סוואנה במרחק נסיעה

גיל עברון רכז שביל ישראל במחוז דרום, רשות הטבע והגנים:

המרחב הזה, של מישורי חיון נחל צניפים ופארן מיוחד מאוד. למעשה זה רצף של מישורים ממזרח למערב, כאשר מצפון יש את שלוחת כרכום ורמות שגיא ומדרום האזור של הבקע הסורי אפריקני וזה אזור שמחבר מהר הנגב אל הערבה והרבה מאוד דרכים ושבילים הובילו לשם וזה דווקא מעשה ידי אדם. יחד עם זאת, מה שנורא מרשים לראות זה האזור של שטחי אש מאוד פעילים, שצה"ל משתמש בהם באופן מאסיבי, שטחים די פגועים.

ואז לפתע נכנסים לשטח שהוא טבע פראי לגמרי שיד אדם לא נגעה בו. רואים את חורש השיטים משגשג כאן, ואת הרכסים והגבעות והנחלים זו חוויה שהיא מרשימה מאוד.

צומח

כאשר הצומח וריכוז של חורש השיטים עולה בתוך הערוצים ואפיקי הנחלים, נוצרת צורה של כמעין אצבעות ירוקות, עמוסות צומח, מה שמביא איתו מגוון אקולוגי מדהים ועשיר. הצמחיה מהווה מעין עמוד שדרה של בעלי החיים ובו הם משוטטים בין הנחלים, עצי השיטה הם מקור המזון העיקרי, לצבאי הנגב וגם מקור הנוזלים והמים אותם הם מקבלים מהעלים של העץ.

נחל ציחור., צילום: דורון ניסים

צבאים

מסתובבים פה עדרי צבאים גדולים: צבי נגב, זאבים צבועים ושועלי נגב, שהאוכלוסיה האחרונה בארץ מהם מסתובבת פה, באיזור נחל ציחור. יונק ביישן, קטן ופעיל לילה. ישנם קרקלים שדי ביישנים ומסתוריים, במשך 20 שנותיי כפקח הצלחתי לראות אותם אולי ארבע פעמים", משתף עברון וממשיך:

צבי הנגב בנחל ציחור, צבי הנגב בנחל ציחור. צילום: דורון ניסים

זוחלים

"ישנם גם זוחלים: חרדוני צב, כוח אפור עופות מסוגים שונים, בעיקר דוגרי קרקע. הודות לצמחיית הבתה העשבונית, יש כאן שטחים עם צומח נמוך וזה אזור שהוא קלאסי לבעלי כנף המקננים על הקרקע כמו עפרונים, חוברות, קאטות, שאנחנו עושים סקר שלם עליהם, גם עופות דורסים היו. קינונים של עיט סלעים בשנים עברו, שקצת נעלם מהאיזור לאחרונה. הראם הלבן ששוחרר בערבה מסתובב שם בעדריו, גם הם מאוד ביישנים ונמלטים מנוכחות אדם.

ג'יפים בנחל ציחור., צילום: דורון ניסים

אנשים

המעבר החד בין שטח שיש בו הרבה מאוד מגע יד אדם קווי חשמל והתערבות אנושית מאסיבית לבין  טבע פראי ושמור הוא מדהים. במרחב הזה יש גישה למטיילים, ויש שבילים מסומנים היטב וחשוב מאוד לשמור עליהם כדי להשאיר את הטבע הפראי כמות שהוא.

חשוב לציין כי הכניסה לשמורה מותרת אך ורק בסופי שבוע ובחגים כיוון שמדובר בשטחי אש פעילים, הנוכחות הנמוכה במהלך השבוע עוזרת להבטיח את שמירת המקום כמו שהוא כל כך טבעי ומוגן מפני הרס.

בשמורה ישנם ארבעה חניוני לילה מסומנים במפות ובשטח, והשהות הלילית מותרת בחניונים אלו בלבד ובתקופות הרלוונטיות. בחניונים ניתן להבעיר אש, להקים אוהלים וכו' מתוך התחשבות כמובן עם הסביבה, וחשוב גם לא להשאיר אשפה מאחורה,

אין כאן פחי אשפה, כי צריך להבין שבעלי החיים מחטטים בפחים ויכולים להפגע מהזבל. אכילת פלסטיק וניילונים, עטיפות ומיכלים למיניהם פוגעת בהם עד כדי מוות. כיוון שהאזור הוא כה מבודד גם אין גישה לפינוי אשפה מכאן ולכן פח אשפה יכול להוות מפגע אקולוגי משמעותי.

מה גם שאנחנו חושבים שנכון וראוי שכל מטייל ייקח אחריות על הדברים שהוא מביא אתו כמו גם על האשפה לפינוי. לא מסובך לקחת שקית זבל ולשים בה את האשפה וביציאות, לכיוון הכבישים יש כבר פחי אשפה לפינוי.

עדר ראמים, צילום: גולן רידר

ד"ר טל פולק אקולוגית ערבה, מתארת:

שמורת הנחלים הגדולים היא איזור מגוון ועשיר ומאוד משמעותי למינים החיים שם, קודם כל כי יש שם אפשרות להרבה יותר רוחב שטח. עצים גדולים ואזורי מחיה.

נחל ציחור ונחל צניפים הם נחלים שמקבלים הרבה מים יחסית לאזור ולכן יש מגוון עצי שיטה שאנחנו קוראים לו מין מפתח כיוון שהוא מחזיק מערכת אקולוגית שלימה סביבו.

יש כאן עוד מיני צומח מדברי כמו  אטדים ריכפתנים ואשלים וגם צומח חד שנתי- זרעים שמקבלים פעם בשנה מים וצומחים. זהו אזור עם הרבה צמחיה יחסית למדבר קיצון, כל הצומח הוא בערוצי הנחלים ולכן זה המקור העיקרי לבעלי החיים למזון, וגם רוב בעלי החיים ממקבלים את המים שהם צריכים מתוך המזון וברגע שיש את זה יש בעצם מגוון אקולוגי מאוד גדול.

צבאים- זהו המקום עם ריכוז צבאים הכי גדול בישראל בקיץ ספרנו 600, ובשנה שעברה 700 . אלו כמויות יפות של צבאי הנגב.

יש גם ראמים אחד מאזורי השחרור של הראמים, יש פראים שגם הם שוחררו לטבע ויש טורפים כמו זאבים צבעים ואפילו קרקלים ושועלים.

אנחנו מדברים כאן על מערכת אקולוגית מגוונת מאוד יציבה ומסודרת לא מופרת, וניתן לזקוף זאת לטובת העובדה שהאזור הזה סגור רוב ימות השבוע כיוון שמדובר בשטחי אש צהליים.

כיוון שאין המון פעילות ספציפית בשטח הזה ויחסית רגוע, זה נותן לבעלי החיים את המרווח לפתח אוכלוסיות בריאות.

אירוני ככל שישמע, דווקא בלא מעט מקומות שמוגדרים כשטחי אש יש שגשוג של בעלי חיים וצמחיה. אם יש מקום  שמוגדר כשטח אש אבל הוא לא פעיל זה בהגדרה אזור שהוא שמור יותר וזה בהחלט משהו שהוא מסייע, במקרים מסוימים לטבע לשגשג.

אנחנו אמונים על טבע לטובת הציבור ואחד הדברםי שאנחנו אומרים שחובה לשמור עליהם הוא נוהל הטיול הבטוח, גם לבני האדם וגם לבעלי החיים. הליכה או נסיעה אך ורק על השבילים המסומנים ואך ורק בשעות היום,  כי בעלי החיים יתרחקו מכל המקומות שבהם אנשים מסתובבים וזה מצמצם להם את אזורי המחיה. נסיעה מהירה מסכנת גם בני אדם וגם בעלי חיים וזה פספוס של מהות השמורה".

לשאלה האם הכינוי "הסוואנה הישראלית" מוצדק עונה טל:

"נכון שזה קצת מזכיר את הסוואנה בגלל שזה אזור פתוח, רחב עם הרבה עצים אבל מבחינה אקולוגית הייתי קוראת כך דווקא הייתי קוראת לשמורת עברונה. כך או כך, מדובר באיזור מרתק ייחודי ושמור היטב".

נחל ציחור, צילום: דורון ניסים

גיל עברון מבקש לסכם:

מדובר בחבל ארץ קסום ויפייפה. בחגים וסופי שבוע צהל עוצר את אימונים וירי והשטחים נפתחים לטובת הקהל כולל גם חניוני הלילה המוצעים, בואו טיילו תיהנו מהנופים היחודיים, אספו אחריכם את האשפה וחזרו הביתה בשלום.