תכירו את הדיפלה: פרויקט השיקום ההידרולוגי והחיבור מחדש של נחל דליה לים התיכון שגם האיחוד האירופאי מעורב בו

במהלך 300 השנים האחרונות התרחשה פגיעה והתדרדרות במצבם של יותר מ- 80% ממערכות המים המתוקים בכדור הארץ, כאשר 35% ממערכות המים המתוקים אבדו רק במהלך 50 השנים האחרונות. קצב הפגיעה במערכות אקולוגיות של בתי גידול מימיים ממשיך להיות גבוה, למשל, גבוה פי 3 מאשר קצב האבדן של יערות. הפגיעה בבתי גידול מימיים לאורך השנים לא פסחה גם על ישראל נוכח שינויים אקלימיים, לחצי פיתוח לצורכי מגורים, תשתיות וחקלאות ובכך נגרמה פגיעה משמעויות במערכות האקולוגיות של בתי הגידול המימיים, שהינן תורמות למגוון הביולוגי, ממתנות השפעות של שינויים אקלים, חיוניות לזמינות מים ועוד.

על מנת בכל זאת לשמר את בתי הגידול המימיים בישראל על המערכות האקולוגיות הייחודיות שבהן ותרומתן למגוון הביולוגי,  פועלים גופים רבים בישראל מתחומי שמירת הטבע, מים וגופים מקומיים באזורים שונים בארץ יחדיו למען שיקומם ושימורם. זאת תוך השקעת משאבים ומאמצים רבים.

על רקע זה, בימים אלה נמצא בשיאו התכנון של אחד מפרויקטי השיקום ההידרולוגיים המעניינים והמרגשים ביותר שידעה ישראל בשנים האחרונות ובמרכזו בין היתר חיבור מחדש של נחל דליה האיתן לים התיכון, וזאת לאחר שנקטע לפני עשרות שנים בעקבות הקמת סכר עפר באזור.

פרויקט השיקום המיוחד מתבצע בלב מישור חוף הכרמל, צפונית לנחל תנינים, דרומית למושב דור ומערבית לכביש 2 והוא נקרא בין היתר פרויקט שיקום הדיפלה.  זאת על שם הביצה הקדומה והטבעית שנקוותה במקום וחיברה למעשה בזמנו בין נחל דליה האיתן לבין הים התיכון. חלק משרידי הדיפלה הקדומה מתפרסים כיום על פני שתי שמורות טבע שהוכרזו בשנת 2009 – שמורת שפך נחל דליה (171 דונם) וביצת נחל דליה (108 דונם).

מרחב הדיפלה הוא מרחב מופר מאוד, אשר לאורך השנים הושפע מפעילות אנושית אינטנסיבית במרחב. לפני 2000 שנה בתקופה הרומית בוצע ככל הנראה השינוי המשמעותי הראשון במרחב בבניית פרויקט הטיה רחב היקף של מקורות המים דרומה לעיר הנמל החדשה, קיסריה. פעולות אלו שכללו מערכת של סכרים בריכות הרמה ואמות מים שינו את משטר הזרימה העילי במרחב. בראשית המאה ה-20 קודמה פעילות לייבוש ביצות הכברה (שבעבר היו מחוברות לדיפלה) בין היתר לצרכי התיישבות, חקלאות והדברת המלריה ולאחר קום המדינה הוקמו על שטחי הביצות בריכות דגים. בתוך כך, מאז שנות השמונים, המגוון הביולוגי של נחל דליה נמצא במגמת הדרדרות משמעותית.

עתה, נוכח האיומים הגדולים על בתי הגידול המימיים בארץ כל שיקום של בית גידול מימיי הוא מתבקש ונדרש ובזכות הידע והניסיון הרב שנצבר בישראל בשיקום בתי גידול אלה פועלים גופים רבים יחדיו כדי להחזיר עטרה ליושנה.

פרויקט השיקום של הדיפלה מובל על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף פעולה עם קיבוץ מעיין צבי, מועצה אזורית חוף כרמל, רשות ניקוז חוף כרמל, אגודת המים האזורית מי כרמל ורשות המים. בתוך כך הוא גם זוכה למימון של האיחוד האירופאי בזכות היותו הנציג הישראלי בקונסורציום של האיחוד האירופאי בשם הREST COAST-, בו חברים שמונה פרויקטי שיקום בתי גידול מימיים נוספים ממדינות נוספות ומטרתו העמקת הידע של שיקום סביבות מפגש נחל-ים.

תקציב נוסף לפרויקט מגיע מהקרן למימון שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל, והגופים השותפים לפרויקט פועלים לאתר תקציבים נוספים הנדרשים לשלביו השונים.

על פי התכנון, שכאמור נמצא בשיאו בימים אלו עם עבודות חקר היסטוריות, הידרולוגיות ובחינת כיווני פעולה אפשריים, הפרויקט יכלול שיקום הידרולוגי ואקולוגי של הביצה החופית ושיקום אסטואר (שפך נחל) בין נחל דליה לבין הים התיכון. בהקשר זה יצוין כי כיום כלל הנחלים של חבלי החוף זורמים לים למעט נחל דליה ונחל שיקמה שנעצרים בסכרים שחוסמים את הזרימה. במסגרת זאת יפעלו הגופים להשיב מי תהום לנחל, לצמצם את זיהום המים בבית הגידול ולשפר את המבנה הפיזי של השמורות עם הוספת אזורי קינון, סבך וגם מיתון שיפוע הגדות.  לבסוף, לאחר השלמת השיקום, יבוצעו פעולות להנגשת השמורה לביקורי מטיילים עם שבילים ומצפורים. כיום יש לציין שהשמורות במצבן הנוכחי אינן נגישות.

לדברי אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים ומי שמוביל את הפרויקט מטעם הרשות, "החיבור בין הנחל לים הוא המצב הטבעי המאפיין את נחלי החוף בישראל ויש לו חשיבות לתפקוד ולמבנה של המערכת האקולוגית של שפך הנחל. חיבור זה כיום לא קיים בנחל דליה והדיפלה ואת המצב הזה אנו מעוניינים לשנות באמצעות יישום הפרויקט. שיקום בית הגידול יאפשר כניסת בעלי חיים מהים כגון בורי, צלופח וצב רך, אזורי קינון וחיות לעופות מים וסבך כגון צולל ביצות וברווז משויש, וכן לחסרי חוליות מקומיים. כמו כן יוכל לשמש כבית ללוטרות וחתולי ביצות, במידה ותהיה גם קישוריות טובה לאזורי פעילות אחרים שלהם. זהו ללא ספק פרויקט מרגש שנועד לשמור על ערכי הטבע, נוף ואף ערכי המורשת של ישראל".

בתוך כך, ברשות הטבע והגנים ובעולם יציינו כמדי שנה ב-2 בפברואר, היום בו נחתמה אמנת רמסר (Ramsar) בעיר רמסר שבאירן בשנת 1971, את היום העולמי לשמירה על בתי הגידול המימיים: האגמים, הנחלים, הביצות ובריכות החורף. השנה, רשות הטבע והגנים תציין אותו בסימן "שיקום בתי הגידול המימיים" במטרה להדגיש את הדחיפות הקיימת ואת הצורך לתעדף את השיקום של בתי הגידול האלה.

במסגרת ציון יום זו תתקיימנה מגוון פעילויות לכל המשפחה בשמורות טבע וגנים לאומיים נבחרים החל מיום שישי ה-3 בפברואר ולאורך חודש פברואר כולו. פרטים על הפעילויות באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים: https://www.parks.org.il/ramser/