המלצת השבוע למסלול טיול - שביל המגילות: חדוות גילוי מדברית

13.12.2021

שביל מגילות, המתפתל למרגלות מצוק העתקים, מציע למבקריו מסלול קצר וגדוש בתצפיות אל עבר כמה מהמערות היותר מסקרנות שבהן התגלו המגילות הגנוזות. האווירה המדברית המזככת כלולה בחבילה. להשלמת החוויה, מומלץ לקנח בגן לאומי קומראן, שזכה בשנה האחרונה לשיפורים וחידושים

פיצול שבילים משולט בשביל המגילות צילם צבי פיש, מתנדב רשות הטבע והגנים פיצול שבילים משולט בשביל המגילות צילם צבי פיש, מתנדב רשות הטבע והגנים

בקיץ, מזג האוויר חם פה מאוד והמסלול פחות מועדף על הישראלים חובבי המים, אבל כעת כשמזג האוויר נעים זוהי עונה מושלמת לטיול בנוף המדברי המהפנט, עם המון שקט מסביב, נוף מרשים וסיפור הסטורי מרתק מהדרמטיים שהתחוללו באזורנו.

אנחנו מדברים על המגילות הגנוזות שבגן הלאומי קומראן.

במסלול מרתק המשלב ביקור בגן הלאומי תוכלו להתרשם מהנוף, מהשקט ומההיסטוריה במזג אוויר נהדר ואפילו פריחה יכולה להפתיע אתכם במהלך הטיול.

שביל המגילות, המתפתל למרגלות מצוק ההעתקים אל מול ים המלח, מביא אל קדמת הבמה את סיפור מגילות מדבר יהודה, וסיפורים היסטוריים מרתקים נוספים. אך מעבר לכל אלו, שביל קצר ונעים זה מספק חוויה מדברית מזוקקת, כמו גם תחושה של חיבור אמיתי – להיסטוריה ולמרחב המדברי.

 

שביל המגילות מתחבר אל גן לאומי קומראן. צילם אסף שלמה מזרחי, רשות הטבע והגנים

שביל המגילות מצוי בשמורת טבע מצוק ההעתקים. אורכו כ-1.6 ק"מ לכל כיוון (רמת קושי קלה) והוא מסומן בשטח בצבע ירוק. את המסלול ניתן להתחיל בקיבוץ קליה ולטפס לגן הלאומי. בנוסף, קיימת גרסה מקוצרת, המתחילה בחורשה של בית הקברות של הקיבוץ (שביל מסומן בכחול, ובפיצול שבילים ממשיכים לקומראן עם הירוק). ועבור מי שמעוניינים במסלול קצר וקליל עוד יותר, מומלץ לשנות כיוון ולהתחיל את הטיול בגן לאומי קומראן, ולבצע את השביל במגמת ירידה לכיוון הקיבוץ/החורשה.

השביל מאפשר גישה גם לאלו המעוניינים לטייל ברמת המדבר או לעלות לאתר הגלישה שבנחל קומראן ללא כניסה לגן הלאומי. לתשומת לבכם: הכניסה לגן הלאומי בתשלום.

אחת המערות שנמצאו בהן מגילות קומראן, מבט מגן לאומי קומראן. צילום: תמי קרן-רותם

ניתן לטייל בשביל כל השנה אך עונת החורף הסתיו והאביב הן העונות המומלצות. יש לנעול נעלי הליכה, לחבוש כובע ולהצטייד במים. רוב המסלול מישורי, למעט כמה קטעים שנבנו שבהם יש מדרגות. חשוב: בשום פנים ואופן אין להיכנס למערות, הן מפני סכנה בטיחותית והן כדי לשמור על אוכלוסיית העטלפים שבהן.

לאחר עונת חורף גשומה בצפון ים המלח, מומלץ לצאת וליהנות ממרבדי הפריחה המדברית במקום, בעת שהמרחב מעוטר בפריחות צבעוניות של צמחים כגון פשתנית ססגונית הפורחת בסגול ובצהוב, ובאשן שלושת-העורקים הפורח בכתום.

 מתחבר לגן לאומי קומראן: שביל המגילות זוכה לשדרוג

סיפור גילויין של המגילות הגנוזות, שתחילתו ב-1947, הסעיר את דמיונם של חוקרים, היסטוריונים וארכיאולוגיים בעולם כולו, ובמהרה החל מבצע לסקירת מערות מדבר יהודה, שבסופו התגלו כ-900 מגילות הכתובות בעברית, יוונית וארמית.

הטקסטים המובאים במגילות, כמו גם השרידים והממצאים שהתגלו ביישוב הקדום קומראן, מעידים על כך שכאן ישבו בני כת האיסיים, שזכו לשמות נוספים, בהם "כת מדבר יהודה" או אנשי ה"יחד". הם חיו חיים סגפניים, תוך שימת דגש ניכר על שיתופיות, והעבירו חלק ניכר מזמנם בלימוד המקרא ודיני טהרה.

תושבי קומראן האמינו כי כל אדם נולד "בן אור" או "בן חושך", כך שגורלו נקבע מראש. את עצמם את ראו כ"בני אור", ואף פעלו בהתאם ללוח שנה שהתבסס על השמש, וממנו נגזרו מועדי חגיהם.

מעריכים כי מספרם עמד על 200-150, והם התגוררו בקומראן במשך כ-200 שנים, עד לשנת 68 לספירה.

המגילות הגנוזות בגן לאומי קומראן. צילום: תמי קרן רותם

 

השביל, המערות והמדבר שביניהם

 עם תחילת ההליכה על השביל, מגיעים בתוך דקות ספורות לסככת התצפית הראשונה, הצופה לעבר שתי מערות הנטועות במרומי מצוק ההעתקים.

הראשונה, הצפונית ביותר, היא מערה מספר 11 (מכונה גם 11Q). זוהי אחת משלוש המערות החשובות ביותר בקומראן (לצד מערות 1 ו-4) ובה התגלו כ-25 מגילות. מתוכן חמש במצב השתמרות טוב למדי. המגילות שהתגלו במערה כוללות, בין השאר, את מגילת ויקרא הכתובה בכתב עברי קדום, מגילת תהילים ובה 48 מזמורים, אחד התרגומים הארמיים הקדומים לספר איוב וכן המגילה הארוכה ביותר שהתגלתה בקומראן – "מגילת המקדש", באורך 8.30 מטר. מגילה זו כוללת תיאור חלופי לדמותו של המקדש וכן חוקים הקשורים למלך.

משמאל למערה 11, מתגלה צמד הפתחים הגדולים של "מערת התאומות". היא זכתה לכינויה בידי הארכיאולוג פסח בר-אדון, שקיווה למצאו בה את אחד מאוצרות בית המקדש שנזכרו במגילת הנחושת ושהוטמן "בביאה (בדרך) מיריחו לסככה במערת העמוד של שני הפתחים צופה מזרחה…". עם זאת, חפירותיו של בר-אדון, כמו גם חפירות נוספות שנערכו במקום, לא גילו כל מטמון ונראה כי מדובר בתיאור דמיוני.

מסלול הטיול ייקח אתכם מזרחה ויביא אתכם אל גדתו של ואדי ציורי, בו הוצב ספסל אבן מול הנוף – מקום נהדר להפסקה מוצלת ונעימה. מכאן לא נותר אלא לדמיין את השיטפונות העזים המתחוללים באזור זה בימי החורף, וחורצים לעומק ולרוחב את ערוץ הנחל, שנה אחר שנה.

שביל המגילות בקומראן – צילם אביתר הכהן,רשות הטבע והגנים

 

אנדרטת הקודחים ומנורת הקנקנים

בשלב מסוים, פיצול שביל משולט היטב, יוביל אתכם ימינה, מהלך מספר צעדים. מולכם תוכלו להבחין באלמנט פיסולי מסקרן המזכיר במראהו מתקן קידוח. זוהי לא אחרת מאשר "אנדרטת הקודחים", שמאחוריה מסתתר סיפור מרתק מימי טרום המדינה.

בקיץ 1938 הגיעה לאזור קבוצת עובדים במטרה למצוא מקום ראוי לקידוחי מים, שישמשו את הקמת זהו גם המקום שבו נמצאת נקודת התצפית האחרונה במסלול, הצופה לכיוונה של מערה מספר 1. לא בכדי היא זכתה למספר זה, מאחר שזוהי המערה שממנה הכל החל. בה התגלו שמונת הקנקנים הגליליים ושבע המגילות הראשונות. אחת המעניינות שבהן היתה כאמור מגילת סרך היחד: חיבור המתאר את אורח החיים של קהילת "היחד" ותהליך הקבלה אליה.

בחפירות שנעשו מאוחר יותר, התגלו במערה זו גם קטעים השייכים ליותר מ-70 מגילות נוספות. משמאל למערה זו מצויה מערה מספר 2, שפתחה אינה נראה מנקודה זו. בה התגלו קטעים מ-33 מגילות. בעקבות גילויים אלו נסקרו לא פחות מ-250 מערות במצוקים הללו.

ועוד פרט שמצית את הדמיון: במערה מספר 3, נמצאה בין היתר מגילה הכתובה על נחושת, הלוא היא "מגילת הנחושת", הכוללת תיאור של אוצרות שהוטמנו באזור ירושלים ובאזור ים המלח.

שביל המגילות בקומראן – צילם אביתר הכהן, רשות הטבע והגנים

 

להשלמת החוויה: ביקור בקומראן

ניתן לסיים את השביל לאחר נקודה זו, באמצעות הגעה לקצהו המזרחי ("חניה דרומית"), אך יותר ממומלץ להשלים את החוויה בביקור בגן לאומי קומראן, שחובר לאחרונה אל השביל באופן נוח וידידותי.

קומראן מציעה למעשה מפגש מסקרן בין ארכיאולוגיה, מגילות והיסטוריה. האתר מציע מסלול טיול קצר, כמו גם מסלול נגיש בין מוקדי העניין העיקריים, בהם האמה ובורות המים ומקוואות הטהרה, חדר האוכל של תושבי קומראן, בו הם סעדו יחדיו, מגדל התצפית והשמירה הצופה על בקע ים המלח, מצוק ההעתקים והרי מואב ועוד. בהמשך המסלול, מצויה נקודת תצפית מרהיבה לעבר מערה מספר 4,

איך להגיע: מכביש 90 בצפון ים המלח פונים בצומת קליה מערבה. נוסעים לכיוון קיבוץ  קליה (אך לא מגיעים אליו) ומחפשים אחר השלט המפנה אל שביל מגילות (חנייה צפונית"). ניתן לחזור באותה הדרך או לשלוח נהג לנקודת הסיום בחנייה הדרומית, ועדיף – בחניית גן לאומי קומראן.

להמלצה למסלול טיול נגיש בגן לאומי קומראן – לחצו כאן

 

צפו בשביל החדש בסרטון שצילם אסף שלמה מזרחי: