ציפורי: ביקור במאגר המים ומנהרת ששת הפירים - המלצה למסלול טיול בגן לאומי ציפורי

כבר בימי תקופת בית שני ציפורי הייתה עיר מרכזית, ובראשית התקופה הרומית הפך אותה אגריפס השני, נכדו של הורדוס, לבירתו. יהודים רבים היגרו אליה מממלכת יהודה לאחר מרד בר כוכבא, ורבי יהודה הנשיא התגורר בה בסוף ימיו וחתם בה את המשנה. על פי המסורת הנוצרית בציפורי התגוררו יואכים וחנה, הורי מרים הבתולה, אמו של ישוע, ובמאה ה-12 יצאו הצלבנים מעינות ציפורי לקרב המכריע נגד צלאח א-דין וכוחותיו בקרני חיטין, והובסו. 

ביקור בגן הלאומי ציפורי יגלה בפניכם את שרידי העיר המפוארת – רחובות סלולים מהתקופה הרומית, תאטרון חצוב בסלע ובו מקום לכ-4,500 צופים, בית דיוניסוס – וילה רומית ובה רצפת פסיפס מפוארת, בית חג הנילוס – מתחם ציבורי מעוטר ב-11 רצפות פסיפס המתארות את חגיגת עליית מפלס מי הנילוס, וכן שרידים מרשימים של בית כנסת. בציפורי תמצאו גם מערך משוכלל של אמות ומאגרים לאספקת מים לעיר. מסלול הטיול עוקב אחר חלקו האחרון של מערך המים, כולו בתחום הגן הלאומי.

תיאור המסלול

מאגר מים
מרחבת החניה צועדים לפי השלט המכוון דרומה אל מאגר המים. לפני המאגר נגלה בור השיקוע, שעומקו כ-5 מ'. הבור נועד לקלוט את חומרי הפסולת הכבדים ואת הסחף שנספח לאמה, ולמנוע את זרימתם למאגר. מאגר המים הענק נמצא כ-1.5 ק"מ ממזרח לציפורי העתיקה. המים הגיעו אליו בשתי אמות, שאספו מים ממעיינות הנובעים בכפרים משהד וריינה. האמות מתחברות ובקרבת העיר הן מתפצלות שוב. האמה הצפונית נעלמה ושרידיה אינם נראים עוד, האמה הדרומית הובילה מים למאגר מים ענקי, חצוב בסלע. אורכו כ-250 מ', גובהו כ-10 מ' ורוחבו המרבי כ-4 מ'. נפח המאגר כ-4,300 מ"ק.

המאגר שימש מן המאה ה-2 עד המאה ה-7 לספירה. הוא נחצב כאן משום שזה המקום הגבוה היחיד בקרבת ציפורי שנמצא בו סלע קירטון, הנוח לחציבה. את המאגר ציפו בטיח פעמיים: במאה ה-2 לספירה הוא צופה בטיח בעל גוון בהיר, ובמאה ה-4 צופה שוב, כנראה בעקבות רעש האדמה הגדול בשנת 363, שגרם לו נזקים כבדים. 

הליכה בתוך המאגר היא חוויה בפני עצמה. כדאי לשים לב לקשתות התמך, שגם הן נבנו כנראה בשיפוץ המאגר במאה ה-4. בקצה המערבי של המאגר מוביל פתח קטן תחת גרם מדרגות אל מנהרה צרה באורך כ-55 מ'. המנהרה הולכת ונעשית צרה, עד שהיא נחסמת בקיר. בקיר יש פתח של צינור עופרת. בקצהו האחר של הצינור היה בעבר מגוף לוויסות המים.

מנהרת הפירים
בהמשך המסלול מגיעים למנהרת הפירים. כינוי זה ניתן למנהרה משום שחציבתה החלה ב-6 פתחים (פירים) אנכיים שנחצבו בעומק הסלע. כשהחוצבים הגיעו לעומק המיועד, הם החלו לחצוב את המנהרה. החפירה בתחתית כל פיר נעשתה בשני הכיוונים. הביקור במנהרה הוא בקטע באורך של כ-90 מ', מפיר 4 עד פיר 6. ההליכה חלקה בקומה זקופה וחלקה בהליכה כפופה. לפני הכניסה למנהרה יש מתקן "עובר–לא עובר" ובו המטייל יכול לבדוק אם ממדיו מאפשרים לו לעבור במנהרה.

⚠️ שימו לב: ההליכה בתוואי חשוך לחלוטין, ומותרת עם פנסים בלבד. ניתן לרכוש פנסים במקום.

ביציאה מן האמה עולים אל פני הקרקע לשביל באורך כ-700 מ', המלווה את שרידי אמת המים העתיקה עד למבואת המבקרים. סמוך למבואה חפורים שני מאגרי מים קטנים (מאגרי הקשתות). הם חצובים בסלע ולידם עץ חרוב גדול. במאגר הגדול (5X9 מ') תמכו 5 קשתות אבן בתקרת אבן, ובמאגר הקטן הסתפקו הבונים ב-4 קשתות תמיכה. נראה כי אלה המאגרים הקדומים של ציפורי, ששימשו אותה לפני שנחצב המאגר הגדול.

הברכה
ממזרח למרכז המבקרים, בקצה הצפוני של רחבת החניה, יש ברכה פתוחה באורך כ-21 מ' וברוחב כ-14 מ'. החוקרים מניחים שברכה זו שימשה לרחצה ולנוי.

כאן, ליד מרכז המבקרים, נוכל להתחיל בסיור המרתק באתרי העיר הקדומה.

סיור בציפורי הקדומה

ציפורי היא מקום שלו גלגולים רבים והיסטוריה ארוכת שנים. העיר מוזכרת לראשונה בימי אלכסנדר ינאי, בשנת 103 לפנה"ס. בשנת 47 לפנה"ס כבש הורדוס את ציפורי בשל מיקומה האסטרטגי, על ראש הגבעה. לאחר המרד הגדול ברומאים הגיע לציפורי רבי יהודה הנשיא וחתם כאן את המשנה. כאן גם מת ונקבר. 

בגן הלאומי של ציפורי נתגלו וממשיכים גם להתגלות, בימים אלו ממש, שרידים של עיר מפוארת ומרתקת מהתקופה הרומית ביזנטית, הכוללת מבני ציבור כמו: בית הנילוס, שמשערים שהוא מעין בית מליאה ובו תצוגת פסיפסים מרהיבה – למשל פסיפסים המתארים יצורים ודמויות מהמיתולוגיה היוונית כמו פסיפס האמזונות, לוחמות מיתולוגיות אמיצות (כנראה שבתקופות קדומות אלו הפסיפס היה השטיח) ; בית הכנסת, שבו פסיפס וגלגל מזלות עם כיתובים בעברית ואת הוילה הרומית במקום הכי טוב על גבעת ציפורי. בוילה פסיפס מרהיב של המונה ליזה של הגליל – אישה יפהפה שפניה מורכבות מלא פחות מ-900 אבני פסיפס, מה שמקנה לה עומק מיוחד ואת העובדה שעיניה זזות אחרי המתבונן בה לכל כיוון אשר ילך. בוילה גם שירותים עם מערכת מים משוכללת וכיתוב פסיפס של המילה "היגיינה". 

 ללא ספק, יהיה לכם קשה מאוד לעזוב את המקום, מדובר במקום מרהיב ומרתק כאחד.

איך להגיע

מכביש מחלף המוביל-נצרת (כביש 79, בין סימני ק"מ 22–23) פונים צפונה בכביש המוביל לגן הלאומי. בגן הלאומי המסלול מתחיל ברחבת החניה הסמוכה לקופה.