דוקו טבע - יוצאים לחופשי: השבת בעלי חיים לטבע

יצאנו על הבוקר, בשקט, רגוע (כדי לא להפחיד את החיות) יחד עם אריק סוכר  משמורת טבע חי בר יוטבתה לשחרר שלושה ראמים לבנים לטבע. יש כ-111 ראמים בחי בר ובין 100-150 ראמים בטבע. מין נחשב בסכנת הכחדה כשיש פחות מ-200 פריטים בטבע ולכן הפיילוט הזה יימשך".

נושא בעלי החיים בסכנת הכחדה הוא סוגיה מורכבת איתה מתמודדת רשות הטבע והגנים מזה שנים רבות, בדרכים שונות. אחת הדרכים שעליהן שוקדת הרשות היא הקמת גרעיני רביה לבעלי החיים הללו, גידולם והשבתם לטבע באופן מבוקר כך שיתאקלמו מחדש באזור המחיה הטבעי שלהם ואף יתרבו באופן טבעי. גרעין רביה כזה קיים בחי בר יטבתה "יש לנו פה דישונים, יענים, ערודים, פראים, צבאי נגב, בגדול".

לכל הפרקים בסדרה דוקו טבע >> 

גם בשמורת הטבע חי בר כרמל בצפון נערכת פעילות דומה עם חיות בר מקומיות, מגדלים בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה ומשחררים אותם לטבע מתוך תקווה לשגשוג המין הנכחד.

המלטה של ראם בחי בר יטבתה. צילום אריק סוכר, המלטה של ראם בחי בר יטבתה. צילום אריק סוכר

מדובר בתהליך ארוך ומורכב שאת פירותיו לא תמיד רואים, או שרואים בקצב איטי מאוד ולא תמיד יש הצלחות. אך אריק סוכר מחי בר יטבתה וצוותו לא אומרים נואש. לעיתים יש גם רגעים מרגשים כמו המלטה של ראם לבן בשמורה, אירוע די נדיר בפני עצמו.

 הראם הלבן

הראם הלבן הוא אנטילופה (משפחת הפריים), ולו קרניים ארוכות ומרשימות, בליטת כתף ניכרת וזנב שעיר. הוא מצוי בעיקר בשטחים המדבריים של חצי האי הערב, ונכחד מהטבע לפני כחצי מאה. משקלו כ-75-65 ק"ג, פרוותו לבנה, ורגליו חומות. גרעין הרבייה של הראמים קובץ בשמורת טבע חי-בר יטבתה שבדרום הערבה ב-1978, וכ-20 שנה מאוחר יותר החל שחרור פרטים לטבע. בעשור שמ-1997 עד 2007 שוחררו בנגב עשרות ראמים בשבע פעימות של 21-10 פרטים בכל פעימה. הפרטים שוחררו בשיטת "שחרור רך", תהליך מדורג שבו הועברו הראמים מחי-בר למכלאה בשטח המיועד, לטובת אקלום מוצלח. ב-2017 התהליך נעשה ב"שחרור קשיח" – העברה לשטח ושחרור מידי. זוהי שיטה יעילה וגמישה שמאפשרת שחרור זריז של פרטים רבים באתרים שונים. כיום מעריכים כי מספר הפרטים בטבע הוא בין 150-94.

תהליך השחרור

"כמה פעמים בשנה ממשיכים לשחרר ראמים לבנים לטבע. מרדימים, מכניסים לארגז ומשחררים, לראות חיה חוזרת לטבע זה באמת סיפוק ברמה מאוד מאוד גבוהה".

לוקחים מדדים ומסמנים את הראם לפני שחרור. צילום רותם כהן וידר, לוקחים מדדים ומסמנים את הראם לפני שחרור. צילום רותם כהן וידר

הראם הלבן נורה בחץ הרדמה ומוכנס לתוך ארגז שממנו ישוחרר בזהירות חזרה לטבע. הפקחים ואנשי החי בר עוקבים בדריכות אחר השחרור. הראם מתקדם בהיסוס, ולאט לאט מתחיל לדהור קלות, בהמשך הוא יעלם מהעין כשהוא ממושדר (למשך שנה) ומשוחרר חזרה לטבע, וכך יהיה ניתן לעקוב אחר אורחות חייו ולראות האם הוא התאקלם חזרה במרחב הטבעי.

תהליך ההשבה לטבע כולל מספר שלבים: החי-ברים משמשים אתרי רבייה ומהם מעבירים פרטים לטבע על-פי תכנית רב-שנתית. לאחר השחרור בטבע מבצעים אחריהם ניטור ומעקב רב-שנתיים כדי ללמוד את מידת ההצלחה: האם הפרטים שורדים ומהו אחוז השרידות, האם פרטים המשוחררים מעמידים צאצאים והאם הצאצאים מעמידים צאצאים, האם האוכלוסייה בטבע גדלה והאם היא מתפשטת, ניטור הפרטים ששוחררו לטבע מתבצע באמצעים כגון משדרי ג'י פי אס מצלמות וסקרי גללים בשטח.

לראשונה תיעוד של עדר ראמים שנולדו בטבע >> 

ראמים לבנים בסופת חול, ראמים לבנים בסופת חול . צילם יהב צימירינג

לדברי ד"ר טל פולק, אקולוגית הערבה הדרומית ברשות הטבע והגנים: "זהו מראה מאוד מיוחד של עדר ראמים. ותמונה כזאת היא מראה מאוד מיוחד בעיקר כשאנחנו רואים בקבוצת הראמים הזאת חמישה ראמים ששחררנו, ככל שהראמים שאנחנו משחררים מצטרפים מהר יותר לראמים בטבע, סיכויי השרידה שלהם גבוהים יותר. שמנו לב שפרטים צעירים משתלבים מהר יותר, כנראה בגלל שהם לא צריכים לריב על המקום שלהם בעדר. הראמים הם אוכלי עשב, ניזונים מצמחים חד שנתיים ורב שנתיים במדבר, רוב המזון העיקרי שלהם זה עצי שיטה.

וכאן ניתן לראות את התהליך >>

מעניין אתכם לדעת עוד? בואו להאזין להסכת ארצישראלי מצוי בנושא הראמים והשבתם לטבע 

לפרויקט דוקו טבע >>