שמירת טבע בבטיחה – איך שומרים על השמורה?

מינים פולשים

ניהול טבע בשנות האלפיים אינו דבר פשוט כלל. אוכלוסיית בני האדם גדלה מאוד, הצרכים האנושיים גדלו איתה, כבישים ודרכי תחבורה התפתחו, וכעת ניתן להגיע לכל פינה בעולם וגם להביא חזרה לארץ מינים שונים ומשונים של בעלי חיים וצמחי בר, בכוונה או בשוגג. מינים רבים של צמחים פולשים הגיעו לארץ בדרכים שונות והתאקלמו במדינתנו החמה והקטנה. חלקם כבר בני בית, כמו הצבר שהגיע ממקסיקו, אך יש מינים רבים אחרים שאיננו מעוניינים שיכו שורש בישראל, מכיוון שלאחר התפשטותם לא יהיה עוד מקום למינים המקומיים והאהובים על כולנו.

מינים פולשים גורמים לנזק של כ־1.4 טריליון דולר בשנה. הם מאיימים על החקלאות שלנו, על בריאותנו, על המים ועל הכלכלה. הם פוגעים בטבע, והסביבה שלנו משתנה בגללם. בתחילה השפעתם אינה מורגשת, אך לאחר זמן מה הם מתרבים במהירות וגורמים נזקים.

מינים פולשים הם הגורם השני בחשיבותו להכחדת מינים ברחבי העולם (הגורם הראשון הוא הרס בתי גידול). הם עלולים לשנות את תנאי בית הגידול, לדחוק מינים מקומיים או לגרום להכחדתם, ואף לפלוש, להתבסס ולגרום נזקים באזורים סמוכים נוספים. לכן, לטיפול במינים פולשים נודעת חשיבות רבה בניהול מערכות אקולוגיות ושטחים פתוחים.

ההתמודדות עם מינים פולשים כוללת שלושה רכיבים: הימנעות מיבוא, מניעת התנחלות והתפשטות לשטחים טבעיים ולא מופרים, והדברת מינים שכבר פלשו ונמצאים בשלבי התבססות שונים. המטרה היא למזער ככל האפשר נזקים קיימים ולצמצם את המשך התפשטותם של המינים הפולשים לאזורים נוספים.

שינויים גדולים במפלס הכנרת בעשרות השנים האחרונות ושינוי בממשק הרעייה שהיה נהוג במשך מאות שנים באזור, הביאו לגידול ניכר באשל הירדן (מין מתפרץ שמקורו באזור). נוסיף לאשל את הפרקינסוניה השיכנית ואת השיטה הכחלחלה שהגיעו מארצות רחוקות, ונקבל בית גידול שונה לחלוטין מנופיה המקורים של הכנרת. צמחים פולשים נוספים שגדלים בשמורת הבטיחה הם אמברוסיה מכונסת ואזדרכת מצויה.

ברשות הטבע והגנים, האחראית על מגוון מיני הצומח בשמורות הטבע בארץ, הוחלט לפעול כדי לפתור את הבעיה ולהחזיר לחופי הכנרת ולגדות הנחלים את הצמחייה הטבעית לאזור. בהשקעה של מאות אלפי שקלים נוסו פתרונות שונים לבעיה: חיתוך העצים הפולשים ועקירתם, הזרקה, מריחה וריסוס של חומרי הדברה שונים, וכל זאת כדי לנקות את השטח ולמנוע התחדשות והתפשטות.

בכל הפעולות השתתפו חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים העוסקים בבעיות מסוג זה. בפעולת בשטח לקחו חלק תלמידים תושבי האזור, גמלאים, חברי תנועות נוער, שוטרים וחיילים, שבאו לתרום לשמירת הטבע בשמורת הבטיחה.

דררות במג'רסה, צילום: אבירם שני

מניעת שרפות

הגולן מלא ביופי. מרחבים אין־סוף, מעיינות ונחלים, היסטוריה ואתרי מורשת, חיות בר וצמחייה מרהיבה. תושבי הגולן נוהגים להגיד שלגולן שלושה צבעים: ירוק, שהופך לצהוב, שהופך לשחור. מהו אותו צבע שחור? זהו צבעו של הגולן לאחר שרפה. בין החודשים מאי לאוקטובר מוזעקים מכבי האש ופקחי רשות הטבע והגנים לכבות עשרות רבות של שרפות, רובן הגדול כתוצאה מרשלנות.

שרפות המתרחשות בגולן משפיעות על הטבע, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר הן פוגעות בבעלי חיים שאינם מצליחים לברוח מן האש. זוחלים רבים, כמו צבים, חומטים, נחשים וזיקיות מוצאים את מותם בלהבות. אחרים ייטרפו על ידי העופות הדורסים, מכיוון שאינם יכולים עוד למצוא מסתור בצמחייה.  מקורות המזון של אוכלי העשב נעלמים והם נאלצים לעבור לתא שטח אחר.

להגעה מהירה למקום השרפה יש חשיבות עצומה. הכוחות בשטח משתמשים במפוחים ובמרססי מים כדי להשתלט על האש ולמנוע את התפשטות הלהבות. היכולת להשפיע על מניעת שרפות ולהקטין את התפשטותן מתבססת בעיקר על הקטנת כמות חומר הבערה בשטח השמורה וקיטוע הרצף שלו, הן במישור האופקי והן במישור האנכי. להקטנת שטחי שרפה תורמות גם תשתיות טובות, בראש ובראשונה דרכי הגעה ואספקת מים, גילוי מהיר של מוקדי השרפה וזמינותם של כוחות כיבוי רבים, המגיעים למקום מוקדם ככל האפשר.

לכן, חשוב שכולנו, מטיילים ותושבים כאחד, נפקח עיניים. בכל סימן לעשן יש לחייג 102 ולעזוב את המקום בהקדם, בצורה בטוחה.

אבל הכי חשוב זה למנוע את השרפות! לנהוג בכללי זהירות אש בשטח, ולא לתת להן להתפתח מלכתחילה. ככלל, אין להבעיר אש בשמורות טבע. כאשר מדליקים מדורה בשטח מחוץ לשמורה, עדיף תמיד להבעיר את האש בחצאי חביות. כך גם מקטינים את הסיכון לשרפה וגם לא מזהמים את הקרקע. אם אין חבית בנמצא, יש להבעיר את האש, אם אפשר, על שאריות מדורה קיימת, כשמעגל אבנים מסביב. חשוב לשים לב: אין להדליק מדורה מתחת לעצים, יש לשים לב לגובה הלהבות ואין לעזוב את השטח עד שווידאתם כי האש כבתה לחלוטין. לעולם אין להשאיר בשטח בדלי סיגריות, בוערים או לא בוערים. זיהום הקרקע והלכלוך גם הם אינם נעימים לאיש.

ולגבי נייר טואלט? לעולם אין לשרוף נייר טואלט בסיום השימוש. עלינו לגלות אחריות ולקחת את הנייר איתנו. כולנו מכירים את תחושת אי הנעימות כשאנחנו מטיילים בטבע ומגלים ערמות של ניירות טואלט. זה לא נעים לעין, ומשאיר סימני ריח לאורך זמן, שגורמים לחיות הבר להתרחק מהמקום.

יחד נשמור על הטבע בשמורת הבטיחה ובגולן: ירוק או צהוב, העיקר שיהיה נקי מלכלוך ונקי משרפות.

סקרי צומח ובעלי חיים

שמורת טבע הבטיחה היא בית גידול לח שאין שני לו בישראל. בתי גידול דומים הם שפכי נחלים לים ומלחות אחדות, אך ביצה עם לגונות הקשורות למקווה גדול של מים מתוקים יש רק אחת בישראל. בקעת הבטיחה עשירה בחי ובצומח, ושמירה עליה תבטיח את קיומם של מגוון המינים לשנים רבות קדימה.

תהליכי פיתוח של שמורות טבע מלווים תמיד בסקרים מקדימים, הבוחנים ומתעדים את מגוון החי והצומח בשמורה לפני תהליך הפיתוח, במטרה להמשיך ולקיים את כל מגוון המינים גם לאחר סיום פיתוח השמורה ושיפור התשתיות. גם לאחר סיום תהליכי פיתוח אנו ממשיכים לנטר את השמורה ולאסוף מידע על מיני החי והצומח ועל מארגי המזון ויחסי הגומלין המתקיימים בשמורה. מידע זה מתווסף למאגרי המידע האקולוגיים של רשות הטבע והגנים.

קידום הכרזת שמורות טבע 

לאחר מלחמת ששת הימים אותרו ערכי הטבע שבבקעת הבטיחה במסגרת סקר נופים ואתרים של רמת הגולן, שאורגן ביוזמת רשות שמורות הטבע דאז. למרות חשיבותה של הבקעה וערכי הטבע המיוחדים שבה, איימו על שלמותה גורמים ששאפו להפיק ממנה תועלת כלכלית על ידי הקמת מלונות, סלילת כבישים, הכשרת שטחים לחקלאות והתרת דיג ללא מגבלות. גם טיולים בבקעה ללא תכנון נאות היו עלולים לפגוע בה. על אף שהבקעה היא שמורת טבע האסורה בדיג, התבצע בה דיג, בעיקר בעונת ההטלה של האמנונים. פקחי מנהלת הכנרת, רשות הטבע והגנים ואגף הדיג עושים לילות כימים בעונה זו כדי למנוע דיג לא חוקי, המזיק לדגה בשמורה, ובעקיפין גם לכנרת.

רוב מסלולי הטיול המקובלים בשמורה הם בתוך המים. אולם דריסת הבוץ שבקרקעית וערבולו גורמת נזק לעולם החי והצומח. מכיוון שכך, ברוב הנחלים הזורמים, ובעיקר בלגונות שבהן התשתית בוצית, נאסרה ההליכה. בשני מסלולים – הזאכי (קטע מנחל יהודיה) והמג'רסה (קטע מנחל דליות) – הותרה ההליכה במים, אך רק בחלקים מסוימים של הנחל. שאר הנחל מיועד לחיות הבר.

בתחילת שנות האלפיים הפך מסלול המג'רסה למטויל מאוד, וכתוצאה מכך גדלה כמות הפסולת שהושלכה במקום ונפגעו ערכי טבע רבים. על מנת לשמור על שמורת הטבע הייחודית הפכה רשות הטבע והגנים חלק זה של השמורה לאתר מוסדר קולט קהל.