השביל הנגיש בפארק (גן לאומי) קומראן - המלצה למסלול טיול בפארק (גן לאומי) קומראן

גן לאומי קומראן שוכן למרגלות המצוק הזקוף של מדבר יהודה, המתנשא מעל חופי ים המלח. במאה ה-2 לפנה"ס התיישבו במקום בני כת המדבר, האיסיים, כותבי המגילות הגנוזות מהן ניתן ללמוד על אורח החיים המרתק ומעורר הדמיון של תושבי קומראן הקדמונים שהתגוררו כאן במשך 200 שנה! המגילות הגנוזות, המוצגות כיום בהיכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים, נחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה במאה ה-20! 

בביקור במקום תוכלו לקבל הצצה לחייהם המרתקים של האיסיים, שהיו קהילה שיתופית, לבקר במוזיאון קטן ולצפות בסרט על המקום, לשוטט בין שרידים מרשימים של בתי האסיפה, המקוואות ואפילו בחדרי הסופרים שכתבו את המגילות, וכמובן לשמוע את הסיפור המרתק על גילוי המגילות והמבצע הדרמטי לרכישתן.

אנשי הכת וסיפור המגילות המרתק

חורבת קומראן מזוהה עם היישוב סככה, שנזכר במקרא. המקום זכה לפרסום עולמי בזכות הכתבים העתיקים שהתגלו במערה קרובה לאתר. בשנת 1947 גילה רועה בדווי ליד קומראן מערה ובה כעשרה קנקני חרס. קנקן אחד הכיל גווילי עור של שלוש מגילות – מגילת ישעיהו השלמה, מגילת פשר חבקוק ומגילת סרך היחד. בדווים אחרים שהובאו בסוד הדבר המשיכו בחיפושים וגילו עוד מגילות: את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, את מגילת ההודיות, את מגילת ישעיהו ב, ומגילה חיצונית לספר בראשית. 

בכ"ט בנובמבר 1947 קנה פרופ' אליעזר ליפא סוקניק בבית לחם שלוש משבע המגילות שהתגלו. ארבע הוברחו לארה"ב ובשנת 1954 הוצעו למכירה. פרופ' יגאל ידין, בנו של סוקניק, רכש את ארבע המגילות עבור מדינת ישראל. הגילוי עורר סערה בעולם ובעקבותיו נסקרו מערות מדבר יהודה. החיפוש הניב כ-900 (!) מגילות כתובות עברית, ארמית ויוונית. רוב המגילות מקוטעות וחקירתן טרם הושלמה.

מהכתוב במגילות ומן הממצאים מקומראן רוב החוקרים מסיקים שיושבי המקום נמנים עם בני כת האיסיים, המכונה במחקר "כת מדבר יהודה", או אנשי ה"יחד". אורח חייהם היה סגפני, הם חיו חיי שיתוף והקפידו על לימוד המקרא ודיני הטהרה. מספרן הרב של בריכות המים והמקוואות שנתגלו באתר מעיד על חשיבות הטבילה והטהרה בחייהם של יושבי קומראן. תושבי קומראן האמינו בגזירה הקדומה, שלפיה אדם נולד "בן אור" או "בן חושך" וגורלו נקבע מראש. הם ראו בעצמם בני אור. בני הכת הנהיגו לוח שנה שהתבסס על השמש, וממנו נגזרו מועדי חגים משלהם. יש הסבורים כי מאורח חיים זה צמחה תנועת הנזירות בנצרות. יוחנן המטביל חי חיי נזירות במדבר, הטיף להיטהרות ולחזרה בתשובה, ולפי המסורת היה בקומראן, מה שהפך את האתר לחשוב מאוד לנוצרים. היישוב התקיים כ-200 שנה, מהמאה ה-2 לפסה"נ עד שנת 68 לספירה. לפי הממצאים התגוררו בו 150 עד 200 בני אדם.

תיאור המסלול

הביקור באתר נפתח בהקרנת הסרט על תולדות קומראן. מאולם ההקרנות יוצאים למוזאון קטן, הממחיש את אורח החיים של התושבים. מהמוזאון יוצא שביל הסיור באתר, כולו נגיש. מהסככה שבה מוצבים שלטי הסבר על קומראן ועל כת ה"יחד" השביל עובר ליד אמת המים שהובילה את מי השיטפונות שזרמו בחורף אל היישוב. בנחל קומראן זורמים שיטפונות באירועי גשם חזקים ותושבי קומראן השכילו להובילם באמה אל בורות מים, ברכות ומקוואות טהרה רבים שבנו ביישובם.

חדר המבקר וחדר האוכל: החדר הראשון בסיור הוא "חדר המבקר", שכנראה שימש את האחראי על המנהל והכספים של הקהילה, שרכושה היה משותף. משם עוברים לדיר ולחדר האוכל שבו התכנסו אנשי קומראן לסעודות משותפות. לקראת הסעודה הם רחצו במקוואות הטהרה הסמוכים לחדר האוכל ולבשו את בגדי הקודש שלהם. מהכתוב במגילות ומן הממצאים בחפירות מתברר שאנשי קומראן נהגו לאכול לחם, תמרים, דבש תמרים, תוצרי חלב ובשר צאן ובקר. עצמות חיות המשק נמצאו בכלי חרס במטבח. מאחורי חדר האוכל נמצא המטבח, ובמחסן הצמוד לו חשפו החופרים כאלף כלי חרס. בחצר המרכזית של המבנה התגלו סירי בישול, ולא הרחק משם נמצאו גם תנור צריפה וכבשן.

תצפית: בקצה הדרומי של האתר סככת תצפית משקיפה על נחל קומראן ועל מערת המגילות. ממזרח לתצפית נמצא בית הקברות של קומראן. התגלו בו כ-1,100 קברים, מרביתם של גברים. הקבורה נעשתה בשוחות שכיוונן צפון–דרום. מעל הקברים הניחו גלי אבנים. רוב הנקברים היו צעירים, כנראה משום שתנאי מזג האוויר הקשה ואורח החיים הסגפני הרתיעו אנשים מבוגרים מלהתגורר במקום. למרגלות הקיר המפריד בין האתר לבית הקברות התגלה אוסטרקון (חרס נושא כתובת) המכונה חרס ה"יחד". הכתוב, בסגנון אופייני למאה ה-1 לספירה, מעיד על העברת רכושו של אדם בשם חַני לרכוש כת ה"יחד".

אל חדרי הסופרים: השביל הנגיש עובר ליד שני תנורים לצריפת כלי חרס וליד מתקן שירותים. במתקן התגלה גם קנקן לרחיצת הגוף. ליד עוד מקווה טהרה מול השירותים נמצאו שני חדרי סופרים. בחדרים אלו כתבו אנשי קומראן את כתביהם וקראו בספרי המקרא. במקום נחשפו שולחנות עשויים אבן וטיח ובהם שקעים. עוד נמצאו כאן שתי קסתות דיו מחרס וקסת דיו ממתכת, שכנראה היו מוצבות בשקעי השולחנות. בחדרים האלה נחשפו מאות נרות חרס, שלאורם למדו גם בלילה.

המגדל: המגדל הוא המבנה הבולט באתר ומטבע הדברים שימש נקודת תצפית ושמירה מפני התקפות של נוודים. המגדל צופה על בקע ים המלח, מצוק ההעתקים והרי מואב. מהמגדל חוזרים למבואת האתר.

להמלצה למסלול טיול נוסף באזור – לחצו כאן

איך להגיע

גן לאומי קומראן סמוך לקיבוץ קליה. מכביש 90 פונים לקליה ומיד פונים לגן הלאומי. ​