חיפוש 
שיתוף משבר האקלים- יש מה לעשות עם זה
13/07/2022משבר האקלים הינו מושג שנשמע יותר ויותר בכותרות, אך לא בטוח שכולנו מסכימים על ההגדרות של שינוי אקלים ועל המשמעות של השינויים. מעת לעת פורצות ידיעות על שטפונות, גלי חום כבדים, שינויי מזג אוויר קיצוניים ותחזיות שחורות – מה ההשפעה על החי והצומח בישראל?
מעבר לבהלה ולתחזיות הפסימיות, חשוב לדעת כי יש הרבה מה לעשות בכדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר החזוי ולהיערך כראוי לתרחישים שונים כדי לנהל נכון את משאבי הטבע שעומדים גם כך בפני איומים משמעותיים בזירות אחרות. מסמך זה עוסק רק בהתאמות לשינוי האקלימי הצפוי (אדפטציה) ולא בהקטנת פליטות גזי החממה לאטמוספרה.
אם כן, חשוב להכיר את האיומים שמשבר האקלים עשוי להביא אתו ומה הדרכים לפתרון או להתמודדות יעילה איתם.
שומרים על מעברים עבור החיות
שמירת בתי הגידול הטבעיים היא אחת הסוגיות שאיתם מתמודדת רשות הטבע והגנים ללא קשר לנושא משבר האקלים, והתמודדות זו מעצימה לנוכח שינויי האקלים.
פיתוח מואץ, סלילת רכבות וכבישים, תשתיות, בניה למגורים, ועוד גורמים רבים מצמצמים את בתי הגידול הטבעיים של בעלי החיים והצמחים כל העת. דוח המארג שפורסם השבוע מצביע על כך. כעת נוסף איום גם מזווית שינוי האקלים הצפוי הגורם לשינוי בטמפרטורה ובמשקעים, שהם מרכיבים מרכזיים בהגדרת בית גידול של מינים ביולוגיים. יחד עם זאת, משערים מדענים כי השינוי הרוחבי של האקלים בעולם ייצור בתי גידול אחרים כלומר, אם אוכלוסיות בע"ח ימצאו אפשרות להעתיק את בית הגידול שלהם בעקבות שינוי האקלים, למקומות אחרים בהם יוכלו לחיות יש אפשרות ששינוי האקלים לא יביא להכחדה של מינים (רובם או חלקם) אלא רק לשינוי בתפוצתם.
פתרון אפשרי שמוצע הוא הגדלת שמורות הטבע, יצירת שונות מבנית בתוך השמורות עצמן והכרזה על שמורות טבע המייצגות את כל המערכות האקולוגיות המאופיינות בישראל. המינים הביולוגיים יוכלו לשנות את תפוצתם בתוך השטחים המוגנים, אם אלה יהיו גדולים מספיק. צריך להתרכז במיוחד במערכות אקולוגיות שלא מקבלות מספיק ייצוג בשמורות הטבע כיום.
מוקד חשוב נוסף הוא יצירת רצף של שטחים פתוחים (מסדרונות אקולוגיים) שיאפשר תנועה ומעבר של פרטים ממינים רבים בין שטחים מוגנים. רצף כזה יוכל לאפשר הפצה ומעבר בין בתי גידול עם שמירה על כמה שיותר מיני צמחים ובע"ח ומערכות אקולוגיות הקשורות בהם.
ומה עם אלה שלא נצליח לשמור עליהם?
שינוי האקלים יביא מינים לסכנת הכחדה ממגוון סיבות, אם בגלל אבדן בית הגידול או חוסר מסדרונות אקולוגיים, שמאפשרים לבעלי החיים לעבור בין אזורי מחיה, אם בגלל סכנה של טריפה או הפרעה של מינים פולשים, וסיבות נוספות. גם לתרחיש זה יש להיערך ולכן מציעה רשות הטבע והגנים מקדם היערכות הכולל שמירה של מינים שעליהם מרחף איום מוחשי, כמו שמירה על זרעים של צמחי ארץ ישראל בבנק גנים. שמירה על צמחי ישראל בגני מקלט, בשמורות הטבע, בגנים לאומיים, בגנים בוטניים, בבסיסי צה"ל וכחלק מהגינון העירוני.
גרעיני רביה הם מקומות מוגנים בהם מגדלים מאוששים ומשיבים לטבע בעלי חיים בסכנת הכחדה. כך למשל חי-בר יוטבתה וחי-בר כרמל, אותם יש להגדיל כך שיאפשר הרחבה של גרעיני רביה של יונקים מדבריים ודורסים.
אישוש והשבה של מינים בסכנת הכחדה לטבע הן פעולות יקרות, שרשות הטבע והגנים עוסקת בהן כל העת, ויש לתקצבן באופן מיוחד בהינתן המצב האמור, וכמובן, לקיים מחקר על פערים בתפוצת מינים כדי לזהות אזורים בהם נדרשים מאמצים סטטוטוריים להכרזה על שמורות ולחיזוק המסדרונות.
מגיפות, שריפות ומה שביניהן
הרעלות ומינים פולשים הן תופעות שכבר מהוות איום על המאזן האקולוגי בישראל ועל מינים בסכנת הכחדה ויש לקדם בחקיקה את ההגנה מפניהם שכן משבר האקלים רק ירע את המצב.
מגפת הקורונה שחווה העולם בשנים האחרונות היא תמרור אזהרה מפני מחלות זואונוטיות. מדובר במחלות העוברות מבעלי חיים לבני אדם. המפורסמות שבהן הן כלבת, שפעת העופות וקורונה, ויש רבות נוספות. ככל שירבו מינים פולשים יגבר גם החשש לתפוצה והדבקה של מגיפות מבעלי חיים לבני אדם. הדרך להתמודד עם התופעה החזויה, שכבר נותנת אותותיה היא הקמת תכנית ניטור מקיפה לדיגום חיות בר ולמעקב אחרי מחלות. התכנית תאפשר היערכות בזמן סביר ותגובה מקדימה לפני ההתפרצות. כמו כן נדרשת בניית מערכי חרום לתגובה כאשר מגפה פורצת, כולל היערכות פרקטית של ציוד מיגון, תכנון אתרי הטמנה וכדומה.
ומה בנוגע לשריפות? מזג האוויר ההפכפך מזמן אירועי שריפה תכופים במיוחד בקיץ ולכן, שינוי בהרכב מיני העצים, הקמת אזורי חיץ סביב הישובים שימנעו את התפשטות השריפות, הסברה וניהול נכון של נטיעת עצים כל אלו יהוו מעין מקדם בטחון כלפי הסכנה הזאת.
ומהיבשה עוברים למים:
גם הים ומקורות המים הטבעיים המקיימים בתוכם מערכות אקולוגיות מורכבות נמצאים תחת האיום האקלימי.
במקורות המים היבשתיים כמו נחלים, אגמים ובריכות חורף נצפית ירידה בכמות המים במקורות המים הטבעיים, והכחדת בתי גידול מימיים. לכן, מה שנדרש הוא שחרור מקורות המים הטבעיים ושיקום הנחלים, כך שהטבע יחווה את המים האלה.
שינוי האקלים קורה גם בים וניכר בעליה בטמפרטורות פני הים, דעיכת שוניות האלמוגים והלבנת אלמוגים (לשמחתנו לא במפרץ אילת), ופגיעה במגוון הביולוגי בים התיכון- אלו רק חלק מהבעיות שכבר מתרחשות ועלולות להחריף עם משבר האקלים.
גם כאן, יש לשים פתרונות מעשיים על השולחן: הכרזה על שמורות טבע ימיות גדולות, הקפדה על תקנות הדיג, ניטור מפרץ אילת, ניטור הכנרת והגברה משמעותית של הניטור בשמורות הטבע בים התיכון, ועד פתרונות יצירתיים כמו בניית שוניות מלאכותיות שישמשו לטווח מטרות רחב, ופתרונות הצללה על השונית בשעת שפל כאשר טמפרטורת האוויר גבוהה.
רשות הטבע והגנים מנסה לקדם הקמה של רשת אתרים שיתמקדו במחקר ארוך טווח של מערכות אקולוגיות, משום שלמרבה הצער המערכות האקולוגיות בישראל אינן מוכרות במידה מספיקה המאפשרת פעולות שתכליתן להתמודד עם שינוי האקלים.
המורשת שחייבת להישמר
והנה עוד משהו שלא חשבנו עליו אך יש גם עליו השפעה ישירה ממזג האוויר: עתיקות.
שינוי האקלים צפוי לגרום לכך שיהיו יותר ימים בהם הטמפרטורות קיצוניות, גבוהות או נמוכות. למשל, באוגוסט 2021 היה רצף ארוך של ימים בהם הטמפרטורה היתה גבוהה מהממוצע הרב-שנתי, ובמרץ 2022 אנחנו חווים רצף ארוך במיוחד של ימים בהם הטמפרטורה נמוכה מהממוצע הרב-שנתי, גם ביחס לשיא החורף. תופעות כאלה מגדילות את צריכת האנרגיה לחימום או לקירור, זאת בנוסף להרגשת חוסר הנעימות הפיזית לשוהים במבנים, במשרדים או במתקנים הנבנים לטובת המבקרים באתרים. שינוי האקלים עלול לסכן את מצב השימור של אתרי עתיקות. לכן יש לבצע מגוון פעולות שישמרו על מבנים היסטוריים וארכיאולוגיים קיימים ואתרי המורשת מבלי לפספס את ייעודם תוך שימוש בחומרים מתאימים ובטכניקות יעילות.
בהערכות נכונה, המושג משבר אקלים ישמע פחות מאיים וקריטי עבור מי שחוששים ממנו ועם הגדרה תקציבית ומעשית ניתן יהיה לבצע טווח פעולות נרחב להתמודדות עם הנושא. הדבר האחרון שחשוב לתת עליו את הדעת הוא הנושא ההסברתי. רק עם הפנמה וחלחול הידע לציבור והבנה שכל אחד ואחת מאתנו יכולים לעשות שינוי גדול ולתרום למהלך, נצליח להתמודד עם אחד האיומים המשמעותיים שעומדים בפני העולם המודרני, ולתת לטבע את המקום שלו.
יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים מסכם את המהלך:
"רשות הטבע והגנים כבר מבצעת את הפעולות הנדרשות בכדי לשמור על הטבע בעידן של שינויי אקלים. אולם, יש להגביר בהרבה את עצמת הפעולות ויש לדרוש ממשרדי הממשלה, בעיקר המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרד הפנים רשות המים, השלטון האזורי והמקומי, לתמוך בפעולות הרשות לחוקק חוקים ולהקצות תקציבים מתאימים. יחד, אפשר יהיה להתגבר על חלק ניכר מהשפעות שינוי האקלים על הטבע".
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות