לומדים מקרא בגן לאומי מגידו

11.08.2015

שם השיעור: אזכור מגידו במקרא כאחת הערים שביצר המלך שלמה

שרידי השער הכנעני במגידו

המושג או הנושא מתוכנית הלימודים

מגידו כאחת הערים הכנעניות ששבט מנשה לא כבש (יהושע י"ז, שופטים א'), במלחמת ברק עם ברית מלכי הצפון (שופטים ה'), כעיר שביצר שלמה המלך (מלכים א ד' ו-ט') וברצח יאשיהו בידי פרעה נכה (מלכים ב כ"ג).

תופעה הממחישה את הנושא

מבין השרידים הנגלים במגידו, ניתן לזהות את סממני השלטון המרכזי בתקופת ממלכת שלמה. במיוחד בולט שער העיר, המעיד גם על הביצור ההיקפי.

תופעות נוספות המעידות על השקעה ממלכתית בעיר, הגם שתארוכן נתון במחלוקת: מפעל המים, ארמונות, אורוות ומאגר התבואה.

הצעה לפעילות תלמידים

ליד שער העיר ניתן לצייר את מבנה השער, ולהשלים באיור את החומה שהיתה קשורה לשער גדול זה.

שחזור של השער (חיצוני ופנימי) מצויר בשלט ההדרכה העליון. בהמשך הסיור ניתן להוסיף לציור העיר סממנים נוספים של שלטון מרכזי המתגלים בדרך: ארמון, אורווה, מאגר תבואה ומערכת המים.

בהסבר יינתן דגש לכך שמפעלי בנייה המחייבים משאבים רבים, נעשים ביוזמה, באישור ובמימון של השלטון המרכזי.

מפעלי בניה אלה, לבד מהיעד הפונקציונאלי שלהם (להגן על העיר) משמשים גם לשם הכרזה על כוחו של השלטון המרכזי.

ניתן להשוות לימינו ולהדגים שגם כיום הבנייה הציבורית מספקת שירותים לקהילה, בצד הכרזה על עצם קיומו של השלטון.​