חיפוש 
צרו קשר שעוני קביעת המועדים בחרותות הסלע של הר הנגב
14/12/2022מחקר חדש גילה כי בעומק הנגב מצויים מתקנים עתיקים המודדים את זווית השמש על מנת לקבוע זמנים ומועדים.
קביעת מועדים וזמנים בעידן העתיק הייתה אחד הדברים המשמעותיים ביותר בחיי הקהילה, המועדים הקדומים המרכזיים היו ימי ההיפוך בהם היום מתחיל להתקצר או להתארך וימי השוויון בהם אורך היום שווה לאורך הלילה. יום ההיפוך החורפי ב21 בדצמבר סימל בתרבויות רבות יום של אור ותקווה, סוף החושך ותחילת האור. באזורים מדבריים זוהי גם תחילת עונת המרעה אחרי גשמי החורף הראשוניים שהצמיחו פלומה ירוקה על המדרונות ובוואדיות.
בלי שעון, טלפון חכם או רשת חברתית המודיעה על מועד כזה או אחר היה קושי לדעת את המועד המדויק ובתרבויות רבות פותחו שיטות שונות לקביעת המועדים.
בתרבויות פסטורליות (רועים) או נוודיות למחצה השתמשו לרוב באביזרים הנמצאים בשטח כגון אבנים לצורך מדידה של זווית השמש בנקודה מסוימת. לדוגמה, ביום הקצר ביותר השמש עוברת בנקודה הנמוכה ביותר בשמיים ושוקעת בנקודת הקיצון הצפון מערבית. נקודות מדידה אלו הפכו לעיתים לאזורים מקודשים והאנשים שידעו להקים את מתקני המדידה בעזרת אבנים ומצבות הפכו לכוהנים ואנשי דת.
בארץ ידועים מתקנים שנקשרו על ידי חוקרים לימי ההיפוך והשוויון. מחקר חדש של ליאור שוימר מרשות הטבע והגנים, במסגרת הדוקטורט בארכאולוגיה וחקר אומנות סלע שעושה באוני' בן גוריון, גילה כי בעומק הנגב מצויים מספר מתקנים כאלו המשלבים חרותות סלע דמויות עין/שמש במיקומים מיוחדים לקביעת ימי ההיפוך.
אחד מהם נמצא בהר כרכום ומשלב חרותת מפורסמת, היא חרותת העין שהוזכרה בפרסומים רבים בהקשרים אחרים בעבר. בצמוד לסלע שעליו החרותת יש סלע מחודד המטיל צל על גבי החרותת זהו אינו צל מקרי ונראה כי מיקום החרותת נקבע כך שרק ביום הקצר בשנה האבן תטיל צל מחודד המצביע ללב העין (או השמש) לאחר מועד זה הצל נע דרומה ובכל יום מתרחק מהעין עד שכחודש לאחר מכן בסוף ינואר הוא נעלם וחוזר שוב בנובמבר ומתחיל להתחדד ולהתכוון עד ליום הקצר בו הוא מצביע בדיוק על העין וחוזר חלילה.
עם התארכות הצל לקראת השקיעה הוא משיק לחרותת העין במשך זמן רב אך איננו נכנס אליה כך שבנקודת הקיצון ביום הקצר בשנה הצל נוגע בשוליים אך איננו מכסה את החרותת לעולם, ובאופן סימבולי היא תמיד באור השמש.
ברמת ברנע בסמוך לגבול עם מצריים ישנה חרותת דומה אך כאן קרני השמש בשקיעה של היום הקצר בשנה עוברות בין שני קרני סלע ונוגעות במרכז החרותת.
מגוון האפשריות לאינטראקציה בין צל שמש וחרותת עין או שמש ביום ההיפוך החורפי מצביע על שימוש נרחב של אנשי המדבר באלמנטים הטבעיים לקביעת מועדי השנה המקודשים להם.
תופעות דומות מתוארות בתרבויות עתיקות אשר השתמשו בחרותות סלע להבעה ולהעברת מידע, אחד המפורסמים שבהם הוא פגיון השמש (sun dagger) בצאקו קניון בניו מקסיקו.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים