פותחים מעברים חדשים לבעלי חיים בגן לאומי ירקון

02.12.2021

שמירה על צירי מעבר בין הגנים הלאומיים לשטחים פתוחים היא קריטית להישרדות בעלי החיים. סקר שנערך בגן לאומי ירקון הראה שימוש במעברים קיימים והוביל לפתיחת מעברים חדשים

דורבן במעבר
דורבן במעבר - תיעוד מתוך מצלמות אקולוגיות שהוצבו לפני שיפור המעברים. צילום: יונתן סבלסקי וצליל לבין

בשל צמצום שטחי המחייה הטבעיים של בעלי חיים וצמחים בעקבות פיתוח מואץ, הופכים הגנים הלאומיים למעין מובלעות טבע בין השטחים הבנויים. מצב זה מקטין את סיכוייהם של בעלי החיים לפגוש את בני מינם ולהתרבות ולשרוד. כדי לכונן שמירת טבע בת קיימא, יש לייצר מסדרונות אקולוגיים – רצפים שיקשרו בין השטחים פתוחים ויאפשרו לבעלי החיים לנדוד ולפגוש בבני מינם. לשם כך נקבעה תוכנית מסדרונות אקולוגיים ארצית. בתוכנית הרעיונית הוגדרו שמורות הטבע, יערות קק"ל והגנים הלאומיים כאזורי הליבה במסדרונות האקולוגיים בהיותם מרחבים בטוחים, מפוקחים ומוגנים המאפשרים לבעלי החיים להתרבות ולהיזון.

כדי להוציא את התוכנית הארצית ליצירת מסדרונות אקולוגיים לפועל, ובמטרה לפתוח צירי תנועה שיאפשרו לבעלי החיים לנדוד, החלה רשות הטבע והגנים לפעול ליישומה במחוז מרכז, ששטחי הטבע ואוכלוסיות בעלי החיים בו הולכים ופוחתים במהירות.

הפיכת התוכנית לבת-ביצוע מצריכה מהלכים רבים ומורכבים: ברמה התכנונית – הרשות פועלת להכניס את קווי המתאר של המסדרון האקולוגי לתוכניות המתאר ולהגדיר בהן הוראות ופעולות ברורות לשימור ולתפעול השטחים הפתוחים שאינם שמורת טבע או גן לאומי.

כמו כן, מצריך מהלך זה שיתוף פעולה הדוק ועדין עם משרד החקלאות, שכן מרבית השטחים שנותרו פתוחים במחוז מרכז הם שטחי חקלאות. בד בבד, מתקיימת בדיקה מקיפה של איכות השטחים החקלאיים  – האם הם אכן משמשים למעברי בעלי חיים או שמפגעי רעש, תאורה, ריסוסים חקלאיים וגידור משפיעים על אפשרות המעבר בהם.

תן במעבר – תיעוד מתוך מצלמות אקולוגיות שהוצבו לפני שיפור המעברים.
צילום: יונתן סבלסקי וצליל לבין

גן לאומי ירקון – שימוש תדיר במעברים מקריים והקמת מעברים חדשים

בד בבד עם הפעולות מול הרשויות השונות והחקלאים, החלה הרשות בבדיקה ובמיפוי של אתריה שלה שחלקם מגודרים אף הם. בשנת 2018 ערך יונתן סבלסקי, מנהל גן לאומי ירקון, סקר למיפוי מעברי בעלים החיים בגן הלאומי ירקון, במתחם תל אפק. הגן משתייך למסדרון שנמתח מאזור ההר לאזור החוף וכולל את כל נחלי החוף משדרת ההר המרכזית, עובר לאורך נחל הירקון וממשיך מערבה עד הים.

בסקר נמצאו מעברי בעלי חיים ספורים שנקבעו בגדר, אך להערכת סבלסקי רובם קטנים למדי, וגודלם קטן מ-40*40 ס"מ. המעברים אינם מתוחזקים וצמחייה סבוכה מסתירה אותם ומקשה על המעבר. בסקר אותרו גם שני מעברים לא מכוונים, פרצות בגדר, שגללים ועקבות שנמצאו בהם העידו שתנים ודורבנים עושים בהם שימוש יום-יומי. מצלמות אקולוגיות שהוצבו ליד הפתחים הללו אימתו את מעברם בפתחים הללו.

בעקבות הסקר הוקמו בתל אפק כ-50 מעברים בגדר. על פי מסמך המדיניות "השפעת גידור על שטחים פתוחים מדיניות והמלצות לפעולה" שפרסם דותן רותם ב-2014, יש להימנע מגידור אם אין בו צורך ממשי. אם הוחלט על הקמת גידור, יש להקים גדר שתשמור על הפרעה מינימלית ומתוך הבנה של השפעותיה מרחיקות הלכת על תפקוד המערכת הטבעית. בתכנון ובשיפור המעברים בגידור בגן לאומי ירקון פעלה רשות הטבע והגנים על פי הנחיות המסמך לגידור שטחי מרעה ויערות קק"ל. לפי ההנחיות מומלץ לגדר בלא יותר מארבעה חוטים ורצוי שאותם חוטים יהיו ללא 'קוצים' כלל. אם קיים גידור, מומלץ לייצר פתחים או לדאוג שהחוט התחתון של הגדר ייקבע כ-40 ס"מ מפני הקרקע.

מעבר לדוגמה – טרם ביצוע שיפור המעברים. צילום: יונתן סבלסקי

בגן לאומי ירקון חשוב להתייחס גם להיבט שמירת קישוריות ציר הנחל וערוצי הזרימה, באופן שהגדר תוצב לאורך הנחלה ולא תחצה אותו. יש להשאיר מרווח מספיק בין הגידור משני צדי הנחל, לאפשר מעבר בטוח של מגוון בעלי חיים ומבלי לחשפם לטריפה.

בעקבות המלצות המסמך ובהתאם למגוון בעלי החיים המצויים בגן, נקבעו המעברים לאורך הגדר המקיפה את תל אפק כשהחוט התחתון בהם מצוי בגובה 50-40 ס"מ מעל לקרקע, וגודלם של המעברים 50*50 ס"מ, כך שכל בעלי החיים המצויים בגן יכולים לעשות בהם שימוש. המעברים נפתחו במרחק של 30-20 מטרים זה מזה. בסמוך למעברים החדשים הוצבו מצלמות באופן אקראי, למעקב אחרי מעבר בעלי החיים.

בתוכנית העבודה לשנה הקרובה מתוכננת הקמת מעברים גם במתחם מקורות הירקון.

 

יצירת מעברים חדשים. צילום: יונתן סבלסקי