פאר הערים הביזנטיות בבית שאן - המלצה למסלול טיול בגן לאומי בית שאן

12.06.2019

בגן הלאומי בית שאן מוצגים שרידי הפאר של בית שאן הרומית והביזנטית. מעל כל אלה מתנשא התל הגבוה שכיסה את בית שאן המקראית. בתחום הגן הלאומי עובר נחל חרוד, שהוא נחל איתן. רשות הטבע והגנים הכשירה באתר מסלול נגיש לבית המרחץ, לתאטרון הרומי ולקרדו.

גן לאומי בית שאן. צילום: זאב מרגלית
גן לאומי בית שאן. צילום: שרון גולדזון
גן לאומי בית שאן. צילום: מנו גרינשפן
: 3

אורך המסלול: כ-1.5 ק"מ


משך המסלול: כשעתיים


מסלול מעגלי נגיש, באתר ארכאולוגי



  • אתרי העיר

  • נחל חרוד


תכנון – למדו מראש את אופי המסלול, אורכו, דרגת הקושי שלו, דרכי הגישה והציוד הנדרש. התאימו את מסלול הטיול לגיל המטיילים ולכושרם הגופני.


מפה – למדו מראש את המסלול וצאו לשטח מצוידים במפת טיולים וסימון שבילים של אזור הטיול.


אור – תכננו את הטיול שיסתיים בטרם חשכה. אם נקלעתם לחשכה עצרו במקומכם, הישארו בציר הטיול והזעיקו סיוע בטלפון.


שיקול דעת – לכו אך ורק בשבילים מסומנים. ותרו על הטיול בימי שרב ובימים שבהם קיימת סכנת שיטפונות.


ציוד – הצטיידו בכמות מספקת של מים ומזון, לבוש מתאים, נעלי הליכה, קרם הגנה, כיסוי ראש וטלפון נייד עם סוללה טעונה.


עדכון  עדכנו את הקרובים לכם בפרטי המסלול המתוכנן. השאירו הודעה על חלון הרכב ובה פרטים על המסלול שלכם, מס' טלפון מספר המשתתפים בקבוצה ולוח זמנים משוער.


טבע  שימרו על הטבע ואל תשאירו עקבות בשטח. קחו את הפסולת עמכם לבל תגרום נזק לבעלי חיים. שימרו מרחק מחיות הבר ואל תאכילו אותן.


כניסה עם כלבים – במידה ומותרת כניסת כלבים לשמורה, עליהם להיות קשורים ברצועה. אין להניח לכלבים לשוטט חופשיים.


אנחנו כאן בשבילכם! 3639*


רקע

בית שאן הקדומה ניצלה עד תום את הקרקעות הפוריות והמים השופעים סביבה, את האקלים הנוח לחקלאות ואת מקומה על צומת דרכים חשוב. בני אדם התיישבו בבית שאן כבר באלף ה-5 לפסה"נ. בתקופה הכנענית המאוחרת (מאות 12-16 לפסה"נ) היא הייתה בשליטתה של מצרים.

נראה כי גם הפלשתים שלטו בעיר זמן מה. על פי המקרא הפלשתים הוקיעו את גופות המלך שאול ובניו על חומת בית שאן לאחר שהביסו את צבא ישראל בקרב הגלבוע. מאוחר יותר (ב-732 לפסה"נ) החריב המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי את בית שאן במסע מלחמה על ממלכת ישראל.

בתקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפסה"נ) נוסדה בבית שאן עיר-מדינה (פוליס) חדשה על פי מסורת התרבות העירונית ההלניסטית במזרח: רחובות מעוטרים בעמודים, מקדשים, תאטראות, שווקים, בתי מרחץ ומזרקות מים. העיר נקראה ביוונית ניסה סקיתופוליס, על שם אומנתו של דיוניסוס, אל היין. לפי מסורת המתיישבים נקברה האומנת של דיוניסוס בבית שאן.

בשנת 63 לפסה"נ כבשו הרומאים את העיר. בית שאן נכללה בערי הדקפוליס – קבוצת ערים בעלות צביון תרבותי הלניסטי-רומי, רובן בעבר הירדן. העיר שגשגה והוקמו בה מבני ציבור מפוארים.

גם בתקופה הביזנטית, כשדת המדינה הייתה נוצרית, המשיכה בית שאן לפרוח ובמאה ה-5 לספירה הפכה לבירת המחוז השני של ארץ ישראל (פלסטינה סקונדה), שכלל את עמקי הגליל ואת עבר הירדן המזרחי. העיר השתרעה על כ-1,300 דונם ואוכלוסייתה מנתה יותר מ-40,000 תושבים. בית שאן נודעה כאזור חקלאי משובח המצטיין בייצור בדי פשתן, והאמורא ריש לקיש אמר עליה "אם גן עדן בארץ ישראל הוא, בית שאן פתחו" (עירובין י"ט ע"א).

לאחר הכיבוש הערבי במחצית הראשונה של המאה ה-7 לספירה הפסידה בית שאן את בכורתה לטבריה, ורעש האדמה האדיר בשנת 749 החריב אותה כליל. בית שאן הפכה ליישוב כפרי, ובתקופת הצלבנים נבנתה בה מצודה ממזרח לאמפיתאטרון העזוב.

 

תיאור המסלול

מהמבואה למונומנט המרכזי

הסיור מתחיל בדגם העיר הרומית-ביזנטית שבמבואה, ומשם ממשיך לתאטרון המרשים, שבו היו כ-7,000 מקומות ישיבה. גוש המושבים הנמוך ובו 23 שורות שרד בשלמותו. מחוץ לתאטרון ניצב טור היקפי של אומנות שתמכו כנראה בקמרון. הקמרון הקיף את התאטרון מן החוץ ונשא עליו גוש מושבים שלישי.

התחנה הבאה היא בית המרחץ המערבי. בית המרחץ נבנה בסוף המאה ה-4 ופעל במשך כל התקופה הביזנטית. המבנה המרכזי מוקף משלושת אגפיו סטווים הנפתחים לעוד חדרים – רובם מרוצפים בפסיפסים או באריחי שיש צבעוני.

מבית המרחץ השביל מוביל לקרדו (רחוב פלדיוס). אורכו כ-150 מ' והוא נקרא על שם המושל שבנה את הסטיו הסמוך לו (פרט זה נזכר בכתובת שנמצאה ברחוב). הרחוב מרוצף כולו באבני בזלת ותחתיו נבנתה תעלת ניקוז. בצדו המערבי של הקרדו נראית הסיגמה – כיכר חצי עגולה ששימשה מרכז למסחר ולבילוי. במרכז אחד החדרים המקיף את הסיגמה יש פסיפס ובו מדליון המתאר את דמותה של טיכה, אלת המזל של העיר.

התחנה הבאה היא המקדש הרומי. שרידי המקדש הנראים כיום הם מן המאה ה-2 לספירה. חזיתו פונה לצפון-מערב והיה בו אולם קדמי, שבחזיתו ניצבו ארבעה עמודים ענקיים בגובה 9.5 מ' ובמשקל כ-25 טונות כל אחד, מסותתים מאבן אחת. מעליהם היו כותרות קורינתיות גדולות שתמכו בגמלון. העמודים וכותרותיהם קרסו ברעידת האדמה בשנת 749, והם מוטלים על הארץ בדיוק במצב שנותרו בו אחרי רעש האדמה.

מצפון למקדש נמצא הפרופיליאון – מבנה שער מפואר בעל שלושה פתחים. נראה שדרכו עלתה דרך לראש תל בית שאן, שגם עליו התנוסס מקדש. בקרבתו נמצאים שרידי הנימפיאון – מבנה בגובה 13 מטר בעל חזית מפוארת, ששימש מזרקה. סמוך לכאן עובר הדקומנוס. בצומת הרחובות הייתה רחבה מרוצפת ומעליה התנשא מבנה עמודים מפואר ("המונומנט המרכזי").

הדקומנוס

הדקומנוס הוא רחוב מרוצף באבני בזלת. בחלקו הדרומי-מערבי תחם את הרחוב קיר בזלת עבה ובו הותקנו חנויות קטנות מקורות בקמרונות. בחזית הרחוב ובמקביל לו הייתה ברכת נוי ארוכה (487 מ', עומקה 70 ס"מ). בתקופה הביזנטית נבנתה ליד הדקומנוס בזיליקה – שוק פתוח מוקף סטווים.

רחוב הגיא

סמוך לבזיליקה הצטלבו שלושה רחובות ראשיים של העיר. הארוך והחשוב שבהם מכונה רחוב הגיא, על שום שהוא נמשך לאורך אפיק נחל עמל. משני צדי הרחוב ניצבו טורי עמודים נושאי קורות אבנים. מעל נחל חרוד הפך הרחוב לגשר ענקי. מעל לרחוב מתנשא תל בית שאן.

מרחוב הגיא למבואה

מסלול הטיול עובר דרך עוד בית מרחץ ולידו אולם השירותים הציבוריים – מבנה ובו חצר מוקפת עמודים. לקירות המבנה צמודים 57 מושבי אסלה ותחתיהם הותקנו תעלות ביוב עם מים זורמים. מאחורי השירותים התגלה מתחם פולחני ובו מקדש, מזבחות ונימפיאון. מכאן הדרך ליציאה קצרה.

לילות שאן

זהו מיצג אור-קולי מרהיב המציג את הממצאים בעתיקות ומעשיר את הביקור באתר בחוויה רב-חושית. מוצג בחודשים מרס עד אוקטובר בימים ב', ג', ד', ה', לאחר רדת החשכה. המיצג בתשלום ובתיאום מראש. טל' *3639 או 04-6481122.

המלצה לסיור משער קיסריה

קבוצות יכולות להתחיל את הסיור בשער קיסריה – השער המערבי של בית שאן הקדומה. הכניסה היא מרחבת החניה שליד נחל חרוד (כביש 7078), כ-600 מ' מדרום למעגל התנועה בכניסה הצפונית לבית שאן (צומת הכבישים 71 ו-7078). הכניסה מכיוון זה מעניקה תצפית מרהיבה על עתיקות בית שאן.

את הכניסה משער קיסריה יש לתאם מראש בטל' 04-6587189 ולארגן רכב אוסף ברחבת החניה של הכניסה הראשית לגן. ​

 

איך להגיע

לכניסה הראשית מגיעים מרחוב שאול המלך בבית שאן.

 

הערות

  • המסלול נגיש לאנשים עם מוגבלות ולעגלות ילדים: מהמבואה לבית המרחץ, לתאטרון הרומי ולקרדו
  • אסור לטפס על מבנים עתיקים ואסור להישען עליהם
  • הכניסה לאתר בתשלום
המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד. השימוש במידע הוא באחריות המטייל ועל דעתו בלבד. מומלץ לבדוק לפני כל טיול את תחזית מזג האוויר ואת המבזקים באתר רשות הטבע והגנים, ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני בכל יום עד השעה 16:00 בטלפון 3639*.