שמורה קטנה ומטריפה: מעיינות גיבתון

בין אם הוא מתנשא לגובה של 3 מטרים ובין אם 30 מטרים – אי אפשר באמת לסרב למגדלי תצפית. זה נכון לגבי ילדים, זה נכון לגבי מבוגרים וזה נכון לגביכם. האם באמת אפשר לחלוף לצד מגדל תצפית ולסרב לו? במסלול הבא, אתם מוזמנים להתמסר למגדל תצפית "חדש מהניילונים" (נכון לתחילת שנת 2023), וגם לשאר חלקי השמורה הקטנה הזו, המוגדרת כ"שמורת עציץ". עוד מעט תבינו למה.

נקודת מוצא: חניון תחנת הרכבת מזכרת בתיה

נקודת סיום: חניון תחנת הרכבת מזכרת בתיה

תיאור המסלול:  

לפני שתתחילו בטיול שימו לב כי אין להכניס כלבים לשמורה וכי אין לידה חניון לפיקניק, וכמובן שהבערת אש אסורה.

כל טיול שמכבד את עצמו צריך להתחיל במידע מפתיע. אז הנה זה בא: בתי הגידול הלחים נקראים "הכליות של העולם", מאחר שהם משמשים מעין מסננים המשפרים את איכות המים. אז היום, תוכלו להתהלך מעל ולצד מסנן מן הטבע.

מעיינות גיבתון היא "שמורת עציץ" הנמצאת בשקע טופוגרפי ומבודדת בין כבישים ומסילות רכבת. שטחה כ-213 דונמים והיא מצויה כקילומטר ממזרח למושב יציץ ומזכרת בתיה. לאחר שנים של פגיעות שונות בטבע והשתלטות מינים פולשים על האזור, שיקמה ושיחזרה רשות הטבע והגנים את בית הגידול הטבעי. כיום מוגנים בשמורה הקטנה תתי-בתי גידול, שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים משלו: אגמה (אגם קטן) הנהנה מזרימה איתנה כל השנה, בריכת חורף רדודה, ביצה סבוכה, מְלֵחָה (אזור שבו הקרקע מלוחה במיוחד) וסבך קנים, המהווה מסתור לעופות ולחיות. מפתיע לגלות כי בשמורה הקטנה הזו, ישנו מגוון ביולוגי מפתיע בגודלו.

לאחר שמחנים את הרכב בחניון תחנת הרכבת של מזכרת בתיה, צועדים כ-15 דקות צפונה עם סימון השבילים הכחול. דקה וחצי של הליכה, והשילוט יפנה אתכם ימינה למעבר מתחת לגשר, וממנו ממשיכים ללכת על שביל רחב ונוח צפונה, כאשר מסילת הרכבת נמתחת משמאלכם.

מצד אחד שדות חקלאיים ירוקים, ומצד שני, בתיה הקטנים של מזכרת בתיה. זוהי הליכה נינוחה, נטולת דרמות, שתכניס אתכם לאווירה. לאחר כקילומטר וקצת, תבחינו מימינכם בחורשת אקליפטוסים גדולה. מפתה ככל שתהיה, התעלמו ממנה והמשיכו ישר עוד כ-200 מטרים (מעבר לשער הסגור לרכב), אל החורשה הצפונית יותר. מקצה החורשה מטפס שביל קצר ומעט תלול אל ראש תל מָלוט. אחרי הסדרת נשימה, קריאת שלטי ההסבר המאוירים וסלפי הכרחי מול נופי הביצה, כדאי לדעת כי התל הזה טומן בחובו סיפורים רבים. התל, שגובהו 81 מטרים מעל פני הים (אבל אל תיבהלו – זה  רק 10 מטרים מעל הסביבה העוטפת אותו), מזוהה עם היישוב הקדום גיבתון. בין השאר, הוא נכבש בידי מלך מצרים תחותמס השלישי, שפצח במסע מלחמה נגד מלכי כנען, אי אז בשנת 1648 לפני הספירה. בתקופת ההתנחלות נזכרת גיבתון כעיר בנחלת שבט דן, ובחפירות הצלה שנערכו במקום ב-2017, התגלו ממצאים מתקופות שונות, כולל מטמון של 26,000 מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית.

ולא פחות חשוב: התל יספק לכם תצפית פנורמית למרחב שמשתרע בין שפלת יהודה, הרי יהודה ומישור החוף – בחלק בין גוש דן לרצועת עזה. תוכלו להבחין (וגם לזהות, באדיבות שלטי ההסבר ההיקפיים בראש התל) את מזכרת בתיה, רחובות, רמלה, גן לאומי תל גזר וכרמי יוסף ועוד.

מראש התל יורדים בשביל המסומן כחול לכיוון דרום, ומיד פוגשים שביל צף העשוי מתכת, שיוביל אתכם מעל שטחי הביצה. זה מרגיש כמו "טיול ריחוף", חוויה נהדרת לכולם.

שביל המתכת יוביל אתכם אל שיא הטיול: מגדל התצפית, שעוצב בהשראת צמחי הקנה המצוי שעוטפים את המרחב כולו. מדרגות לולייניות יעלו אתכם אל מרפסת התצפית, וממנה תזכו לקבל מבט נהדר על אגמון המים, שסביבו קנים וצמחיית גדות. האגמון מלא במים בכל עונות השנה, והוא מקור החיים של הצמחים ובעלי החיים של בית גידול ייחודי זה. בין השאר, במי השמורה ומעליהם מפזזות שפירית אדומה, שפירית הדורה ושפירית קיסרית, והשטח עצמו הוא ביתם של דו-חיים כצפרדע הנחלים, אילנית מצויה, קרפדה ירוקה וגם טריטון הפסים הנדיר. במי הבריכות שוחים שני מיני דגים, בהם לבנון הירקון, מין אנדמי לישראל אשר היה כבר על סף הכחדה והושב לירקון ולגיבתון. גם צבי ביצה קוראים למקום הזה "בית", כמו גם מיני עופות. את המרחב הזה פוקדים גם יונקים כדי לשתות מים ובהם חזיר בר, שועל מצוי ותן זהוב.

אחרי שיורדים ממגדל התצפית, צועדים עם המשך השביל הצף, שמתחבר לשביל עפר המוציא אתכם מהחורשה ומחזיר לדרך ממנה באתם. פנייה שמאלה (דרומה) משיבה אתכם לחניית הרכבת של מזכרת בתיה

ממנה, החזרה תהיה קצרה יותר (או לפחות כך זה תמיד נדמה).

צפו בסרטון שצילם איל שפירא:

הערות

• כניסת כלבים אסורה
• אין באיזור מקום מוסדר לפיקניק והבערת אש אסורה
• המסלול מאתגר מאוד לעגלות ילדים
• המסלול חשוף לשמש ברובו, ולא מומלץ לטייל בו בימים חמים.
• אם אתם בעניין של פיקניק, מומלץ לשאת עמכם משקל קל ככל האפשר, כי ההליכה מנקודת ההתחלה אל חורשת האקליפטוסים הראשונה אורכת כ-20 דקות.

אורך המסלול: כ-3 ק"מ (הלוך ושוב)

משך המסלול: 2-1 שעות

דרגת קושי ואופי המסלול: קלה, קווי

מוקדי עניין: אגמון מים מוקף בצמחיית מים, נופי ביצה, תצפיות נוף, תל היסטורי

איך להגיע

מכביש 411 פונים צפונה אל חלקה הדרומי של מזכרת בתיה, ובכיכר הראשונה ימינה (מזרחה) לפי השילוט לתחנת הרכבת מזכרת בתיה