מדוע נדרש היתר לטיול

03/10/2021

בשל הרגישות הגבוהה של האזור מבחינה תרבותית ואקולוגית הוחלט להגביל את כמות המטיילים ולנטר את המרחב והמטיילים לאורך תקופה מוגדרת של שלושה חודשים על מנת לראות את ההשפעה של פתיחת האזור לטיולים.

דרך הבשמים
דרך הבשמים - צילם מאיר אורבך

"חוק הגנת חיית הבר" ו"חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה" עוסקים בעיקר בוויסות השפעות האדם כדי להגן על ערכי הטבע והמורשת. החוקים קובעים שני אמצעים מרכזיים להגנה על ערכי הטבע והמורשת: שטחים מוגנים (שמורות טבע וגנים לאומיים) ורשימות של מינים מוגנים. אמצעים אלה ניתנים ככלי עבודה בידי רשות הטבע והגנים כדי לקיים את יעודה על פי נוסח החוקים ועל פי רוחם. חובה עלינו, כמי שאמונים לפי החוק על שמירת הטבע בישראל, לכוון את הפעילות האנושית בשמורות ובגנים כך שיגרם נזק מינימאלי לטבע ולסביבה. עקרון מפתח בשמירת טבע הוא הגדרת שטח לשימור בו מעטים שימושי האדם. אמנות בינ"ל דורשות מהמדינות להגדיל את שטחיהן השמורים למען הטבע, ללא פיתוח אנושי. ישראל, לצערנו, נמצאת עדיין הרחק מהיעד הנדרש – ישנו עדיין צורך חשוב בהגדלת השטחים המוגנים וזאת במיוחד לאור גודלה של המדינה והפיתוח המואץ בעיקר בנושא מגוון בתי הגידול הזוכים להגנה.

שמורות הטבע נועדו בראש וראשונה לשימור הערכים שבתוכן ולכן האדם מקבל את שלו – אך ורק במסלולים המסומנים (השאר נועד לטבע) ובזמני האור (מהזריחה ועד לפני שקיעה) – שעות המעבר והלילות שמורים לבעלי החיים, בלבד. עם זאת, בהיות הרשות אחראית על מירב שטחי הטיול בארץ, פועלת הרשות רבות למען הנגשת הטבע והמורשת לאדם תוך פיתוח ושיפור השירות והעצמת החוויה למבקר וזאת באופן מידתי, מאוזן ומבוקר על מנת להגן על הטבע והמורשת מפני פגיעה.

על מנת לאפשר טיילות מחד ועדיין לשמור על הטבע מאידך, מקיימת הרשות מערכת ניטור ובקרה, סקרים ומחקרים על ערכי טבע מוגנים, מינים נדירים שחלקם בסכנת הכחדה, בנושאי תשתיות ופיתוח והשפעתם על השטח, הסדרת דרכי גישה, שבילי רגל אופניים ורכב, חניוני יום ולילה ושילוט – כל אלה מהווים שכבה נוספת על השטחים הטבעיים, שכבה שמשאירה את חותמה היטב בשטח ומשנה לעיתים את אופיו. אנשי המקצוע ברשות בוחנים את הדברים ומתווים את הדרך הנכונה באמצעותה ניתן לאפשר פעילויות מסוימות. אלה מתבססים על שיטות מדידה ומחקרים על המגוון הביולוגי-הצומח והחי, והמגוון הנופי, על קביעת גבולות ההתערבות הפיזית בשטח, מתוך שאיפה למינימום פגיעה במארג העשיר של משאבי הטבע, חלקם בעלי ערכיות רגישה וגבוהה מאוד.  האתגר העצום והמורכב, הוא לשמור על האיזון הטבעי מפני הסכנה בהפרתו ובשיבוש מערכות אקולוגיות, שתוצאותיו עלולות להיות הרסניות ובלתי הפיכות.

כלים נוספים הם מדדים של כושר נשיאה פיזי ואנושי. כלים אלה קריטיים לשמירה על המארג העדין בשמורות הטבע מצד אחד, ושמירה על חווית המבקרים ברמה גבוהה מצד שני. כושר נשיאה פיסי המתייחס ליכולת תא שטח מוגדר, לשאת כמות מבקרים שאינה גורמת לפגיעה ונזק בלתי הפיך למגוון הערכים המצויים בו. כושר נשיאה אנושי המתייחס ליכולת של תא שטח מוגדר, לקלוט אליו קהל מבקרים, עד לכמות שאינה פוגעת בהנאה ופוגמת בחוויית המבקר.

חריגה משני המדדים הללו, עלולה לגרום לנזקים והשפעות שליליות על השטח, שנגרמים ע"י הפרעה לבתי גידול בשטח, לפגיעה במגוון בע"ח, להפרת סדרים והתנהגויות קהל המבקרים, ע"י ירידה משבילים מסומנים ומורשים, כניסה לתאי שטח רגישים, לינה במקומות לא מוסדרים, הבערת אש, שריפת צמחים מוגנים, ונדליזם, טיפוס על קירות עתיקים. התוצאות מעבר לסיכון בפגיעה בבטיחותם של המבקרים עצמם, הן פגיעה אנושה בשטח, קוליסים, סימני שריפה, פגיעה בקרום הקרקע וסיכון האיזון העדין בין שמירת הטבע והנוף לבין הריסתו לעיתים ללא יכולת אישוש ושיקום. הפגיעה הנופית היא תוצר לוואי לא רצוי, המחייב השקעת משאבים גדולה בשיקום השטח והשבת האיזון והמאמץ המחודש בשמירתו.

לצד גורמי הסיכון האלה, מתמודדת הרשות עם הרצון והצורך להמשיך לפתח ולשדרג את חווית והעצמת הביקור בשטחים מוגנים ורגישים אלה. לחצי פיתוח שמקורם בתשתיות אזוריות ולאומיות, תשתיות תיירותיות, מיזמים מקומיים וגידול באוכלוסיות מקומיות סמוכות, מהווים אף הם אתגר מורכב, במטרה לשלב את כל המרכיבים והכלים לשמירה והגנה על הערכים האקולוגיים והנופיים, בתהליך תכנון קפדני, בלמידה מעמיקה במציאת החלופות המיטביות שתאפשר לשמורה להכיל ולקיים בתוכה את השינויים הקיימים והצפויים בה לאורך זמן, ובתנאי שיבטיחו הגנה, שימור ופיתוח ברי-קיימא.

ממסלולי ההליכה שנפתחו להיתר מיוחד מצויים באזור רגיש במיוחד לו ניתן השם 'ארץ בראשית'. אזור זה הוא שטח ברמת שימור אקולוגית ונופית גבוהה ביותר לשימור רצפים גדולים לא מופרים ולא מופרעים עבור בעלי החיים. זהו מרחב של נוף תרבות קדום ותוואי דרך הבשמים העתיקה, שלאורכו שרידי אתרים בעלי חשיבות רבה, בשל נדירותם ומצב השתמרותם בתא שטח שמור שאינו מופרע היום על ידי מטיילים. המטיילים הולכים בפועל על 'דרך הבשמים' העתיקה עצמה ולצידה אתרי מורשת חשובים ורגישים.

בשל הרגישות הגבוהה של האזור מבחינה תרבותית ואקולוגית הוחלט להגביל את כמות המטיילים ולנטר את המרחב והמטיילים לאורך תקופה מוגדרת של שלושה חודשים על מנת לראות את ההשפעה של פתיחת האזור לטיולים.