פינת המושג הימי- תופעת הערבול החורפי

כתבה: נוי שפירא

קל להסתכל בים הכחול הגדול ולחשוב שהוא גוף מים אחיד לכל עומקו, אבל לאמיתו של דבר עמודת המים מורכבת מגופי מים שונים אלו מאלו ובעלי תכונות כימיות ופיזיקליות שונות.

לעיתים הגופים אף נעים לאורך עמודת המים בעקבות תנאי סביבה שונים. דוגמה מעניינת ניתן למצוא באזור הישראלי של הים התיכון. אזור זה נחשב החם והמלוח ביותר בים התיכון. מאפיינים אלו משפיעים על מגוון תהליכים ימיים ובהם אופיים של גופי המים. למשל בקיץ, בעקבות תהליך אידוי מסיבי, שכבת המים העליונה מאופיינת בטמפרטורה גבוהה ובערכי מליחות גבוהים.

בשל צפיפותה הנמוכה היא ממוקמת מעל שכבות מים קרות ממנה, לכן בשיא הקיץ נחווה הבדלי טמפרטורה מורגשים ויציבים לעומק עמודת המים. לעומת זאת בשיא החורף ההבדלים בטמפרטורת המים קטנים כי המים העליונים של עמודת המים מתקררים, נעשים צפופים, ושוקעים מטה לעומק עמודת המים.

למעשה זהו התהליך שביסוד תופעת הערבול החורפי של עמודת המים. מלבד השפעה ישירה על ציבור הרוחצים, התהליך משפיע גם על מגוון יצורים ימיים ועל המערכת הימית בכללותה. השפעה אחת היא על חומרי הזנה: בתופעת הערבול החורפי מוסע מגוון של חומרי הזנה חיוניים לקיומם של אורגניזמים רבים בים.

ומה צופן לנו העתיד?

חלק מתהליך שינוי האקלים הגלובלי מתבטא בעלייה מתמדת בטמפרטורת מי הים. מגמה זו צפויה להשפיע על אופיים של גופי המים ועל האורגניזמים המאכלסים אותם. ממצאים פורצי דרך התגלו בעבודת המחקר של שחר חייקין ושחר דובינר בהנחייתו של פרופסור יונתן בלמקר מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ומוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. מחקרם בחן את תפוצת העומקים של 236 מינים ימיים כגון דגים, סרטנים וראש-רגלאים (כגון דיונונים) בים התיכון, וגילה כי בעקבות התחממות מי הים התיכון ממערב למזרח מינים רבים נאלצים לשנות את תחום המחיה שלהם ולהעמיק. העמקה זו משמעותית, בעיקר לגבול התפוצה הרדוד של המינים. כמו כן נמצא כי מינים חובבי מים קרים, מינים החיים במנעד טמפרטורות צר וכן מיני מים רדודים מעמיקים הרבה יותר ממיני מים חמים, מינים החיים במנעד טמפרטורה רחב ומיני מים עמוקים. ההתחממות הניכרת של הים התיכון – ים שטמפרטורת המים שלו גבוהה מלכתחילה – מעוררת דאגה ומעלה שאלה: האם מינים אלו יצליחו להסתגל ולשרוד אחרי עוד ההתחממות של מי הים? לפי הממצאים ועל רקע החששות ההתמודדות עם שינויי האקלים הפוקדים אותנו מחייבת תכנון מתאים לעתיד, למשל הכללת אזורים עמוקים בתכנון השמורות הימיות, שיהוו בית גידול של מינים רבים בעתיד הלא רחוק. כל זה בתקווה שיהיה ניתן לשמר גם מינים רגישים להתחממות שנדחקו אל מחוץ לגבול תפוצתם המקורי.