סוסיתא בראש ההר

2019 היא השנה העשרים בה נערך מחקר שדה מקיף בגן לאומי סוסיתא וסביבתו בידי משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. במהלך השנה נערכו כתריסר ימי חפירה בודדים באוכף ההר וביולי נערכה עונת חפירות מרכזית בת ארבעה שבועות בראשותם של ד"ר מיכאל איזנברג וארלטה קובלבסקה.

מאוזוליאום האריות, מבט מן הרחפן, צילום: משלחת חפירות סוסיתא

המאוזוליאום

חשיפתו המלאה כמעט של הקבר המפואר בנקרופוליס האוכף המכונה 'מאוזוליאום האריות' נסתיימה במהלך השנה. תכניתו המשוערת ותקופת השימוש בו הובהרו; הקבר הבנוי באבני גזית מבזלת התנשא ככל הנראה לשלוש קומות. קומת הקרקע הינה היחידה ששרדה וניכרים היטב שרידי קמרון שנשא את קומה א' שקרסה אל תוך חלל קומת הקרקע. במילוי נחשפו כמה פריטים המרמזים על מערכת בת שתי קומות-על ואלו כוללות שברים של פסלי אריה בשני גדלים ואלו ככל הנראה עיטרו את גג המבנה ומספר חוליות עמודים בשני קטרים שונים אשר עיטרו את חזיתות הקומות העליונות הצופות אל הדרך הראשית אל העיר. המבנה שנבנה במאה הב' לספירה ושימש עד למאה הד' לקבורה, קרס חלקית ככל הנראה במהלך רעש האדמה של שנת 363 לספירה והקבורה לצידו נמשכה עד למאה הו'.

בצמוד למאוזוליאום החל נחשף מבנה נוסף (B), עשיר יותר, בעל סדרת פריטים אדריכליים יוצאים מן הכלל באופן עיצובם בבזלת המקומית. במידה ותימשך חשיפת הפריטים המרשימה הרי לפנינו אחד ממבני הקבורה המפוארים ביותר מן התקופה הרומית שנתגלו בישראל ושניתן לבנותם מחדש תוך שימוש בפריטים המקוריים ואף כנראה בסדרם המקורי תוך קריאת סימני הסתתים כהנחיות "הרכבה".

סוסיתא – פינתו הדרום-מזרחית של תיאטרון האוכף, צילום: משלחת חפירות סוסיתא

מתחם האוכף

חשיפת שער המבוא (propylaeum) למתחם האוכף נמשכה והחל פירוק ריצוף השער המאוחר במטרה להגיע אל מפלסו המקורי של השער, חצי מטר נמוך מזה הנוכחי. מעל לשער נחשפה כמעט במלואה בריכה שצורתה כאות ריש. הבריכה ניזונה מתעלת מים מטויחת שהזרימה מימיה לחלק הארוך של הבריכה באמצעות אבן בזלת ולה שתי פיות מעוצבות כקערים חצי עגולים. את צידה הצר של הבריכה מזינה פיית בזלת דומה אך יחידה. ייתכן והבריכה שימשה כבריכת היטהרות לנכנסים בשער המפואר אל המתחם המקודש.

סוסיתא – הבריכה מעל לשער המונומנטאלי, צילום: משלחת חפירות סוסיתא

במהלך עונת החפירות נערכה חפירה בצידו הדרומי של התיאטרון שבמתחם האוכף. החפירה, בניהולו של אדם פאזוט, נועדה לחשוף מקטע רחב החל מקיר הבמה, דרך מסדרון המעבר המזרחי (אדיטוס מקסימוס מזרחי) ואל גוש המושבים התחתון בפינה הדרום-מזרחית של המבנה. החפירה טרם הסתיימה אך כבר עתה ברור כי נחשפה פינת התיאטרון וכי האזור עבר בנייה מחדש במאה הד' לספירה ובאופן מפתיע גם סביב המאה הו' לספירה. בנייה מאוחרת זו הינה רשלנית ואין בידינו עדיין תשובה באשר לייעודו של המבנה בתקופה כה מאוחרת.

סוסיתא – פיות הבזלת, צילום: משלחת חפירות סוסיתא

הפורום

במסגרת פיתוח גן לאומי סוסיתא הזמינה רשות הטבע והגנים מאת המשלחת חפירה של שני ריבועים ברחבת הפורום, באזור הנעדר ריצוף מאבני הבזלת. מטרת החפירה היה לאפשר הנחת אריחי בזלת חדשים בחלקים החסרים של הכיכר העירונית כחלק מקליטת המבקרים העתידית בגן הלאומי.

תוצאות החפירה בפורום, בניהולה של נינה קוסקנין, מרתקות ומפתיעות; נחשפו שני שלבים ברורים מהתקופה ההלניסטית המכילים ממצא קראמי עשיר הכולל בעיקר כלי הגשה וכלי יבוא מן המאות ג' וב' לפנה"ס (עיבוד הממצא הקראמי של כלל מכלולי ההר נעשה בידי נופר שמיר). הממצאים מרמזים, בזהירות המתבקשת בהיותנו בשלבים הראשוניים של עיבוד המידע, כי לפנינו האגורה ההלניסטית של סוסיתא מן המאה הב' לפנה"ס ואולי אף קודם לכן. מעל לסלע הבזלת בכל אזור הפורום נמשכה הופעתם של שרידים כלקוליתיים, הפעם לראשונה הם כללו קטעי קירות. שטח החפירה כוסה.

הקרדו בסוסיתא ההולך ונחשף. מבט מן הדקומנוס מקסימוס לכיוון דרום, צילום: משלחת חפירות סוסיתא

הדקומנוס מקסימוס המערבי ומפגשו עם קרדו

החפירה, בראשות ארלטה קובלבסקה, המשיכה לחשוף אזור בו שיערנו שקיימת הצטלבות רחובות, בין הרחוב המרכזי החוצה את העיר לבין קרדו. העונה נחשפו למעלה מ-10 מ' אורך של רחוב מרוצף בציר צפון-דרום (קרדו). הרחוב נפגש במקור עם הדקומנוס מקסימוס וכנראה צויין הצומת בכיכר מעוצבת ממנה נותרו רק שרידים אחדים. פעילות צה"ל במקום גרמה להרס כבד יחסית. הרחוב זוהה עפ"י תווי הסתתים כרחוב רומי מקורי בן זמנם של הדקמונוס מקסימוס והפורום. בתקופה הביזנטית נשדדו חלק מאבני השפה וצידיו הפכו לבתים פרטיים. החפירה נסתיימה בחשיפת ראשיתו של מבנן השייך לתקופות הרומית והביזנטית.

סוסיתא – ניקוי כתובת פסיפס, צילום: משלחת חפירות סוסיתא

הכנסייה הדרום-מערבית ('השרופה')

עיקר המאמץ במהלך עונת החפירות הושם בחפירה ושימור של הכנסייה השרופה במערב העיר, הצופה לכיוון טבריה. החפירה בכנסייה התקיימה לפני למעלה מעשור כאשר חלקה המזרחי של הכנסייה נחשף. הפעם הוחלט על המשך החפירות במטרה לחשוף את שטיח הפסיפס על כתובותיו, לנסות לשוב ולתארך את שריפת המבנה (הכיבוש הסאסאני?) ולבסוף לבצע שימור של הפסיפס שנחשף בזמנו וכוסה. החפירה, בניהול ג'סיקה רנטז, הסתיימה כאשר מרבית שטיח הפסיפס של האולם נחשף בכדי לאפשר שימור נאות של הפסיפס והטייחים. השימור נוהל בידי יאנה ויטקלוב (רשות העתיקות) בסיוע נינה קוסקנן וצוות עוזרים. מערכת קורות הגג שנשרפה וקרסה באחת בעודה מכסה את האולם המרכזי והסיטראות תרמה רבות להשתמרות הפסיפס. שטיח הפסיפס השתמר כמעט במלואו והוא השמור ביותר מבין פסיפסי העיר עד כה. מידות מרביות של שטיח הפסיפס 15×10 מ'. השטיח כולל דגמים צבעוניים גיאומטריים, פירות, דגים, עופות, ככרות לחם או פירות בלתי מזוהים בסלסלות ושתי כתובות חדשות וחשובות להבנת חיי הכנסייה והקהילה המקומית. כתובות ההקדשה, שנקראו קריאה ראשונית בידי אפיגרף המשלחת, ד"ר גריגור שטאב (אוניברסיטת קלן, גרמניה), מספרות על בניית מרטיריון עבור תאודורוס. ייתכן וכלל הכנסייה הוקדש לקדוש מעונה זה. פרזולי המתכת של הדלת המרכזית נחשפו וביניהם שני נוקשני דלתות העשויים יציקת ברונזה בדמות אריות שואגים. אלה נמצאים כיום בראשיתו של תהליך שימור בידי ד"ר אלכסנדר ירמולין, מנהל מעבדת השימור במכון לארכיאולוגיה בחיפה. שטיח הכנסייה וחלק מן הטייחים השרופים עברו שימור וכוסו במספר שכבות עד אשר יחשפו מחדש להמשך ניקויים ושימורם.

סוסיתא – תצלום אוויר אנכי של הכנסייה בתום עונת החפירות, צילום: משלחת חפירות סוסיתא

זו הזדמנות נאותה לבקש, בעיקר ממדריכי הטיולים, שלא לחשוף את שטיחי הפסיפס העתיקים בכדי להציגם לקבוצתם ולא לסטות מן השבילים המרכזיים באתר. שטח זה של הכנסייה אינו פתוח לפי שעה לביקורי קהל.

המשלחת ממשיכה בחפירה בימי שישי קצרים בעונות הנעימות וניתן להצטרף לדף הקבוצה בפייס ואף לחפירות אלו: https://www.facebook.com/Hippos.Sussita/