של המסלול: עשרות המטרים הבאים תלולים במיוחד. זה אומר שאם אתם חושבים שאתם איטיים וזהירים, מומלץ להוריד הילוך נוסף – ולהיות זהירים עוד יותר. פה ושם, מומלץ אף להתקדם על הישבן. כן, עד כדי כך תלול פה. בסוף, אחרי ברכיים זועקות ומכנסיים מוכתמות, מגיעים לקטע מישורי. הרימו את העיניים, והנה הפתעה: מערות יונים, במלוא יופיין, תלויות מולכם על המצוק.

השביל האדום פונה שמאלה ומיד שוב ימינה, לטיפוס קצרצר אל מערות יונים. המערה המערבית ביותר היא גם הפוטוגנית ביותר – יש בה חלון סלעי שממסגר את הנוף שמולכם: הר גמל. במערה שבקצה השני נערכו החל משנות ה-60 של המאה שעברה חפירות ארכיאולוגיות, שהפכו אותה לאתר פרהיסטורי חשוב. התגלה כי מערה זו שימשה את קדמונינו כבר עוד בתקופה הפליאוליתית התחתונה (לפני כ-250 אלף שנים), ובני אדם ישבו בה גם בתקופה הנאטופית (לפני כ-15-12 אלף שנים). באתר חפירות זה התגלו שלדי אדם (כולל קברים של בני אדם וכלבים) וכן כלי צור ואבן, תליונים וחרוזים.

כאמור, זה המקום לנוח מול הנוף המרשים של הר גמל, ולתת לילדים לעוף על עצמם, לאחר הטיפוס והירידה מההר. אם השארתם כאן רכב נוסף, המשיכו על השביל האדום לכיוון מערב עד לכביש 8512. אם לא – אפשר לקצר מעט: המשיכו מהמערות מזרחה בשביל עפר רחב, ולאחר כמה מאות מטרים עלו איתו צפונה לכביש 8512, ומשם לנקודת ההתחלה.

איך להגיע

מכביש 85 (עכו-כרמיאל) פונים צפונה בצומת גילון אל כביש 8512, ומיד מחנים ליד תחנת "דור אלון". נקודת הסיום מצויה כ-1.8 צפונה משם, על כביש 8512, ליד מערות יונים (ווייז מכיר את הנקודה). באזור החנייה של נקודת הסיום ישנו מחנה צבאי.

הערות

למרות שמדובר במסלול קווי, ניתן לבצעו ברכב אחד. בסיום המסלול, שולחים נהג להביא את המכונית – הליכה של כ-1.8 ק"מ בשולי הכביש

הצעות למסלולי טיול בדרך לחרמון:

מסלולים קלים |  מסלולים למיטיבי לכת