אכזיב - השמורה שמגינה גם על אוצרות הים העמוק

שם כתב: מאי לצרוס, אוניברסיטת תל אביב, וד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים

לחופי הים התיכון משתרעת שמורת טבע מיוחדת במינה, ואם רק נכניס את הראש למים נגלה בה עולם טבע מרהיב. זוהי שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב, הוותיקה והגדולה בים התיכון הישראלי. לאחרונה הורחבה השמורה וכעת בתחומה גם קניון תת-ימי עמוק ורחב ידיים, אולם כדי לגלות מה מסתתר בו נצטרך להכניס למים יותר מראש בלבד.

עטלף ים - טחן פרי - צילם שבי רוטמן טחן פרי (עטלף ים) מלווה על ידי זוג דבקים נצמדים, באזור אתר הצלילה "הגוררת" בשמורת ים ראש הנקרה-אכזיב. צילום: שבי רוטמן.

שמורת הטבע הימית ראש הנקרה-אכזיב הינה השמורה הימית הוותיקה והגדולה ביותר לחופי הים התיכון הישראלי, ואחד האזורים הימיים השמורים והעשירים ביותר לאורכו. לא בכדי היא מושכת מבקרים וצוללים רבים, והם באים להתפעל מיופייה ומבעלי החיים הייחודיים שבה בכל ימות השנה. השמורה הוקמה בשנות ה-60 של המאה העשרים והיא משתרעת מראש הנקרה בצפון עד נהריה בדרום. בשנת 2019 היא הורחבה וכעת שטחה גדול פי עשרה בערך משטחה כשהוכרזה.

מה מיוחד כל כך בשמורה ומדוע הוחלט להרחיבה?

בתוך גבולות השמורה ניתן למצוא מגוון רחב של בתי גידול – טבלאות גידוד (משטחי סלע כורכר שהתעצבו בתהליכי בליה), רכס כורכר תת-ימי, איונים, קניון תת-ימי (מצוק סלעי שבתחתיתו חול), ועוד. המגוון הרחב של בתי הגידול מאפשר קיום של מינים רבים של בעלי חיים הזקוקים לתנאי מחיה שונים. בה בעת השמורה נתונה לפיקוח ולאכיפה מתמשכים. פקחי רשות הטבע והגנים אוכפים כבר יותר משלושה עשורים את חוקי שמירת הטבע ותקנות ערכי טבע מוגנים בשמורה הימית ובסביבתה, ומשנת 2016 הם אוכפים גם את פקודת הדיג בכל מרחב המים הטריטוריאליים. השילוב של בתי גידול ייחודיים והגנה מתמשכת בשטח השמורה מאפשר לבעלי חיים רבים בגבולותיה לשגשג, וכך נוצר מקום שוקק חיים ומהפנט.

חשופית מהמין Coryphellina rubrolineata, מהגרת מים סוף, בשמורת ים ראש הנקרה-אכזיב. צילום: שירה סלינגרה

ביטוי לשגשוגה של השמורה הוא הדגים מתת-משפחת הדקרים (לוקוסים). מיני הדקרים הם סמנים (מינים אינדיקטוריים) של מצב מערכות אקולוגיות (עוד על כך בכתבה "יצאנו לבדוק – מה קורה בים בזמן קורונה?"), לכן מצב טוב של מינים אלו בבתי הגידול המתאימים להם מעיד על תפקוד טוב של כלל המערכת. ואכן, בשמורה נמצאו דגי לוקוס גדולים יותר וביתר צפיפות בהשוואה ללוקוסים בשטחים שמחוץ לה ואינם מוגנים, ונראה אפוא כי השמורה מספקת הגנה לבעלי החיים שבה.

גם מינים נדירים בסכנת הכחדה פוקדים את השמורה לא פעם, למשל כלב הים הנזירי – יונק ימי שתפוצתו בים התיכון מוגבלת היום בעיקר לאזור הלבנט והים האיגאי. כלב הים הנזירי נעלם מחופי ישראל באמצע המאה העשרים, אך משנת 2010 נצפה פרט יחיד, ככל הנראה, באזור השמורה. דוגמה נוספת היא צפיפות רבה של לובסטרים נדירים מהמין כפן גושמני בתוך השמורה בהשוואה לאזור שמחוץ לה.

ההחלטה להרחיב את השמורה התבססה בעיקרה על התנאים הטופוגרפיים הייחודיים באזור:

במרחק כ-5 ק"מ מהחוף נמצא קניון תת-ימי רחב ממדים. הקניון משתרע על פני קילומטרים רבים ועומקו המרבי הוא כ-700 מטרים! בכך הוא מאפשר לבעלי חיים שוכני מים עמוקים להתקיים בקרבה רבה לחוף וזו תופעה ייחודית בארץ, שכן מדף היבשת לאורך קו החוף של ישראל רחב הרבה יותר בדרך כלל. קניונים עמוקים מעין אלו מאופיינים בפאונה עשירה מאוד, וקניון בקנה מידה כזה גם משפיע על משטר הזרמים באזור. הוא קשור בקשרים הדוקים לסביבה הימית הרדודה יותר וכך גם תורם למערכת האקולוגית העשירה שבקרבת החוף. כמו כן ייתכן שהקניון משמש אזור מחיה לסרטני הכפן הגשמני בעונת החורף.

הרחבת השמורה משמעותה יצירת שטח ימי מוגן גדול הרבה יותר משטחה קודם לכן, כלומר עתה בעלי חיים בתחומה יכולים לנצל אזורים נרחבים שעד כה היו חשופים להפרעות שונות, בעיקר לדיג. לכן אנו צופים שיכולת השמורה לתמוך באוכלוסיות בעלי החיים שבה תעלה עוד. כעת, כשהיא משתרעת על 100 קילומטרים רבועים בקירוב, היא עומדת בקריטריונים העולמיים של שמורות טבע ימיות יעילות.

הרחבת שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב מסמנת שינוי תפיסה בקרב מקבלי ההחלטות. התפיסה שהמרחב הימי אינו אלא משאב מתחלפת בתפיסה שהוא ערך ראוי לשימור. אנו מקווים שזוהי תחילתה של מגמה, ושלצד השירותים שהים מספק לנו נלמד גם לשמור עליו למען היצורים החיים בו.

מאת: מאי לצרוס, אוניברסיטת תל אביב, וד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים

Mai Lazarus, Tel Aviv University, and Dr. Ruth Yahel, Marine Ecologist, Israel Nature and Parks Authority