טיול נזירי: מסע דילוגים בין נזירים ומנזרים

תמיד חשבתם שמנזרי מדבר יהודה מצויים מעבר להרי החושך, בחבלי ארץ שדורשים ניווט באמצעות מפות מרופטות ורכבי שטח אימתניים.

ובכן, ממש לא. כעת הגיע הזמן להפסיק לקנא, לשכוח מהסטורי הפוטוגני שמעלים כל מיני טיילים קרביים לרשתות החברתיות – ולצאת בעצמכם למסע דילוגים בין מנזרים, נזירים וסיפורים היסטוריים מרתקים. כן, עם הרכב המשפחתי ועם הילדים. כי אף אחד לא אמר שצריך לצאת למסע נזירי כדי לגלות מנזרים.

כאן זה התחיל: "המדבר של העיר הקדושה"

הנזירים שהגיעו לראשונה למדבר יהודה, כינו אותו "המדבר של העיר הקדושה". הסיבה ברורה: זהו המרחב שבו גיבורי העבר מתקופת התנ"ך ומהברית החדשה ערכו את מעלליהם. זה התחיל בנביאי ישראל והמשיך עם ישוע ושליחיו הנאמנים.

וכך, במהלך התקופה הביזנטית (המאה הרביעית לספירה עד המאה השביעית לספירה), נבנו ברחבי המדבר כ-60 מנזרים. זאת כאמור בשל קירבתו היחסית לעיר ירושלים. אבל הקדושה היתה רק חלק מהעניין: מדבר יהודה הקטן מספק תנאים מיטביים להתבודדות הנדרשת, וככזה הוא מיגנט אליו המוני נזירים, שהגיעו לכאן מרחבי יבשת אירופה.

למעשה, כבר במאה החמישית היה מדבר יהודה אחד ממרכזי הנזירות החשובים באימפריה הביזנטית כולה.

זכות הראשונים שמורה לנזיר טורקי בשם חריטון. הוא זה שהקים את המנזר הראשון במדבר יהודה. זה קרה בעין פרת של היום. כשנה מאוחר יותר. נרשמה פריחה של ממש של הגעת נזירים למדבר, מה שהעיד על הכמיהה לאימוץ אורח החיים הצנוע של ישוע, ועל הרצון העז להגשים את הבשורה הנוצרית ברחבי האימפריה הביזנטית.

בתקופה זו, מאות נזירים חיו במדבר יהודה. חלקם התגוררו במנזרים ועסקו בלימוד, תפילה והתבוננות פנימית, וחלקם העבירו תקופות ממושכות במערות או בכוכים ייעודיים, תוך התבודדות קיצונית מהעולם החיצון.

חלק מהמנזרים הללו נותרו עמנו, תוך ששינו את פניהם במרוצת הדורות, ובחלקם ניתן לבקר. מחלקם נותרו רק שרידים, ויש גם כאלו שלא שרדו את שיני הזמן והכיבושים, ונעלמו מעל במת ההיסטוריה. זה הזמן לצאת לדרך, ולגלות את עולמם המסתורי של נזירי ומנזרי מדבר יהודה.

מנזר מרטיריוס. צילום שקד בחבוט, רשות הטבע והגנים., שקד בחבוט, רשות הטבע והגנים.

מנזר פארן בעין פרת: נזיר מתבודד מול פלגי המים

לכאן באים בגלל פלגי ובריכות המים. זה נכון לגביכם, וזה נכון גם לגבי הנזירים שגילו את נווה המדבר היפהפה הזה לפני כ-1,500 שנים.

שמורת טבע עין פרת מפורסמת בזכות הטבע שוקק החיים והנחל הציורי החולף בה, אבל כאן למעשה הכל החל, בעת שחריטון עזב את טורקיה מולדתו והקים על צלע הר את המנזר הראשון במדבר יהודה. באותם ימים היה זה מנזר קטן וצנוע.

ובדומה לכל עלילה בכיכוב הרפתקנים, חבויה גם פה אגדה: כאשר חריטון חיפש אתר התבודדות, הוא נלכד בידי שודדים, שכלאו אותו במערה. אבל לטיפוס עיקש ושאפתן כמו חריטון אי אפשר להגיד "לא" בדרך נס, נחש ענקי הגיע למערה, הטיל ארס בכד היין של פורעי החוק, ואלו הורעלו. חריטון זכה בממונם, וייסד את המנזר שלו. קארמה, אתם יודעים.

את המנזר של חריטון לא תמצאו גם אם תנסו. הוא לא שרד את שיני הזמן. אך על חורבותיו הוקם מנזר פארן של הכנסייה הרוסית, נציגת האורתודוקסיה היוונית. המנזר נראה כאילו הוא תלוי על המצוק הגבוה – מראה בלתי נשכח.

כיום הכניסה אליו אינה אפשרית, אבל אל תוותרו על הליכה קצרה אליו – תתקרבו, תציצו, תיהנו מכל רגע מחדוות הגילוי.

אל תחמיצו: הגעתם עם ילדים? בשמורה ניתן לרכוש את חוברת המשימות המשפחתית "פקחים צעירים". יופי של חוויה חורפית בטבע.

לדעת עוד: הכניסה לשמורת הטבע בתשלום (חינם למנויי מטמון). בווייז: "שמורת טבע עין פרת".

מנזר סנט ג'ורג': תצפית שומטת לסתות

יש נקודות תצפית שעוברות בין המטיילים מפה לאוזן. או יותר נכון, משיתוף לשיתוף. אחת מהן היא נקודת התצפית שומטת הלסתות לעבר מנזר סנט ג'ורג'. ואם העניין של הלסתות נשמע לכם כמו קלישאה, פשוט תגיעו.

מנזר זה בנוי ממש על המצוק המצוי מעל נחל פרת הזורם למרגלותיו, והסצנה כולה כמעט ותגרום לכם לעזוב הכל ולהעביר כאן יום, יומיים, חודשיים.

זהו מנזר יווני-אורתודוכסי, שנולד ככל הנראה עוד לפני המאה החמישית, בידי מספר נזירים סוריים שהתיישבו במקום. במהלך ההיסטוריה, הוא המשיך להיבנות, להשתנות ולהתרחב, עד שהגיע לממדיו הנוכחיים. מעניין לגלות כי בקומתו העליונה חבויה מערה טבעית. הנזירים שחיים כאן מאמינים כי במערה זו התגורר אליהו הנביא בכבודו ובעצמו, בעת שעורבים הביאו לו מדי יום מים ולחם.

אל תחמיצו: בעת שאתם צופים למנזר ולנחל חפשו את כוכי ההתבודדות המשמשים את הנזירים. אלו מצויים במצוקים המתרוממים מולכם.

לדעת עוד: בימים אלו הכניסה למנזר אינה אפשרית. הגעה מכביש 1 לכיוון היישוב מצפה יריחו ולפי השילוט לתצפית ושביל הגישה למנזר.

מנזר אותימיוס: אל מעמקי מאגר המים

זוכרים את הסרט "שם הוורד"? עם קצת דמיון, אפשר לצפות כי בעוד רגע יגיח מאחת הפינות נזיר חמור סבר, יתעלם מכם כפי שרק נזירים יודעים לעשות, וימשיך בדרכו תוך שהוא ממלמל דברי תפילה. זו התחושה בעת שיטוט בשרידי מנזר אותימיוס, ששרידיו הפוטוגניים מושכים את העין.

המנזר, שבמישור אדומים, קרוי על שם הנזיר הארמני אותימיוס (הנה משהו שתוכלו לספר בידענות לחברים ובני משפחה: באותם ימים המנזרים נקראו על שם מייסדיהם).

אותימיוס הגיע לארץ-ישראל בשנת 405 לספירה, כאשר מלאו לו 29. בשנת 428 ייסד את המנזר הזה, ששימש מנזר מתבודדים (לָאוּרַה), ובו התגורר לצד תלמידיו. לאחר שהלך לעולמו, נקבר אותימיוס בשטח המנזר. במאה ה-13 שימש תחנת דרכים (ח'אן), וננטש בעת השלטון העות'מאני.

סככת הכניסה היא התחנה הראשונה באתר. במקום זה מצוי בור מים קדום ולצדו ספסלים. בהמשך מצוי המנזר, הכולל שער כניסה, חצר מרכזית, מבנה קבורה (קריפטה), תאי נזירים, כנסייה, אכסניה, תעלות מים ועמדת תצפית גבוהה ומקורה שצופה אל הכנסייה. שימו לב לרצפת הפסיפס המעוטרת בדגמים גיאומטריים (נסו לגלות את דגמים בצורת מגן דוד). ואל תעזבו את המקום לפני שביקרתם במאגר המים העמוק והגדול – שהיווה כורח חיוני עבור שוכני המדבר. מומלץ שלא להסתפק בהצצה מלמעלה אלא לרדת אל תחתיתו באמצעות מדרגות.

לדעת עוד: ניתן להגיע למנזר גם בתאריכים אחרים – בתיאום מראש לקבוצות בלבד, המבקרות במוזיאון השומרוני הטוב הסמוך. לתיאום: good-shomroni@npa.org.il. בווייז: מנזר אותימיוס.

מנזר אתימיוס. צילום קובי הלפגוט, רשות הטבע והגנים., מנזר אתימיוס. צילום קובי הלפגוט, רשות הטבע והגנים.

מנזר מַרְטִירִיוּס: חפשו את אורוות הסוסים

אהבתם את אותימיוס? למה שלא תנסו גם את מנזר מרטיריוס? ואם זה נשמע כמו הצעה של אלגוריתם, זה בדיוק זה.

אחד מתלמידיו הבולטים של אותימיוס היה הנזיר מרטיריוס, יליד קפדוקיה, הנזיר, שפעל במאה החמישית הקים את המנזר ששרידיו נטועים כיום בליבה של שכונת מגורים במעלה אדומים. תמצאו כאן מבנה מרובע שבו כנסייה, קפלה, חדר אוכל, בור מים גדול, בית מרחץ, אכסניה לעולי רגל, אולם קבורה וחווה מהתקופה המוסלמית הקדומה. יש פה אפילו אורוות, ואם הגעתם עם ילדים, הציעו להם לאתר את האבוסים וטבעות הקשירה של הסוסים.

אל תחמיצו: הכניסה למנזר מכיוון מזרח, בשער רחב ידיים ששבו הוטמעה דלת עץ שלא שרדה. מי שכן שרדה היא אבן הגולל, שקוטר 2.5 מטרים, שנותרה במקומה כאילו רק אתמול עשו בה שימוש. מצאתם אותה? בגודל כזה, היינו מתפלאים אם לא הייתם מצליחים…

לדעת עוד: הביקור בתיאום מראש לקבוצות בלבד, המבקרות במוזיאון השומרוני הטוב הסמוך. לתיאום: good-shomroni@npa.org.il. בווייז: מנזר מרטיריוס.

צילום: איל שפירא

אתר הטבילה (קאסר אל יהוד): ניסים על הנהר

כמה קדוש יכול להיות המקום שבו על פי האמונה היהודית סיימו בני ישראל את מסעם במדבר וחצו את נהר הירדן בדרכם לארץ המובטחת? ובכן, מאוד קדוש. ומאחר שקדושה מביאה עמה עוד קדושה, זהו גם המקום שעל פי האמונה הנוצרית הטביל יוחנן את ישוע.

אתר הטבילה, הקרוי בערבית קאסר אל-יהוד (ארמון היהודים) מצוי ממש על נהר הירדן, במרחק נגיעה מהממלכה השכנה, שגם בה מצוי מתחם מקודש. לפני מספר שנים שופץ והורחב המקום, שמושך אליו מאמינים נוצרים מרחבי העולם.

בימי הטרום-קורונה, כמעט בכל ביקור כאן ניתן היה לצפות במאמינים נלהבים טובלים ועורכים טקסים מרגשים. כיום, ממש בקושי. עם זאת, זהו מרחב שאווירה מיוחדת שורה עליו. סביבו משתרעת "ארץ המנזרים", שתיפתח בעתיד לקהל הרחב ותאפשר לו לטייל בין שרידי מנזרים קדומים, שחלקם השתמרו באופן יוצא מגדר הרגיל.

אל תחמיצו: מי שכבר צפה באירוע ססגוני זה – לא יישכח אותו: אחת לשנה, ב-18 בינואר, נוהרים אלפי צליינים אורתודוכסים אל אתר הטבילה בתהלוכה מרשימה וצבעונית של תרבויות, תלבושות ושפות – למקום שבו התגלה ישוע כנביא, מרגע הטבילה שלו בירדן. מדובר ב"אפיפניה", חג ההתגלות. כל זאת, תוך שירה וריקודים לקול הלמות התופים, וקולות החלילים והשירה. גם השנה ייערך האירוע אך שמתכונת מצומצמת יותר. נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא ידועות עדיין המגבלות שתטיל המשטרה על הכניסה לאירוע. מומלץ לברר לפני ההגעה.

לדעת עוד: הכניסה לאתר הטבילה ללא תשלום. בווייז: "אתר הטבילה – קאסר אל יהוד".

דיר חגלה – צילם איל שפירא, דיר חגלה - צילם איל שפירא

דיר חג'לה: חפשו את הגולגולות

להשלמת חוויית הביקור באתר הטבילה, יותר ממומלץ לפקוד את דיר חג'לה הסמוך, אחד המנזרים הפעילים המיוחדים, הצבעוניים וגדושי האווירה שיש בחבל ארץ זה.  המדבר היווני-אורתודוכסי, השוכן בצפון ים המלח, לא הרחק מיריחו, נועד להנציח את גרסימוס, קדוש נוצרי שבמאה החמישית ייסד פה לאורה (אתר התבודדות). עם השנים המנזר נהרס, נבנה, שוקם והשתנה, וכיום הוא מהווה אי שוקק חיים בלב השממה המדברית העוטפת אותו. יש בו כנסייה, חללי תפילה ומגורים וגם חצר פנימית תחת כיפת השמיים, שבליבה חפור בור מים קדום. יש פה גם חנות חמודה לממכר מזכרות ושפע מראות שנדמים כמו מסע בזמן. הטווסים הצווחניים כלולה בחבילה.

אל תחמיצו: חובה עליכם לרדת לקריפטה (מבנה קבורה) האפלולית, המסתורית והמעט מפחידה. להגברת אפקט הפחד, שימו לב לתצוגת הגולגולות של נזירים מהדורות הקודמים.

לדעת עוד: הכניסה ללא תשלום. המקום פתוח מדי יום משעות הבוקר ועד הערב. יש להגיע בלבוש צנוע. בווייז: דיר חג'לה.

דיר חגלה – צילם איל שפירא, דיר חגלה - צילם איל שפירא

מוזיאון השומרוני הטוב: אוצרות של פסיפסים

איפה תמצאו לביאה, ג'ירף, זברה ונמר שמתגוררים יחדיו על אותו פסיפס? מדוע דוד המלך לבוש בבגדי קיסר ביזנטי? מהיכן מגיעה המילה פסיפס? ומה זה בכלל פסיפס עם "אוזניים"? ובכן כדי לענות על השאלות הללו, במיוחד אם אתם על הדרך שמתפתלת בין ירושלים לים המלח, מומלץ לעצור במוזיאון השומרוני הטוב. במקום, ששוכן על הדרך הקדומה ששימשה צליינים ונזירים במשך מאות שנים, תמצאו אוסף מרהיב, מפתיע וגדול של פסיפסים מהתקופה הביזנטית שנמצאו באזורים שונים ביהודה, שומרון וחבל עזה. כיום הם מוצגים לראווה במוזיאון מעוצב זה, שבחצרו תמצאו גם שרידי כנסייה, כלים חקלאיים קדומים, סרקופגים ואפילו מערה אחת חבויה שבה מוקרן סרט. עוד במקום: אגף מיוחד המוקדש לסיפורם של השומרונים בישראל.

אל תחמיצו: בקשו בכניסה את המדריך הקולי האישי, שעמו תצעדו בין האוצרות הללו, ותלמדו דבר או שניים על העולם המרתק של הפסיפסים בימי קדם.

לדעת עוד: הכניסה בתשלום (חינם למנויי מטמון) ובתיאום מראש באתר רשות הטבע והגנים. בווייז: "מוזיאון השומרוני הטוב"

מוזיאון השומרוני הטוב – צילם איל שפירא, מוזיאון השומרוני הטוב - צילם איל שפירא