ביו-בליץ ימי

17.12.2019

סקר ביולוגי בשמורות טבע בים התיכון הישראלי

ביו בליץ ימי, צילם: רן גולן ביו בליץ ימי, צילם: רן גולן

למה?

מטרת הסקר היא לבחון אם השמורות הימיות המוכרזות כיום מגינות על חברת החי והצומח שבשטחן. לבחינת יעילותן משווים את החי והצומח בתוך השמורות לחי והצומח באתרי ביקורת מחוץ לשמורות. אתרי הביקורת דומים במאפייניהם לשמורות וסמוכים אליהן ככל שניתן.

הסוקרים עושים שלוש פעולות:

  • מאפיינים באופן מרחבי את החי והצומח עד עומק 30 מ'.
  • יוצרים בסיס נתונים כמותי של החי והצומח המצוי כיום בשמורות הטבע ומחוץ להן לצורך השוואה בעתיד.
  • מחברים רשימות מצאי של מינים המצויים בשמורות הטבע ומחוץ להן.

מי?

הסקר נעשה בראשות רשות הטבע והגנים בשיתוף סטודנטים וחוקרים ממוסדות וגופים אלו:

המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, בית הספר למדעי הים במרכז האקדמי רופין, בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה והמכון לחקר ימים ואגמים.

איפה?

הסקר מתבצע בים התיכון בשמורות הימיות המוכרזות שבהן יש קרקעית סלעית :

ראש הנקרה-אכזיב, שקמונה, דור-הבונים וגדור.

מתי?

הסקר נעשה בפעם הראשונה באביב 2015 ומאז חוזרים עליו מדי שנתיים באביב ובסתיו.

איך?

הסקר מתבצע בגישת הביו בליץ:

תיעוד ודיגום אינטנסיבי ובו זמני של קבוצות אורגניזמים שונות (דגים, חסרי חוליות ואצות). זיהוי הפרטים נעשה בדיגום חזותי (תצפיות ורישום) בצלילת מכלים, ואם הסוקר לא מזהה בוודאות את הפרט של חסר חוליות או אצה, הפרט מצולם ונאסף לצורך הגדרתו אחר כך.

איסוף נתונים. צילם: אסף זבולוני

מה התגלה?

תוצאות הסקר הביולוגי שנעשה באביב ובסתיו 2015 מלמדות על הבדל בין אתרי המחקר. ההבדל הוא גיאוגרפי מרחבי לאורך ציר צפון-דרום בחברת הדגים והחי והצומח בקרקעית. שמורת ראש הנקרה-אכזיב  היא הוותיקה, הגדולה והמגוונת ביותר מבחינת בתי הגידול שבה, ורמת אכיפת החוק בה היא הגבוהה ביותר. שמורה זו היא גם האפקטיבית ביותר בשמירה על ביומסה גבוהה של דגים בכלל ושל מינים מסחריים בפרט, וגם בשמירה על עושר רב של מיני אצות וספוגים. לפיכך נמצא כי שמורת ראש הנקרה-אכזיב תומכת במגוון תפקודי גדול יותר של מיני דגים, ומבנה חברת הדגים והאצות בה שונה במובהק ממבנה חברת הדגים והאצות בשטח שמחוץ לשמורה.

ערכי הביומסה (בגרמים) של כלל הדגים שנצפו בכל חתך שנדגם בתוך גבולות השמורה באכזיב (בירוק) ומחוץ לשמורה (באדום)

כאמור, הסקר גיבש זו הפעם הראשונה רשימת מצאי של בעלי חיים ואצות בבית הגידול הסלעי לאורך ציר גיאוגרפי מול חופיה הצפוניים של ישראל. בסקר נמצא שחברת הצדפות בים התיכון הישראלי התחלפה מחברה של צדפות מקומיות, שהיו כאן בעבר, לחברה המורכבת כמעט כולה מצדפות פולשות ממקור ים סופי. לעומת זאת כל מיני הספוגים שנמצאו בסקר הם מינים מקומיים.

דגה עשירה בשמורת ראש הנקרה-אכזיב (צנינית שיננית). צילם: אנדרי אהרונוב

סקר זה הוא הראשון שבוחן את השפעתן של כל שמורות הטבע הימיות בצפון הארץ על החי והצומח הימיים במערכת הים תיכונית הישראלית. בעתיד, עם הרחבת השמורות הימיות הקיימות לעומק הים והגברת האכיפה, אנו מצפים שבדומה לשמורת ראש הנקרה-אכזיב, נבחין בהשפעה חיובית של שמורות טבע ימיות על חברות החי והצומח הימי גם בשמורות האחרות.

קראו עוד על תוצאות הסקר שהתקיים ב-2015 בדוח המסכם >>