פארק (גן לאומי) הרודיון - המלצה לביקור בגן לאומי הרודיון

09.11.2018

ההרודיון הוא פלא ארכיטקטוני מבית היוצר של המלך הורדוס. הורדוס בנה במקום, שבו תכנן להיקבר, גבעה מלאכותית, ועליה בנה ארמון מבוצר, ובו בית מרחץ ואולמות מפוארים. בימי מרד בר-כוכבא השתלטו מורדים על המקום והותירו בו את טביעת חותמם.

פארק (גן לאומי) הרודיון. צילום: מנו גרינשפן
פארק (גן לאומי) הרודיון. צילום: מנו גרינשפן
פארק (גן לאומי) הרודיון. צילום: מנו גרינשפן
: 8

אורך המסלול: כקילומטר אחד הלוך ושוב


משך הטיול: כשעתיים


ביקור באתר ארכיאולוגי,


מסלול מעגלי, מתאים למשפחות



  • שרידי ארמון מבוצר מימי הורדוס, שנבנה על גבעה מלאכותית

  • שרידי המאוזולאום שבו נקבר הורדוס

  • מחילות מימי מרד בר כוכבא


תכנון – למדו מראש את אופי המסלול, אורכו, דרגת הקושי שלו, דרכי הגישה והציוד הנדרש. התאימו את מסלול הטיול לגיל המטיילים ולכושרם הגופני.


מפה – למדו מראש את המסלול וצאו לשטח מצוידים במפת טיולים וסימון שבילים של אזור הטיול.


אור – תכננו את הטיול שיסתיים בטרם חשכה. אם נקלעתם לחשכה עצרו במקומכם, הישארו בציר הטיול והזעיקו סיוע בטלפון.


שיקול דעת – לכו אך ורק בשבילים מסומנים. ותרו על הטיול בימי שרב ובימים שבהם קיימת סכנת שיטפונות.


ציוד – הצטיידו בכמות מספקת של מים ומזון, לבוש מתאים, נעלי הליכה, קרם הגנה, כיסוי ראש וטלפון נייד עם סוללה טעונה.


עדכון  עדכנו את הקרובים לכם בפרטי המסלול המתוכנן. השאירו הודעה על חלון הרכב ובה פרטים על המסלול שלכם, מס' טלפון מספר המשתתפים בקבוצה ולוח זמנים משוער.


טבע  שימרו על הטבע ואל תשאירו עקבות בשטח. קחו את הפסולת עמכם לבל תגרום נזק לבעלי חיים. שימרו מרחק מחיות הבר ואל תאכילו אותן.


כניסה עם כלבים – במידה ומותרת כניסת כלבים לשמורה, עליהם להיות קשורים ברצועה. אין להניח לכלבים לשוטט חופשיים.


אנחנו כאן בשבילכם! 3639*


בשנת 40 לפסה"נ נאלץ הורדוס לברוח מירושלים מפני השליט החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס, לאחר שמתתיהו אנטיגונוס כרת ברית עם הפרתים (האימפריה הפרתית שהשתרעה ממזרח לנהר פרת ונלחמה ברומאים). אנטיגונוס ובני בריתו דלקו אחרי הורדוס ואנשיו והדביקו אותם מדרום-מזרח לבית לחם. הורדוס ניהל קרב נואש שכמעט עלה לו בחייו, ובסופו של דבר נחלץ מרודפיו.

חלפו ימים ובשנת 28 לפסה"נ לערך חזר הורדוס למקום שבו ניצל מידי אנטיגונוס, והחל לבנות את הרודיון. הוא ייעד את המקום להיות אתר הנצחה לקרב הגורלי שבו ניצלו חייו, וגם מקום מנוחתו האחרונה. ההרודיון הוא הר מלאכותי הבולט למרחוק. הארמון נבנה על ראש ההר, וסביבו הונחה סוללת עפר עצומה שיצרה מעין "לוע", ובו בנה הורדוס את הארמון המפואר. אף שהמקום נושק למדבר, היו בו שפע מים, גנים ירוקים ובית מרחץ. כל אלו מציבים את הרודיון בשורה הראשונה של המבנים החשובים בעולם הקדום.

המסלול מטפס את ראש התל לביקור בשרידי הארמון. משם נמשיך למערכת מחילות תת-קרקעיות ולשרידי קבר הורדוס.

 

תיאור המסלול

תצפית על הרודיון תחתית

השביל העולה לראש ההר משקיף אל שרידי הרודיון תחתית. העיר התחתית תוכננה בקפדנות רבה, היא נבנתה למרגלות המדרון הצפוני של ההר ומשתרעת על פני כ-150 דונמים. בעיר התחתית אפשר להבחין ב"ארמון הגדול", ב"מכלול הברכה" המרשים ובבית מרחץ. ולצדם נמצא את "מכלול הלוויה", ובו טרקלין מפואר ("המבנה המונומנטלי"), ולצדו מקווה טהרה גדול. ממזרח לטרקלין נראים שרידי משטח גדול (30X350 מ') שנבנה בשביל טקס ההלוויה המפואר של הורדוס.

* העיר התחתית סגורה לקהל

מעטפת ההר

שביל בנוי עובר על קירות המעטפת המקיפים את לועו הפעור של ההר. המעטפת היא שני מעגלי חומה, ששולבו בהם ארבעה מגדלים בצד מזרח – שלושה עגולים למחצה ואחד עגול. עם סיום עבודות הבנייה צופתה המעטפת בכמויות אדירות של עפר, והן שהעניקו להרודיון מראה של הר (קונוס חתוך), מראה שנשמר עד ימינו. השפך התלול נועד לא רק ליופי, אלא גם להקשות את הגישה להר על כל אויב אפשרי.

הארמון

הארמון נבנה בלוע "ההר", ובמרכזו חצר מוקפת עמודים. היום שרידי הארמון מתנשאים לגובה של כ-15 מ', אך כאשר היה שלם התנשא המבנה לגובה של כ-25 מ' מעל מפלס החצר, והמגדל הגדול (המזרחי) התנשא לגובה 45 מ'. מהחדרים שבראש המגדל היה אפשר לצפות אל הנוף המרהיב וליהנות מרוח מרעננת גם בימים חמים.

לארמון נכנסו מכיוון צפון-מזרח, דרך בפרוזדור מקושת. חלקו המזרחי של הארמון הוקדש לגן נוי מוקף עמודים, ובחלקו המערבי היו חדרי המגורים ובית המרחץ.

אולם קבלת הפנים (10.5X15 מ') נמצא באגף הדרומי. האולם נפתח אל החצר בפתח רחב, ובצדי הפתח היו חלונות. קירות חדרי הארמון טויחו ועוטרו בתַמְשׁיחים (פרסקאות, ציורים על טיח לח), בדגמים גאומטריים.

בית המרחץ נמצא בקצה הצפוני-מערבי של הארמון. במרכזו חדר פושר (טפידריום) עגול. תקרת הטפידריום – כיפת אבן ייחודית – שרדה בשלמותה, והיא העתיקה מסוגה שנותרה בישראל.

בחדר החם של בית המרחץ (קלדריום) הייתה רצפה כפולה. הרצפה העליונה נשענה על עמודי אבן, מערכת החימום (היפוקאוסט) הזרימה אוויר חם אל החלל שבין הרצפות, והאוויר החם עלה בתעלות שנחצבו בקירות וחימם את החדר.

בקצה הדרומי-מערבי של הארמון, באולם קבלת הפנים, בנו המורדים בית כנסת מאבנים שנלקחו מהארמון. הם הציבו ספסלי אבן בשלושה מאגפי בית הכנסת. מבנה בית הכנסת דומה באופיו לבית הכנסת מאותה תקופה שנחשף במצדה.

מערכת מחילות תת-קרקעיות

פתח הכניסה למערכת המחילות נמצא מתחת למגדל המזרחי, והוא מוביל אל בור מים מימי הורדוס. שימו לב לנקב העגול בתקרה, מעל לפתח הכניסה, דרכו שאבו מים מהבור.

במערכת המחילות שלושה מפעלי חציבה נפרדים:

  • ארבעה בורות מים מימי הורדוס – בור אחד (בור הביניים) נמצא מתחת לחצר הארמון. שלושה בורות נמצאים בקצה השני של המערכת התת-קרקעית (ניתן לבקר בשניים מהם). היציאה ממערכת המחילות היא מהבור המערבי, דרך קמרון שנבנה בזמן שכיסו את ההר בערמות העפר.
  • שרידי מנהרות מתקופת המרד הראשון – מנהרות אלו שימשו, ככל הנראה, למגורים או לאחסון.
  • מחילות מימי בר כוכבא – המחילות האלה מחברות חללים תת-קרקעים שנחצבו בתקופת הורדוס. שלא כמו מערכות המסתור הצרות שהתגלו בשפלת יהודה, המחילות בהרודיון גבוהות ומאפשרות מעבר מהיר של לוחמים חמושים. שניים מפתחי הגיחה של/אל המחילות נחשפו ליד שרידי קבר הורדוס.

קבר הורדוס

מבנה הקבר (המאוזולאום) נחשף במדרון הצפוני-מזרחי של ההר, סמוך לשרידי גרם מדרגות מרשים שפניו לירושלים. המבנה נבנה על בסיס ריבועי (10X10 מ'), וכשהיה שלם התנשא לגובה של כ-25 מטר. במאוזולאום היו שתי קומות, מערה תת-קרקעית ששימשה קבר, קומות חדרים וגג בצורת חרוט קעור. מעל למסד ניצבה קומה ריבועית, ועליה קומה עגולה שהוקפה ב-18 עמודים. המאוזולאום נבנה מאבן גיר קשה ולבנה, ואיכות הבנייה והעיטורים הרבים שקישטו את המבנה – מעולה.

סמוך למבנה הקבר התגלו שרידים של שלושה ארונות קבורה (סרקופגים). פרופ' אהוד נצר סבר שאחד מהם, ארון שנבנה אבן אדמדמה ועוטר בוורדות (רוזטות), היה ארון הקבורה של הורדוס.

מבנה הקבר נפגע פגיעה קשה במהלך המרד הראשון. ארון הקבורה של הורדוס נמצא מנותץ לרסיסים, ונראה כי הפגיעה הייתה פגיעה מכוונת ונעשתה בעבר הקדום. המנתצים פיזרו את שברי ארון הקבורה בין חורבות מבנה הקבר.

שני הסרקופגים האחרים נבנו מאבן לבנה. הם הושלכו ממבנה הקבר ונמצאו מרוסקים. בארונות האלה נקברו שניים מבני משפחתו של הורדוס. אולי היו אלו מַלְתָּקֵי – אשתו החמישית של הורדוס, וגלפירה – אשת בנו ארכלאוס.

שרידי קירות תמך ומעליהם אדמת גן וברכת השקיה מעידים שהמאוזולאום היה מוקף גן נוי. נראה שהורדוס בנה את קברו בדופן החיצונית של הרודיון כדי שיורשיו יוכלו להמשיך ולהתגורר בארמון שבתוך ההר בלי להפר את כללי הדת היהודית.

בשנת 2007, לאחר שנים רבות של חפירות, חשף פרופ' אהוד נצר את מקום הקבר וקבע שזהו קברו של הורדוס. מאוחר יותר נחשפו במדרון ההר גם תאטרון מלכותי ומבנים נוספים.

באוקטובר 2010, בעת ביקור באתר, מעד פרופ' נצר במדרון התלול, סמוך לתאטרון. הוא נפצע פצעים קשים ונפטר כעבור כמה ימים.

התאטרון

סמוך למבנה הקבר נחשף תאטרון קטן, עגול למחצה. קוטרו כ-32 מ', והיו בו כ-400 מקומות ישיבה. בראש היציע נחשף ממצא יוצא דופן – התא הפרטי של המלך ואורחיו. התא עוטר בעיטורי טיח מכויר (סטוקו) שנעשו בידי אמנים שבאו מרומא. בין השאר, מצוירת על קירות התא שורה של חלונות שנשקפים מהם מראות טבע, מבנים מפוארים ובעלי חיים.

בעת בניית מתחם הקבר הורה הורדוס לפרק את התאטרון. על פי הממצאים, הפועלים שעסקו בעבודות הפירוק התגוררו בתא הפרטי של המלך, שאיבד מחשיבותו, והתקינו בו תנורי בישול וקירות ארעיים.

 

איך להגיע

ברחוב דרך חברון בירושלים (כביש 60) נוסעים דרומה ופונים מזרחה בכביש 398.חולפים על פני שכונת הר חומה וממשיכים כעשרה ק"מ בכביש 398, עד הרודיון

 

המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד. השימוש במידע הוא באחריות המטייל ועל דעתו בלבד. מומלץ לבדוק לפני כל טיול את תחזית מזג האוויר ואת המבזקים באתר רשות הטבע והגנים, ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני בכל יום עד השעה 16:00 בטלפון 3639*.