צלילה חופשית: מסע בנשימה אחת

 אייל קופלניק, ביולוג ימי וצוללן חופשי מנוסה, מספר על מסע מדהים, שמתחיל בנשימה אחת וגם: האם אתם באמת יודעים לנשום? נסו בעצמכם

עבור רובנו, עולם המים הוא עולם זר, לעתים אף מלווה בחשש מהול בסקרנות. כיצורים יבשתיים, אנו רגילים לקרקע יציבה. למעשה, אם גם אתם חווים פחד וחרדה מכניסה לעומק הים הגדול, אינכם לבד! כשנכנסים למים מתרחשים שינויים פיזיולוגים, רגשיים ומנטליים הגורמים לרבים תחושות מעין אלו.

אי הודאות בכניסה לכחול הגדול מעלה בנו פחד מצד אחד, אך עשויה להוות שער ראוי לחקר אישי ולהתמסרות מהצד השני.

כיצד עושים זאת? בראש ובראשונה, באמצעות נשימה והרפיה. כך ניתן להתמסר לשינוי הסביבה עם הכניסה למים. החוויה עצמה מתחילה בתפאורה מרהיבה של כל גווני הכחול האפשריים וממשיכה במגוון יצורים, צורות ותחושת ריחוף משכרת שמלווה את המסע – מסע של נשימה אחת.

צלילה חופשית – מתחילה בתודעה

המסע אל עולם הצלילה החופשית מתחיל בציפה על המים ובתרגולי נשימה שמטרתם להביא לרגיעה של הגוף ולריכוז התודעה. כאשר מוכנים להיכנס, מסמנים לאיש הבטיחות במאמץ מזערי מעמיקים מטה ופנימה.

בעשרת המטרים הראשונים גופנו נתון בציפה חיובית ובאופן טבעי נמשך מעלה, אך לאחר עשרת המטרים הראשונים קורה הקסם – ואנחנו עוברים למצב שנקרא "ציפה שלילית". או במילים פשוטות: מרגע זה מתחיל הכיף האמיתי.

אותה "נפילה חופשית" מזמינה התמסרות לכוח המשיכה והרפיה של הגוף כולו לים הגדול, ובמהלכה אנו שואפים כמו לכבות את כל האיברים שבהם אין צורך ולהימנע מתנועות שאינן הכרחיות. בשלב זה, המים מלטפים את הגוף, והתודעה שלנו שרויה בשקט מופתי. ואם זה מזכיר לכם את עולמות היוגה ותרגולי המדיטציה העתיקים – אתם בהחלט צודקים.

"רפלקס היונק הימי": גם אתם יכולים

הדעה הרווחת היא שהחיים בכדור הארץ התחילו במים. במשך מיליוני שנים, יצורים חד-תאיים עברו חלוקת תפקידים ויצרו מבנים אורגניים מורכבים, שלהם אנחנו קוראים "החיים". בעקבות שינויים בתנאים הסביבתיים, יצאו חלק מהיצורים החיים מהים אל היבשה והתפתחו בהתאם לתנאים ששררו ביבשה. בהמשך, החיים ביבשה לא התאימו לכולם ולכן חלק מהיונקים חזרו למים.

התאמה לחיים במים ניתן לזהות אצל יונקים ימיים כמו בני דודינו הדולפינים, אשר הנושמים בעזרת ריאות ומותאמים לחיים במים בהתאמות מיוחדות.

גם אנחנו, בני האדם, נמנים עם משפחת היונקים וניחנו בחלק מהתאמות מיוחדות אלו, הנקראות "רפלקס היונק הימי".  השינויים הפיזיולוגים המתרחשים בגופנו בזמן עצירת נשימה וכניסה למים הם האטה של קצב פעילות הלב, שחרור של תאי דם אדומים נוספים מהטחול המעבירים חמצן בגוף, ניתוב דם למערכות הכרחיות ועוד.

באימונים ובצלילות אנו חוקרים ומתרגלים את ההתאמות הללו של הגוף וגם את כל שלבי הנשימה: שאיפה, שהייה, נשיפה, שהייה. הנשימה בכל שלביה היא דבר פשוט שכולנו עושים כל הזמן, אך ככל שאנחנו מתרגלים יותר, כך אנו מגלים שכל שלב הוא עולם ומלואו, ושביכולתנו לבצע פעילות ביתר רוגע או בדרך שבה ניהנה מכמות חמצן גדולה יותר במערכת הדם.

הנה לכם תרגיל לדוגמה שמתאים לכל רגע ביום: שימו יד על הבטן, הוציאו והכניסו את הבטן, ודאי תבחינו בכך שהיד זזה מעלה ומטה. עכשיו שאפו אוויר ומלאו את הבטן, כעת היד נעה מעלה. נשפו את האוויר והרפו את

הבטן, אין צורך ליצור לחץ. חזרו על התרגיל מספר פעמים. התרגיל מסייע בהכנסת כמות חמצן גדולה יותר מאשר בנשימה שטחית ומצוין להרגעת הגוף ברגעים שבהם מתעוררת חרדה או  לחץ.

להיות חלק בלתי נפרד מהמרחב הימי

בצלילה החופשית אנחנו שואפים ליצור שלווה ותחושות נעימות ולהימנע מכל כאב ולחץ, ולכן מתרגלים טכניקות להשוואת הלחצים, ליווי של צולל, תנועה נכונה במים, ריכוז ועוד.

כדי להתנסות בעולם הצלילה החופשית,מומלץ ללמוד טכניקות אלו מצוללים בעלי ניסיון בהדרכה ובמסירת הידע.
אם תתמסרו לעניין, תגלו עד כמה ממלכת הטבע הימי מדהימה ביופייה ומעוררת השתאות גדולה. הצורות, התנועות הייחודיות למים ומערכות היחסים בין בעלי החיים השונים: הלווייתנים, הדגים, האלמוגים, הסרטנים והאצות – יוצרות מרחב שמעניק לנו, בני האדם, חופש ניכר. אבל ההנאה היא רק חלק מהתמונה: ככל שנסכים להיות חלק מהסביבה הטבעית, כך נמצא בריאות אישית וגם נקדם שמירה על משאבי הטבע שלנו.

בצלילה חופשית אנו לומדים להיות חלק מהמרחב הימי בעזרת גופנו בלבד ועם מעט אביזרים ככל האפשר. בים אנו לומדים על העדינות הנדרשת, על הכבוד הראוי ועל ההשראה האינסופית שאנו זוכים לה. כל מה שצריך הוא להסכים להיכנס פנימה – ולהרפות.