הביובליץ: ראיון צפוף עם ד״ר רותי יהל

24.11.2021

ריאיון עם ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים. מראיינת מיכל ברונפמן.

תמונת_שער
  • היי רותי, לאלה מאיתנו שלא מכירים את המושג, תוכלי להגדיר לי מה זה "ביובליץ"?

"ביובליץ" הוא מונח המתאר תקופה אינטנסיבית מאוד, למשל 24 שעות רצופות, של סקרים ביולוגיים שמטרתם לתעד את כל מיני החי והצומח שחיים באזור מסוים, בדרך כלל באזור עירוני או קרוב לעיר ובשיתוף הציבור. אנחנו משתמשים במונח זה בצורה קצת שונה, ולכן הוספנו לו את הקידומת "ימי" (Marine Bioblitz). בים הסוקרים נדרשים להיות גם מומחים לקבוצה שהם סוקרים (דגים, חסרי חוליות בקרקעית או אצות) וגם צוללים מיומנים. החוקרים מכירים היטב שיטות עבודה מדעיות שמאפשרות לנו לא רק לתעד את המינים המצויים בשטח אלא גם לספור אותם בדיוק רב ככל הניתן. בשיטת הסקר הזאת ניתן לקבל בזמן קצר תמונת מצב רחבה מבחינה ביולוגית על המתרחש בשטח בזמן נתון.

אנחנו שאלנו את הקונספט והרחבנו אותו. זהו כלי טוב להערכה של תפקוד השמורות הימיות ולמעקב אחרי החי והצומח, ולכן אנחנו מקיימים את הסקרים הנרחבים האלה באופן שיטתי ומדי תקופה. אנחנו שואפים לקבל את התיאור המדויק ביותר של השטח בפרק זמן מוגבל בעזרת צוות שכולל את טובי המדענים בארץ, פקחים ימיים, אנשי ים רבים וצלמים. הפרויקט מבוצע בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, המוזיאון לאוספי הטבע, אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים והמרכז האקדמי רופין.

עם הזמן אנחנו מרחיבים ומגדילים את מאגר הנתונים שלנו, מכירים את המערכת הימית באזור הקרוב יחסית לחוף (עד עומק קרקעית של כ-25 מ') ובעיקר לומדים להכיר את השפעת השמורות הימיות. ככל שהזמן עובר הנתונים מצטברים ואנחנו מתחילים לראות מגמות ותופעות.

צפו בסרטון סקר שמורות ימיות 2019:

 

  • מאז הכתבה הזו שפורסמה לפני שנתיים בנושא הביובליץ קרו הרבה שינויים, ספרי לנו עליהם.

 השינוי המשמעותי ביותר הוא שמאז הוכרזו שתי שמורות חדשות: "ראש הנקרה הגדולה" ו"ראש כרמל הגדולה", וכך למעשה קיבלנו הזדמנות ממש נדירה לעקוב אחר השינויים בשמורה מרגע "הולדתן", ואפילו עוד לפני שהתחילו בפיקוח ואכיפה עליהן. בשמורות החדשות הוספנו נקודות דיגום וכך למעשה יש לנו שלושה סוגים של נתונים: מהשמורות הוותיקות, מהשמורות החדשות ומנקודות הביקורת שהן מחוץ לשתי הקטגוריות. הנתונים האלה הם אוצר בלום בחקר יכולתן של שמורות טבע ימיות לשמר את המינים ובחקר השפעת השמורות על הטבע הימי שמחוץ להן. כמו כן הוספנו נקודות דיגום גם במקומות שאין לנו בהם שמורה – בגדור, בפלמחים ובפולג – כדי להכין בסיס ידע על המצאי בשמורות וגנים לאומיים עתידיים.

שינוי משמעותי נוסף הוא שהשנה הכנסנו ניטור של זיהום הזפת וניטור של זיהום פסולת (פלסטיקים, קרטונים ועוד) בתוך קרקעית הים כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם אמנת ברצלונה*. את תוצאות הדוחות שהכנו נעביר הלאה כדי לעזור במאמץ של מדינות הים התיכון לשמור על הסביבה הימית מפני זיהומים.

ניטור זפת בשמורת שקמונה. צולם על ידי ד"ר מיכל שטרן, אקואושן.
ניטור זפת בשמורת שקמונה. צולם על ידי ד"ר מיכל שטרן, אקואושן.

 

*אמנת ברצלונה היא אמנה להגנה ושימור של הים התיכון. חברות בה כל מדינות הים התיכון תחת מטריית האו"ם. האמנה נועדה למצוא את הדרכים האופטימליות להגן על הים ולקבוע את הצעדים המעשיים ליישומן.

 

  • אם כבר מדברים על אמנת ברצלונה, האם נעשו פרויקטים דומים לכך בעולם?

יש תוכניות ניטור שונות בעולם, גם של שמורות ימית ובעיקר בשוניות אלמוגים. חשוב לציין שניטור השמורות הימיות אינו מחליף את תוכנית הניטור הלאומי של ישראל בים התיכון, הכוללת גם מרכיבים של פיזיקה וכימיה ואינה קשורה לשמורות ימיות דווקא. הדברים שמייחדים את הפרויקט הם ההיקף הגדול שלו, ההתרכזות בשמורות ימיות, השותפות שנוצרה בין החוקרים לרשות הממונה על שמירת הטבע, ובסיס הנתונים הרחב שאנו יוצרים. מועדוני הצלילה והשיט והדייגים העובדים בסמוך לשמורות השונות שותפים גם הם לדיגום, והשותפות הזו חשובה לנו מאוד.

אנחנו מצויים כבר 6 וחצי שנים בתוך ההרפתקה הזו ואנחנו רק מתפתחים ומרחיבים את הפרויקט. במהלך השנים הללו קמה היחידה הימית של רשות הטבע והגנים ואנשיה סוקרים את החי והצומח יחד עם המדענים ומתפעלים את הפרויקט בים וביבשה. מבחינתנו לפרויקט הניטור אין הגבלת זמן. כל עוד תהיה אפשרות, הסקרים יימשכו ויחשפו בפנינו את המתרחש בים.

 

  • זה נשמע מדהים, ספרי לנו – איך מתבצעים הסקרים?

 כל יום כזה הוא מבצע ענק המשלב בתוכו המון חוקרים ולוגיסטיקה. אנחנו יוצאים לסקר שנה כן שנה לא לסירוגין, ובכל שנה שבה מתקיימים הסקרים אנחנו מבצעים אותם פעמיים, באביב ובסתיו. השנה זהו הקמפיין הרביעי שלנו, וב-2020 יצאנו לסקר פעם נוספת בגלל הקורונה.

יש לנו ארבע שמורות עיקריות שאותן אנו סוקרים: ראש הנקרה-אכזיב, שקמונה, דור-הבונים וגדור.

בכל שמורה יש נקודות דיגום קבועות בשלושה עומקים, תמיד באזורים סלעיים. הפקחים יוצאים בבוקר לים ובכל נקודה שמסומנת במפה הם זורקים לים מצוף עם דגל צוללים ומספר. למצוף מחוברות משקולות כדי שיישאר במקומו על הקרקעית. לאחר מכן כל המשתתפים יוצאים בסירות לים, צוללים באתרים שבהם הוצבו המצופים וסוקרים את החי והצומח בצוותים של "דגים", "חסרי חוליות" ו"אצות". הסקרים מבוצעים בתצפית ורישום, ורק במקרים מיוחדים (ובהיתר מיוחד) מוציאים מהים דוגמה של בעל חיים חסר חוליות או של אצה. כך התגלה, למשל, מין צדפה פולש חדש בים, שעד הסקר לא ידענו על נוכחותו פה!

התכנון הלוגיסטי של העבודה מורכב, ודורש התייחסות רבה לציוד ולבטיחות הצלילה בנוסף לעבודה המדעית. מדובר בסנכרון של כ-60 אנשים מגופים שונים למען מטרה אחת. כולם "מסתערים" יחד על השמורות ואתרי הביקורת שמחוץ להן במטרה לעמוד בזמנים ובהגבלות הצלילה ובכל זאת לצאת עם כל הנתונים. לאחר איסוף הנתונים בים מתבצעת עבודה מרובה של הקלדה וניתוח הנתונים, וכן של כתיבת דוחות ופרסומם. עבודה זו נעשית בעזרת החוקרים והסטודנטים שמבצעים את הסקר.

 

  • נשמע מאתגר מאוד. חוץ מהלוגיסטיקה, אלו עוד קשיים צצים בזמן הפעילות?

 קודם כול עם הים אי אפשר להתווכח. כשתנאי הים לא טובים לעבודה, אנחנו לא נצא. אנחנו לא רוצים לסכן אף צולל וגם לא לבזבז זמן ומשאבים על ים סוער או ראות לא טובה. אנחנו מחפשים ימים שבהם הים שקט ומתאים לסקרים, שדורשים דיוק בעבודה. בשבוע שעבר, למשל, יצאנו לים והתברר שהוא היה מאתגר מכפי שחשבנו. הצוללים שלנו התנדנדו מצד לצד וחוו תנאי עבודה לא פשוטים, ובכל זאת הצליחו לבצע את הדיגום. אבל בדרך כלל אנחנו דוחים את הסקר ומחכים בסבלנות לתנאי ים מתאימים. המשתתפים בסקרים מסורים מאוד לעבודה ומכירים בחשיבות שלה, כך שבמאמץ משותף של כולם אנחנו מצליחים לבצע את העבודה המורכבת הזאת.

 

  • מה המסקנות שניתן להסיק בהתבסס על המידע הקיים?

 היום אנחנו מבינים טוב יותר על מה אנחנו שומרים, איזה מינים נמצאים בים ומה חי בשמורות הטבע הימיות. למדנו עד כמה חברות בעלי החיים והצמחים משתנות כשעוברים מדרום לצפון לאורך קו החוף, כמה עומק המים והקרקעית קריטיים וכמה חשוב להכריז על שמורות במקומות ובטווחי עומקים שונים. אנחנו רואים את השיפור במצבם של הדקרים, שהם מין טורף המתבסס על קיומה של מערכת בריאה, ולכן מהווים סמן מצוין למצבה של המערכת כולה. ניתן להבחין בעלייה במספר הדקרים בשנים האחרונות. אומנם העלייה מתרחשת גם מחוץ לשמורות, אבל משמעותית יותר בתוך השמורות עצמן. אנחנו מעריכים שלתנאי הסביבה וליחידה הימית של הרשות, המפקחת על תקנות הדיג בישראל ועל השמורות הימיות, יש תפקיד חשוב בשיפור הזה, כך שיש הרבה מקום לאופטימיות גם בעתיד!

 

  • לסיום, מה החזון להמשך?

 החזון הוא לשמור על הים התיכון ולאפשר את שגשוג החי והצומח בו בהתאם למה שהים יכול להכיל. הסקר הוא כלי טוב להערכה של תפקוד השמורות הימיות ולמעקב אחרי החי והצומח, במיוחד בהתחשב בעובדה שכמות המינים הפולשים בים התיכון גדולה כל כך. זה כלי מצוין כדי להבין מה מצב המערכת ולהבין אם אנחנו בדרך הנכונה לשמירה על הים. מכאן חשיבותו הרבה והצורך להתמיד ולקיים אותו גם בעתיד. חוץ מזה יש גם שאיפה להמשיך ולהגדיל את כמות המידע שחוקרים יכולים לנתח ולהגיע דרכו לתובנות חשובות על אודות הטבע והשמירה עליו. יש כבר דוקטורטים שנעשו בנושא, עבודות לתואר שני ומאמרים מדעיים. זה אירוע שמביא את כל טובי החוקרים בארץ ובעולם, וכולנו מאוגדים באינטרס משותף של מחקר והגנה על הסביבה הימית שלנו.

 

 

תגיות

קטגוריות