תשעה באב בהקשר של פארק נבי סמואל

מאת: ד"ר רוית פרבר 12/07/2020

לפי רוב הארכיאולוגים נבי סמואל הוא המצפה, אך לפי המסורת הוא הרמה – מקומו של קבר שמואל הנביא. ברמה נרקמה הנבואה על הקמת בית המקדש, הלוא הוא בית המקדש שבנה שלמה המלך ושעמד על תילו מאמצע המאה העשירית לפנה"ס עד חורבנו בשנת 586 לפנה"ס, וברמה גם דנו שמואל ודוד על בנייתו: "וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמֶר אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד; וַיֹּאמֶר הִנֵּה בנוית (בְּנָיוֹת) בָּרָמָה. וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל-נוית (נָיוֹת) בָּרָמָה; וַתְּהִי עָלָיו גַּם-הוּא רוּחַ אֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד-בֹּאוֹ בנוית (בְּנָיוֹת) בָּרָמָה" (שמואל א' יט כג).

נבי סמואל - צילם עמוס טל
נבי סמואל - צילם עמוס טל

בתלמוד זבחים נד נאמר: "וכי מה ענין ניות אצל רמה? אלא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם, ורש"י פרש את נויו של עולם: 'למצוא מקום לבית הבחירה מן התורה'". כלומר שמואל ודוד ישבו ברמה ודנו בבניית בית המקדש שבנה שלמה, בנו של דוד.

לאחר שהבבלים כבשו את ארץ ישראל והחריבו את בית המקדש הם מינו את גדליה בן אחיקם למנהיג היישוב היהודי שנותר בארץ (מלכים ב' כה כב). משפחתו של גדליה בן אחיקם הייתה משפחה מכובדת וחשובה, שתמכה בנביא ירמיהו. אביו, אחיקם בן שפן, הציל את ירמיהו כשרצו להמיתו לאחר שניבא את חורבן המקדש, שכן סבר שצריך להיכנע לכיבוש הבבלי ולא לצאת נגדו.

נבי סמואל – צילם עמוס טל

במקרא נאמר לנו כי מקום מושבו של גדליה בן אחיקם היה המצפה: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה" (מלכים ב' כה כג). גם הנביא ירמיהו עבר מהרמה והתיישב במצפה עם שארית העם: "וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל-גְּדַלְיָה בֶן-אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה; וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ" (ירמיהו מ ו).

בעת ההיא רצו לשלוט בארץ ישראל שתי ממלכות אזוריות גדולות: בבל ועמון. ממלכת בבל כבשה את ממלכת יהודה, הגלתה את מנהיגיה ואת עשיריה והשאירה בארץ את דלת העם כדי לגבות ממנה מיסים. לפי המתואר במקרא מינה מלך בבל את גדליה בן אחיקם למנהיג העם לאחר שגדליה נכנע לבבל בעת המצור לפי דרישתו של ירמיהו הנביא, ואילו העמונים מינו למנהיג את ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה. אם כן, לגדליה בן אחיקם היו מתנגדים יהודים מקרב תומכי מלוכת בית דוד ובראשם בן נתניה, וסיבה אחת הייתה שגדליה לא היה נצר למשפחת המלוכה (ירמיהו מ יד).

ישמעאל בן נתניה תכנן להתנקש בחיי גדליה. ראש הצבא יוחנן בן קרח שמע על מזימתו, עדכן את גדליה וביקש ממנו אישור להרוג את ישמעאל. למרות ההתרעות סירב גדליה להאמין לשמועות שהמתנגדים לו מתכוונים להתנקש בחייו. הוא אסר לפגוע בישמעאל ואף הזמין אותו לסעודה במצפה, אלא שישמעאל ראה בהזמנה הזדמנות לממש את זממו ובזמן הסעודה קם על גדליה והרגו.

לאחר רצח גדליה לקח ישמעאל בן נתניה את העם שבמצפה בשבי, על נשיו וטפו, וגם את בנות המלך צדקיהו, ששר צבא הבבלים נבוזראדן השאיר אצל גדליהו. שבויים אלו נמלטו מישמעאל לבסוף, ולאחר מכן נאמר לנו: "שם בילו כל אותו היום והחליטו לקום משם וללכת מצרימה משום שפחדו שמא יהרגום הבבלים לכשישארו בארץ בכעסם על רצח גדליהו, שנתמנה שר על ידם" (יב"מ קדמוניות היהודים  10,175 ).

היהודים שברחו מהמצפה הלכו למצרים על גב ההר, ובדרכם דרומה חלפו על פני קבר רחל אימנו קרוב לוודאי. ירמיהו הנביא ציין את בכיה של רחל. רחל בוכה על בניה שעזבו את ארץ יהודה ונטשוה סופית בבורחם מצרימה: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ " (ירמיהו לא יד).

נבי סמואל – צילם עמוס טל

רחל מבכה על בניה השבויים העוברים ליד מקום קבורתה. תפיסה זו נמצאת כבר במדרש: "מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת. אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור דרך שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים. ההד קול ברמה נשמע" (בראשית רבה פב יא).

גם בהקשר לבית המקדש השני, שעמד על תילו בשנים 516 לפנה"ס עד 70 לספירה, יש מסורת מעניינת. נס פך השמן והמכבים נקשר לנבי סמואל בסיפור המלכת שאול על ידי שמואל במצפה. צבי הירש בספרו "קב הישר" מציין כי פך השמן שנמצא בבית המקדש הוא אותו פך שבשמנו נמשחו מלכי ישראל: "ואחר כך באו בני חשמונאי לבית המקדש ולא מצאו כי אם צלוחית אחת של שמן אשר היתה חתומה בטבעת של כהן הגדול אשר באותו צלוחית היו מושחין מלכי ישראל וכל כהן גדול שהיה טעון משיחה נמשח באותו פך של שמן המשחה והיה בו רק כשיעור הדלקת יום אחד ואלהי השמים אשר שיכן שמו במקדש עשה נס שהיה השמן ההוא דולק שמונה ימים" (קב הישר פרק צו).

הנה כי כן נוכחנו שנבי סמואל חופן בתוכו מסורות רבות הנוגעות לעם היהודי ואף מכיל מסורות הקשורות לבתי המקדש – הראשון והשני – שלפי המסורת חרבו שניהם בתשעה באב.

נבי סמואל – צילם עמוס טל