הפתעה לטובה: דגי שוניות האלמוגים באילת התאוששו לאחר סערה

מצבן של שוניות האלמוגים במפרץ אילת יחסית יציב לעומת התדרדרות מהירה ברחבי העולם. זאת כנראה בשל מאפיינים ייחודים של המפרץ, ועמידות גבוהה של האלמוגים להתחממות מי הים ותופעת ההלבנה שנלוות לה.

בריאותן של שוניות אלמוגים תלויה מאוד במאמצי שימור מקומיים, וניטור השוניות לאורך שנים הוא כלי להבנת מגמות ושינויים כתלות בהשפעת האדם על הטבע, באסטרטגיית ניהול שמירת הטבע ובאירועי קיצון.

ד״ר אסף זבולוני, אקולוג מרחב אילת יחד עם טל גבריאל מבית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת ת"א, לירז לוי, מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, ויונתן בלמקר מבית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת ת"א, בחנו את ממצאי הניטור בבלטי שונית לאחר הסערה שתקפה את אילת.

מגמות ושינויים במצב השוניות

בשנת 2015 ייסדה רשות הטבע והגנים תוכנית לניטור בלטי שונית בארבעה אתרים לאורך חופי אילת, במטרה להבחין במגמות ובשינויים במצב השוניות: בשמורת חוף האלמוגים, חוף קצא"א, חוף המערות וחוף מלון הנסיכה.

מפת שמורות טבע ימיות במפרץ אילת, מפת שמורות טבע ימיות במפרץ אילת

במרץ 2020 הכתה סערה חזקה בחופי אילת ונגרמו נזקים רבים לרצועת החוף ולבתי הגידול הרדודים. סקרי תוכנית הניטור בחנו לאחר הסערה כיצד השפיעה על בלטי השוניות.

*בלטי שונית הם קטעי שונית קטנים יחסית ומבודדים, שגודלם יכול לנוע בין עשרות סנטימטרים (מקבץ של אלמוגים בודדים) ועד עשרות מטרים.

צולל מחקר סוקר בלט שונית באתר הנסיכה, מתוך דו"ח מסכם מחנה אקולוגי אילת 2015-2021. צילום: אסף זבולוני.

נזקי הסערה

• לאחר הסערה נעלמו כליל ארבעה בלטי שונית מתוך 78 הבלטים הנסקרים בצורה קבועה, שלושה מתוכם באתר הנסיכה ואחד בשמורת חוף האלמוגים.
• בכל האתרים נרשמה עלייה חדה בשיעור האלמוגים השבורים.
• בכל האתרים תועדה ירידה חדה בכמות הדגים

אף על פי שהאתרים סמוכים אחד לשני ומייצגים בתי גידול דומים, הסערה השפיעה עליהם בדרגות חומרה שונות: בלטי שונית באתרים הנסיכה והמערות הושפעו בצורה חמורה יותר, בעוד שבאתרים קצא"א ושמורת האלמוגים, על אף הירידה בכמות הדגים, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במבנה חברות הדגים לאחר הסערה.

דוגמה אחת לנזקי הסערה במרץ 2020 – מושבת אלמוגים הפוכה, צילום: אסף זבולוני

התאוששות מפתיעה

באופן מפתיע, כשנה לאחר הסערה נמצאה עלייה בכמות הדגים, וחברות הדגים שבו למצבן הקודם בכל האתרים.

התוצאות מעידות כי חברות הדגים במפרץ יכולות להשתקם במהירות מהפרעות טבעיות, כל עוד האלמוגים לא נפגעו גם הם באופן משמעותי.

ההבדלים בין האתרים בהשפעת הסערה עשויים לנבוע מהבדלים גאומורפולוגיים ביניהם, כגון שיפוע המדרון וזווית החוף ביחס למפץ הגלים. עם זאת, הפרה של הגאומורפולוגיה החופית עקב בנייה על חוף הים עלולה לתרום לפגיעה, מכיוון שהיא גורמת להסעה מוגברת של משקע חולי מהחוף אל הים באירועי סערה.

חשיבות שימור מקומי

מאמצי שימור מקומיים יכולים למתן השפעות שליליות של אירועי קיצון, כגון סערות, ולהגביר את יציבות המערכות האקולוגיות ואת קצב התאוששות. ועל כן ייתכן כי מאמצי ההגנה והפיקוח הנרחבים במפרץ, ובייחוד מאמצי הפיקוח על הדיג, תרמו להתאוששות המהירה של חברות הדגים לאחר אירוע הסערה החריג.

עם זאת, שוניות אילת נתונות לאיומים רבים, לרבות תוכניות בינוי ופיתוח נרחבות בקרבה רבה לשוניות האלמוגים, הרחבת פעילותו של מסוף הנפט בקצא"א ועומס תיירותי גובר.
איומים אלה קיימים, וברקע נמדדת עלייה מהירה של טמפרטורת מי הים בעקבות שינוי האקלים. כדי לשמר את חוסנן של שוניות האלמוגים באילת ואת יכולתן להתאושש מאירועי קיצון, חשוב להתמיד בשימור מקומי ולהימנע מפיתוח מוגבר הפוגע בגאומורפולוגיה החופית ומפר את מאזן המשקע בקו החוף.

ד״ר אסף זבולוני, אקולוג מרחב אילת ציין בעבר כי למערכות אקולוגיות ימיות יכולת שיקום עצמית טובה וכעט נותר לנו לאפשר למערכת האקולוגית לשקם את עצמה. יכולת התחדשותה של השונית תלויה במאמצנו להגן על הסביבה הימית ולסלק גורמי הפרעה מקומיים, לרבות שמירה על איכות המים ומניעת זיהומים מסוגים שונים.

שימור ברמה האזורית שיתבסס על שיתופי פעולה בין ארבע המדינות החולקות את מפרץ אילת עשוי לייעל את מאמצי שמירת הטבע במפרץ.

לקריאת הכתבה ב- "מגזין אקולוגיה וסביבה" >>

לאתר חטיבת מדע של רשות הטבע והגנים >>