מינים פולשים – ים תיכון חדש

ישראל על המפה

חופי מזרח הים התיכון בכלל וחופי ישראל בפרט הפכו בעשורים האחרונים ל"נקודה חמה" של פלישות ביולוגיות, ובאופן טבעי הפכו גם למחקר העוסק בתחום זה. למעשה היום תופעת הפלישה הימית באזורנו נחשבת לנרחבת ביותר בעולם, הן במספר המינים הזרים שתועדו פה והן בשכיחות הגבוהה של המינים הפולשים בבתי הגידול, ואין ספק שהיא עיצבה מחדש את חברות החי והצומח בים התיכון. כאשר "מדברים במספרים", נגלים ממדי התופעה:  עד כה תועדו בחופי ישראל כ-450 מיני בעלי חיים וצמחים ימיים ( 2021.Galil et al). רובם המכריע, כ-400 מינים שתפוצתם המקורית בים סוף ובאוקיינוס ההודי, היגרו דרך תעלת סואץ באופן פעיל או בתיווך ספינות שחצו אותה, והם מכונים "מהגרים לספסיים" (על שמו של יזם חפירת תעלת סואץ, המהנדס פרדיננד דה לספס).

מידע מהשטח – שחיינים וצוללנים לטובת המחקר

כאמור, ישראל היא הכוכבת הראשית של המינים הזרים ושיאנית הדיווחים הראשונים (first records) עליהם. הסיבה לשיא איננה רק קרבה גיאוגרפית יחסית לשער הכניסה, כלומר לפתח התעלה, אלא גם ריכוז גבוה של חוקרים ומומחים שהיו ערים לתופעה במרוצת השנים. בנוסף לכך, גדלה בשנים האחרונות תרומתם של אזרחים סקרנים שמבלים בים למטרות פנאי ועבודה ומשתפים אותנו בתצפיות חדשות. כך קורה ששחיינים, צוללים ודייגים אדוקים מתרגלים אט אט למפגשים עם מינים שהם לא פגשו לפני כן בים התיכון, בין אם מדובר במדוזה יפהפיה, סרטן מתחפר, קיפוד-ים קוצני או דג כריזמטי ומעניין.

כיצד מוגדר מין פולש?

רבים יופתעו לגלות כי לא כל מין זר או מין שאינו מקומי (alien/exotic/non-indigenous species) הוא מין פולש (invasive species).

מסלול הקידום של מין זר מרגע הגעתו ועד שניתן אולי להכתירו כמין פולש מורכב מארבעה שלבים עיקריים:

1. הגעה ראשונית (arrival) – הגעה של מין לאזור שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעית בסיוע ישיר או עקיף של האדם.
2. התבססות (establishment) – הצלחה מקומית וריבוי באזור המחיה החדש.
3. התפשטות (dispersal or spreading) – התרחבות התפוצה של פרטים או של אוכלוסייה מנקודת ההגעה הראשונית שבה היא התגלתה.
4. השפעה (impact) – השפעה על מינים מקומיים ושינוי אפשרי של בית הגידול.

במילים פשוטות, מין פולש הוא מין זר שהגיע לסביבה חדשה, הצליח להתבסס ולהתרבות בה ולאחר מכן הרחיב את תפוצתו והשפיע על הסביבה המקומית. חשוב לציין שבידוד גורם ההשפעה האפשרי על מינים אחרים או על בית הגידול אינו עניין של מה בכך, בייחוד בסביבה הימית, אך מרגע שמין זר נעשה נוכח ונפוץ בבית הגידול הוא משפיע בדרך זו או אחרת על יצורים אחרים סביבו, למשל דרך תחרות או טריפה.

יש הרבה דגים (פולשים) בים? הברבון החדש "עושה עלייה"

ברשימת מצאי (checklist) עדכנית לשנת 2020 (Golani 2021) מצוינים 469 מיני דגים שתועדו פעם אחת או יותר בים התיכון הישראלי. 97 הם מינים זרים שרובם (95) הם מהגרים לספסיים. לשם השוואה, ב-2005 היה מספר המהגרים הלספסיים 57 בלבד! כלומר , אנו עדים לעלייה משמעותית בפרק זמן קצר. נשאלת השאלה, מדוע זה קורה דווקא כעת? הגורם העיקרי שתרם לקפיצה זו הוא הרחבת תעלת סואץ והגידול בנפח התעבורה הימית החוצה אותה, כמו גם לחצים אחרים כמו התחממות הים, תרמו לתופעת הפלישה.

ואולי השאלה החשובה יותר היא כמה דגים מתוך רשימת המהגרים הם אכן דגים פולשים? אם מונים רק את הדגים שהתבססו בים התיכון והרחיבו את תפוצתם לאזורים אחרים, מדובר בכ-60 מיני דגים. רובם מהגרים ותיקים שהגיעו לכאן לפני כמה עשורים, כמו הסיכן המשויש (Siganus rivulatus) וחד-לסת הכתמים (Hemiramphus far), שבקרוב יציינו 100 שנים בים התיכון, אבל ישנם גם מהגרים "צעירים" יותר שהתבססו ונעשו מינים נפוצים במיוחד. אחד מהם הוא הנימי הדו-ימי (Nemipterus randalli) שזכה בשפת הדייגים לכינויים 'סנפן' או 'הברבון החדש'. הוא תועד לראשונה בים התיכון ב-2005, התבסס במהירות, ובתוך שלוש שנים בלבד הפך לאחד הדגים הנפוצים בשלל דיג המכמורת הנסחר ולדג מאכל מבוקש.

דרכי פעולה – על קצה המזלג

כאשר בוחנים את הנתונים, מבינים כי ממדי התופעה והצפי שיפלשו עוד מינים לחופיה של ישראל מחייבים אותנו להכיר בכך שהים התיכון ימשיך להשתנות. מכיוון שישראל משמשת מעין שטח התארגנות ראשוני למהגרים רבים, חשוב שנתכונן. כיצד עושים זאת? עלינו לעמוד על המשמר, לשפר את יכולות האיתור של מהגרים בשלבים מוקדמים, ולאפיין את השפעותיהם על מינים מקומיים ועל בית הגידול.

מה ניתן לעשות בנידון ברמה המקומית? רצוי להקדיש תשומת לב מרבית להשפעת מינים פולשים בתוך שמורות טבע; ניתן להתאים את תקנות הדיג הקיימות ואת ענפי הדיג באופן מיטבי יותר ומכוון לדיג של מיני דגים אכילים פולשים; ובמקרים מעטים (תלוי במאפייני הדג) ניתן לקדם דילול ממוקד של האוכלוסייה, כפי שמומלץ בהתמודדות עם הזהרון. הסוד הוא, כאמור, בעמידה על המשמר.

נימי דו-ימי .(Nemipterus randalli) פולש "צעיר". תועד לראשונה ב-2005 ומשנת 2008 מהווה מרכיב חשוב בשלל דיג המכמורת ובעל ערך מסחרי גבוה. צילום: ניר שטרן.

עוד מקורות קריאה:

• http://www.ocean.org.il/heb/ISRAMARDataCenter/ProfileDC.asp
• https://www.suezcanal.gov.eg/English/About/SuezCanal/Pages/CanalCharacteristics.aspx
• Galil, B.S., Mienis, H.K., Hoffman, R. Goren, M. (2021). Non-indigenous species along the Israeli Mediterranean coast: tally, policy, outlook. Hydrobiologia 848, 2011–2029 . https://doi.org/10.1007/s10750-020-04420-w
• Golani D. (2021). An updated Checklist of the Mediterranean fishes of Israel, with illustrations of recently recorded species and delineation of Lessepsian migrants. Zootaxa, 4956(1), zootaxa.4956.1.1. https://doi.org/10.11646/zootaxa.4956.1.1
• Stern, N., Levitt, Y., Galil, B. S., Diamant, A., Yokeş, M. B., & Goren, M. (2014). Distribution and population structure of the alien Indo‐Pacific Randall's threadfin bream Nemipterus randalli in the eastern Mediterranean Sea. Journal of fish biology, 85(2), 394-406.