לכבוד יום האישה - נקבות דומיננטיות בטבע הישראלי

מאת: דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים 08.03.2021

מרביתנו מכירים את הדומיננטיות הזכרית בקרב בעלי החיים - הם צבעוניים יותר, גדולים יותר, שרים, מקרקרים ומבליטים עצמם לצורך מציאת נקבות.

אך יש גם מקרים אחרים, בהן הנקבות הן אלה שמכתיבות את הקצב והן הדומיננטיות. את חלקם ניתן למצוא ממש כאן בישראל. להלן כמה דוגמאות:

גמל שלמה סוסת השד במרחבי עדולם - צילם דותן רותם, רשות הטבע והגנים
גמל שלמה סוסת השד במרחבי עדולם - צילם דותן רותם, רשות הטבע והגנים

עכבישים – במינים רבים של עכבישים הנקבות גדולות מהזכרים. הן בונות קורים וכל יצור קטן שנוגע ברשת מפעיל מנגנון של תקיפה, הנקבה יוצאת לקראת הטרף שהסתבך בקורים ומטפלת בו. הזכרים במקרה זה צריכים ל"נגן" על הקורים בתדר מסויים שיגרום לנקבה להבין שמדובר בזכר מהמין שלה ולא בטרף פוטנציאלי. לאחר שהוא מתקרב ומעביר את הזרע לנקבה בהחלט יתכן שהוא יהפוך לארוחה הבאה של הנקבה, שמרגע זה ואילך זקוקה למזון רב על מנת לסיים את תהליך הרביה באופן מוצלח.

גמל שלמה – גמל שלמה הוא חרק טורף. הנקבה גדולה באופן משמעותי מהזכר. בעת ההזדווגות נצמד הזכר לנקבה ופתחי המין שלהם הנמצאים בבטנם הארוכה מתחברים. בשלב הזה הזכר עלול לאבד את ראשו, כי הנקבה עשויה לאכול לו את הראש, ולאחר מכן גם את שאר חלקי גופו. על אף שזה נשמע אכזרי מבחינה אבולוציונית, צריך להבין שזה מקור מזון זמין ומידי. ומאחר והזכר סיים את תפקידו בהעברת הזרע הוא יכול לשמש כארוחה מזינה. גמלי שלמה ממינים שונים ניתן לראות בכל חלקי הארץ בבתי גידול עם צומח.

רביית בתולין – מי אמר שצריך זכרים? ללא נוכחות זכרים יכולות הנקבות להתרבות ללא הגבלה. להלן כמה דוגמאות:

מקלון האלה – מין של חרק המצוי בצפון ישראל על אלות מסטיק. כשמו כן הוא החרק דומה להפליא לענפי ועלי אלת המסטיק עליו הם חיים. הנקבות חיות כמה חודשים ולקראת סוף הקיץ הן מטילות ביצים ומתות. הביצים נחות על מצע עלי האלה או בקרקע ובוקעות לקראת סוף החורף. קשה מאוד לאתר בטבע מקלונים, בעיקר כי הסוואתם מעולה הם ממש דומים לענפים עליהם הם עומדים, והם פעילים בעיקר בלילה.

כנימות עלה – מינים רבים של כנימות עלה מתרבות ברביית בתולין. במקרה זה יתכנו שני מצבים: האחד בו בתוך כנימה נוצרת הכנימה החדשה ובתוך החדשה שעדין לא חרגה מגוף הראשונה כבר מתפתחת הכנימה הבאה (כמו טלסקופ שנפתח חוליה מתוך חוליה). פעם בתקופה או בהשתנות של תנאים סביבתיים מסוימים יש דור המטיל ביצים וחלק מהפרטים יוצאים מכונפים ואף זכרים ובכך נפוצים למרחקים גדולים יותר. הכנימות חיות על קצוות של צמחים שונים ומוצצות את מוהל התאים, ובגלל זה הן יכולות להיות מזיק מהותי בגידולים חקלאיים. במקרים רבים הן מפרישות טל דבש המושך נמלים. הנמלים מצידן מגינות על הכנימות ומגרשות טורפים פוטנציאליים.

את כנימות העלה ניתן לראות בגינה הביתית, בשדות חקלאיים ובטבע במקומות רבים בכל עונות השנה אך בעיקר באביב בקיץ ובסתיו.

חרטומית בנגלית בעמק חפר. צילום יואב פרלמן

 

מחלקת העופות

גם ביצורים יותר מפותחים אנו מכירים נקבות דומיננטיות

בקבוצת עופות הגדה (חופמאים) מוכרים מינים החולפים בישראל בנדידה ואחד מהם אף קינן בישראל, ובהם הנקבות דומיננטיות וצבעוניות. הן המטילות ביצים והזכרים דוגרים עליהן.

שחיינית – שחיינית רחבת מקור ושחיינית צרת מקור חולפות בישראל בנדידת הסתיו והאביב. אלו מינים נדירים בישראל המקננים בחוג הארקטי. הנקבה מחזרת אחר מספר זכרים, מטילה מספר תטולות ועל כל אחת מקנן זכר אחר.

חרטומית בנגלית – מין של חופמאי צבעוני ומיוחד מאוד שמדי פעם נצפה בישראל. האחרון נצפה השנה באזור עמק חפר. לפני מספר שנים אף אותר קינון של מין זה באזור יער חדרה. גם במקרה זה הנקבה מזדווגת עם מספר זכרים ומטילה ביצים בקינים נפרדים. הזכרים הם אלו שמקננים ואף דואגים לצאצאים לאחר בקיעתם מהביצה.

עיט ניצי. צילם יבגני קמינסקי, רשות הטבע והגנים

 

עופות דורסים

במינים רבים של דורסים גדולים כמו עיטים וניצים הנקבה גדולה באופן ניכר מהזכר. יש לכך הסברים אבולוציונים שונים. מאחר ומדובר במינים אגרסיביים גם אחד כלפי השני בתוך בני הזוג, ולכן יש צורך בחלוקת המרחב. מאחר ומדובר בעופות הנמצאים בראש שרשרת המזון הם מחלקים ביניהם את סוגי וגדלי הצייד שכל אחד ניזון עליו. הזכר עשוי להיות אגרסיבי גם כלפי הגוזלים בקן ולכן הנקבה גדולה ממנו. במקרים רבים ניתן לראות בקן דורס שהזכר מגיע מניח את הטרף ומיד עוזב את המקום. חלק מהמינים הללו עלולים להיות מותקפים בקינים שלהם בעודם מקננים – אנחנו מכירים תקיפות של אוח – דורס לילה על קן של עקב עיטי – במקרה זה יתכן ולנקבה גדולה שנמצאת רוב הזמן בקן יש יתרון.

הדוגמא הכי כואבת לאגרסיביות היא בגרעיני רביה בכלובים. בחי-בר כרמל ובמקומות נוספים הייתה נקבה קטלנית במיוחד של עיטם לבן זנב. מין של עיט גדול שנכחד מהטבע בישראל ובשנים האחרונות שב לקנן בשמורת החולה. היה צריך ליצור כלובים מיוחדים בהם הושם זכר לתקופת התרגלות ארוכה במצוד ועם חוצץ מהנקבה ולקוות שבעת האיחוד המיוחל היא תקבל אותו בכנפיים פתוחות. היא לא תמיד 'הייתה מרוצה' מהזכר וקטלה אותו.

עיט זהוב ועיט ניצי הם מינים בהם מאוד בולטת הדומיננטיות. שני מינים אלו נדירים מאוד כיום בישראל, וניתן לראותם במדבריות באזורים מצוקיים. את העיט הנצי ניתן לראות גם בצפון הארץ באזור נחל עמוד ובנחלים בגולן. עיטם לבן זנב, כאמור, מקנן בשמורת החולה וניתן לראותו מעופף באזור זה. נץ מצוי מקנן ביערות נטועים ובחורשים בצפון ומרכז ישראל.

 

עיטם לבן זנב בשמורת יהודיה – צילם עידו שקד, רשות הטבע והגנים