מסלול טיול בפסגת הר תבור

27.01.2019

התבור אינו הגבוה ביותר בהרי הגליל, אך אין כמוהו ליופי. הפסגה המעוגלת, המתנשאת לבדד מעל עמק יזרעאל, מעוררת השתאות היום בדיוק כפי שעוררה בעבר.

הר תבור

נקודת מוצא וסיום: רחבת החניה שלפני כנסיית ההשתנות, בראש הר תבור.
אופי הטיול: מסלול מעגלי מסומן ונוח. מתאים למשפחות.
מרחק הליכה: 2 ק"מ.
משך הליכה: כשעה וחצי.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים גליל תחתון (גיליון מס' 3).
ציוד: נעלי הליכה, כובע ומים לשתייה.

הנסיעה לראש ההר: הכביש הצר המטפס בעיקולים חריפים לפסגה עביר רק לרכב פרטי ולא לאוטובוסים ולמשאיות.
שעות ביקור בכנסייה הפרנציסקנית שבראש ההר: א'-ה' 8:00-11:45 ו-14:00-17:00. בימי שבת וחג עד 11:30. הכנסייה היוונית-אורתודוקסית אינה פתוחה לקהל.

מחפשים את איריס הסרגל: פרחי איריס הסרגל נצפו בעבר בהר תבור. כדאי לחפש את הפרחים במהלך העלייה אל פסגת ההר ותוך כדי סיור על פסגתו.

התבור אינו הגבוה ביותר בהרי הגליל, אך אין כמוהו ליופי. הפסגה המעוגלת, המתנשאת לבדד מעל עמק יזרעאל, מעוררת השתאות היום בדיוק כפי שעוררה בעבר. ייתכן שמראהו המרשים של התבור הפכו אותו למקודש כבר בימי קדם, אם כי עד כה לא נמצאו עדויות למקדש קדום בהר. במקרא הזכירו את התבור בנשימה אחת עם החרמון. בראש ההר נותרו שרידים מרשימים של מבצר קדום וכנסיות המנציחות את מעמד ההִשתנות של ישו, שנזכר בברית החדשה. הוסיפו לכל אלה את היערות והחורשים הטבעיים והרי לכם הר יפה, שמי אשר עובר בקרבתו, אינו יכול להתעלם מנוכחותו.

למידע נוסף על גן לאומי ושמורת טבע הר תבור

המסלול

מרחבת החניה שליד כנסיית ההשתנות הפרנציסקנית יוצאת דרך עפר קצרצרה מסומנת בסימון "שביל ישראל", חולפת על פני חפיר המבצר של ימי הביניים ופוגשת לאחר כ-100 מטר בשביל המסומן בשחור. האורנים הצומחים כאן ניטעו בתקופת המנדט והם נטויים הצדה תחת משא השנים והרוחות. כאן פונים שמאלה. השביל חושף את צדה האחורי של כנסיית ההשתנות ואת הפינה הדרומית-מזרחית של המבצר מימי הביניים. החפיר ושרידי החומה נראים היטב. שרידי המבנים ובורות המים שנמצאים מחוץ למבצר שייכים אולי למבצר שבו התבצרו יהודים בימי המרד הגדול ברומאים.

מול כנסיית ההשתנות אנו חולפים על פני שביל מסומן אדום, היורד מההר מזרחה לכפר אום אל ע'נם. עתה אנו נמצאים בלב יער פארק של אלון התבור ולנגד עינינו נפרשים הנופים המרהיבים של הגליל התחתון המזרחי, עמק יזרעאל, נחל תבור, הגלבוע והרי הגלעד שמעבר לנהר הירדן.

שביל הפסגה עובר באגפה המזרחי של פסגת ההר וחולף על פני שביל מסומן כחול, היורד מההר לעבר צומת גזית (אנו נפרדים מ"שביל ישראל" וממשיכים בשביל המסומן שחור). השביל מגיע לפינה הצפונית-מזרחית של המבצר מימי הביניים. מראה שרידי מגדל הפינה והחפיר החצוב בסלע מרשימים מאוד, אך את עיקר ההנאה שואבים המטיילים מ"מכת הנוף" המכה בפניהם. זוהי אחת מנקודות התצפית המרהיבות בישראל. מכאן רואים היטב את הרמות הנטויות של הגליל התחתון המזרחי, לפני שהן צונחות אל בקעת יבנאל ונחל תבור. בית קשת ובית הספר החקלאי כדורי נראים כמו על כף היד וכך כל המרחב האדיר עד החרמון.

מעט הלאה, בהמשך השביל, נראה משמאל פתח של מערה חצובה, מעוטר בקשת בנויה. ייתכן שבשלב כלשהו שימשה המערה למגורי נזירים. בחורף עולה לצד השביל פריחה מרהיבה של מיני סתוונית, כדן, כרכום, כלנית ועיריוני. גם איריס הסרגל נצפה כאן בעבר. באביב פורחת כאן גביעונית הלבנון.

השביל עובר באגף הצפוני של פסגת ההר, למרגלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית ופונה שמאלה, לצדה הדרומי. כאן נמצא השער המקושת המוביל לרחבה מפולסת, שמאחוריה חצובה בסלע קפלת מלכיצדק. הקפלה שייכת לכנסייה היוונית ושעריה נעולים בדרך כלל. על פי המסורת היוונית אורתודוקסית, זהו עמק השווה, המקום שבו נפגשו אברהם ומלכיצדק, מלך שלם.
מכאן קצרה הדרך ל"שער הרוח", שדרכו עובר הכביש לרחבת החניה. השער נבנה לפני יותר ממאה שנה. חלק מהאבנים הבונות אותו נלקחו מאבני המבצר. עוד כמה צעדים ואנו שבים לרחבת החניה שממנה יצאנו למסלול.

בהזדמנות זו ניתן לבקר גם בגן לאומי ושמורת הטבע ארבל