מצד קדרון - חורבת מזין

מצד קדרון (מוכר בשם חורבת מזין) הוא חוליה בקו הביצורים המזרחי של הממלכה החשמונאית. בעבר שכן האתר קרוב מאוד לקו המים והגישה אליו הייתה דרך פתח גדול מכיוון הים. המצד הוא מתחם ובו מגדל, מספנה, כבש ומזח. במגדל היה בור מים כפול ולצדו שני חדרי אחסון עמוקים, שלקרקעיתם ירדו בסולמות עץ. נראה כי היו בו שלוש קומות ובהן כשישה חדרים, והם שימשו את חיילי המשמר של המצודה. המספנה נבנתה במדרון טבעי שפנה לים המלח, והספינות אוחסנו באחסון יבש כדי להקל את תחזוקתן. המזח שימש מעגן רגיל לכלי שיט שבאו מהחוף המזרחי של ים המלח.

הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו במקום הם כלי חרס מהתקופה הישראלית השנייה (מאות שמינית-שביעית לפנה"ס) ומהתקופות ההלניסטית והרומית (מהמאות השנייה לפנה"ס עד למאה הראשונה לספירה), וכן מטבעות מתקופת אלכסנדר ינאי ומתקופות מאוחרות יותר, עד ימי המרד הראשון. מרבית המטבעות מימי אלכסנדר ינאי הם מהסוג המכונה "מטבעות עוגן כוכב": בצדם האחד נראים עוגן והכתובת "מטבע של אלכסנדר המלך", ובצדם האחר כוכב בעל שמונה קרניים וביניהן כתוב "יהונתן המלך". ייתכן שהמטבעות מסמלים את פעילותו של המלך בים המלח.

הארכיאולוג פסח בר־אדון חפר במקום והציע לזהות את המקום עם מִדִּין, עיר בנחלת שבט יהודה (יהושע טו סא), ועם המצודה אשר אבטחה את צומת הדרכים המקשרות את עבר הירדן עם הדרכים הראשיות ברמת המדבר. להערכתו המצודה נבנתה בימי עוזיהו מלך יהודה (מלך בשנים 733-769 לפנה"ס) וננטשה עם חורבן הבית הראשון. בתקופה החשמונאית הורחב המבנה ושימש מעגן לסירות שחצו את ים המלח וגם עקפו את ראש צוקים (ראס פשח'ה), שבימים ההם צנח כקיר תלול אל הים. הארכיאולוג פרופ' אהוד נצר טען שבמצד קדרון שכן מבנה מלכותי מפואר שנבנה בימי אלכסנדר ינאי ויועד לאחסון ספינות פאר להפלגה מלכותית בין אתרי ים המלח.

במסגרת עבודות הפיתוח והסדרת האתר לביקורי קהל בוצעה עבודת שימור למבנה הייחודי ונסלל שביל ביקור עם תחנות מוצלות לאורכו.