מסלולים בעקבות פריחה בשמורות טבע וגנים לאומיים - שבוע שמירת הטבע 2022

שבוע שמירת הטבע 2022, יתקיים השנה בסופי השבוע בין ה- 18  ל- 26 בפברואר - בסימן פרחי בר וצמחים בסכנת הכחדה.
אין כמו היכרות מקרוב כדי לחוות את הטבע במלוא יופיו ועוצמתו.

מטיילים במסלולי פריחה בצפון - צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים מטיילים במסלולי פריחה בצפון - צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים

שמורת טבע נחל דישון

כליל החורש

כליל החורש

אורך המסלול: כ-5 קילומטרים (מסלול קווי)

משך הטיול: 4-3 שעות

רמת קושי: בינונית

הגעה למסלול: תחילת המסלול בגשר עלמה, על כביש 886 (מדרום-מערב למושב דישון). סוף המסלול בחניון נחל דישון (כביש 899). דרוש רכב אוסף.

יש לא מעט מסלולי טיול בנופיו היפים של נחל דישון, החורץ את הנוף בחלקו המזרחי של הגליל העליון. הנחל מתחיל באזור הר מירון ומתמזג בנהר הירדן מצפון ל"גשר הפקק", ואורכו כ-26 ק"מ.

המסלול המוצע הוא מסלול פופולרי ואהוב בעונה זו, בעיקר בשל השילוב שקשה לעמוד בפניו: מים זורמים, נופי מצוקים ופריחות צבעוניות.

בזכות זרימתו האיתנה בעבר שימש הנחל את תושבי האזור והם בנו לאורכו טחנות קמח. שרידיהן של כמה מהן נראים בדרך. פה ושם גם חוצים את הנחל הזורם – כיף גדול לילדים.

המסלול

חונים בחניון המסודר וצועדים מערבה בעקבות סימון שביל ישראל (כחול-כתום-לבן. הטיול כולו עוקב אחר שביל ישראל). עצי כליל החורש, המבהיקים בעונה זו בצבעוניותם, נראים לצד נחל דישון, בחלק שבו ממוקמת תחנת ההסברה. נוסף על יופיו של כליל החורש מתהדרים הנחל וסביבתו בפריחה אביבית של אירוס הדור, פשתה שעירה, ניסנית דו-קרנית, ועוד.

מילה על כליל החורש: כיאה לשמו זהו עץ חורש. למרות גודלו הצנוע הוא מספק מופע צבעוני מרשים, במיוחד בחודשי האביב, בדמות כתמים מרהיבים של ורוד-סגול.

 

שמורת טבע גבעת המורה

אירוס נצרתי

אירוס נצרתי צילום מרגרטה וולצ'ק

אורך המסלול: כ-5 קילומטרים (מסלול מעגלי)

משך הטיול: 2-3 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: מטפסים עם הרכב דרך שכונת גבעת המורה בעפולה עילית, עד לפניה ימינה לדרך נוף של קק"ל, מעט לפני הכפר דחי. החנייה בסמוך למגדל תצפית של קק"ל סמוך לשמורת גבעת המורה, שם גם יסתיים הטיול.

לפניכם מסלול טיול משפחתי מהנה בשמורת הטבע גבעת המורה, אל האירוסים ונופי העמק המוריקים. גבעת המורה מתנשאת לגובה של 517 מטר מעל פני הים, מה שאומר שהיא גבוהה כמעט כמו הגלבוע, שמתרומם מעלה בדרמטיות. ויש עוד: למרות השם "גבעה", הרי שגבעת המורה היא למעשה הר לכל דבר. עם זאת, בשל קימוריה המתונים, היא קרויה "גבעה".

האירוס הנצרתי מהווה את הסיבה העיקרית להכרזה על שמורת גבעת המורה וגבולות השמורה.

המסלול

תחילת המסלול היא למרגלות מגדל התצפית של קק"ל. אם התמזל מזלכם והוא פתוח, תוכלו לחוות מבט פנורמי לעבר העמק כולו.

ממגדל התצפית, מחפשים אחר סימון השבילים השחור וצועדים אתו מזרחה. חולפים על פני מבנה אנטנה גדול ונכנסים לשמורת הטבע בשביל מטיילים צר. בדרך תוכלו להבחין בצמחים אופייניים לבתה הארץ ישראלית. כמו למשל מרווה, כלך, גלונית מצויה ועוד. אבל הפלא האמיתי מתרחש בעונת הפריחה, בעת שהמסלול משובץ באירוס הנצרתי המרשים. בעונה פורחים פה גם נציגים של צבעונים, כלניות ופרגים. כדי לשמור על הפרחים אנא הקפידו ללכת בשבילים.

פה ושם לאורך המסלול, תוכלו לפגוש מתקנים חקלאיים כגון גתות קדומות, מה שמעיד על התיישבות ונוכחות אנושית על גבעת המורה, אם כי ברור שהעמק היה אזור ההתיישבות המועדף.

השביל השחור, שלוקח אתכם לכיוון מזרח, מספק תצפיות מרהיבות לעמק הפרוס לרגליכם, וזה המקום להיזכר באמרה "העמק הוא חלום". תגיעו – תבינו.

לאחר כשני ק"מ פוגש השביל השחור בדרך נופית שמסומנת בכחול. עם דרך זו תחזרו בתנועה מעגלית מערבה, עד למפגש עם הרכב. בדרך תוכלו להתענג על יער קק"ל צפוף, המאכלס רימונים, שקדים, אלות, וגם לא מעט פינות סתלבט נהדרות.

בסמוך למפגש עם הרכב תבחינו בשלולית חורף שמתמלאת במים מדי שנה לאחר הגשמים הראשונים. השלולית הזו היא מרכז חיים של בעלי חיים רבים.

מילה על האירוס הנצרתי:

הוא שייך למשפחת אירוסי ההיכל והוא אנדמי לאזורנו. הוא מתהדר בגוון לבן-תכלת-סגול ונוטה למשוך את המטיילים ואת חובבי הצילום.

 

גן לאומי קרני חיטין

יקינתון מזרחי ותורמוס ההרים

תורמוס ההרים – צילמה טליה אורון

אורך המסלול: כ-1 קילומטר (מסלול מעגלי)

משך הטיול: 1-2 שעה

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: לבאים ממזרח (בלבד) – בצומת פארק תעשיות הגליל שעל כביש 77 (מזרחית לצומת גולני), נוסעים צפונה בדרך בסימון שבילים שחור שתוביל אתכם לחניית קרני חיטין, למרגלות ההר קרני חיטין.

הערה: המסלול נטול צל ולא מומלץ לטייל בו בימים חמים.

לפניכם מסלול מעגלי קצר, המתאים לכל המשפחה. יש בו תצפיות נהדרות, היכרות עם סיפורים היסטוריים ופריחות שובות לב בחורף ובאביב.

קרני חיטין, אותו צמד "קרניים" הררי, קיבלו את פרסומן בשל מאורע דרמטי ויוצא דופן שאירע בהם בקיץ של שנת 1187. כאן, במזרח הגליל התחתון, בין סלעי בזלת כהים וקוצים לרוב, התחולל קרב עקוב מדם בין כוחות צלבניים שהתאספו יחדיו והתרכזו באזור ציפורי, לבין כוחותיו הנחושים של המצביא הערבי צלאח א-דין, שהכריז מלחמת קודש על הצלבנים שישבו בארץ. צלאח א-דין, איש צבא מיומן וערמומי, הצליח למנוע מהצלבנים גישה למי שתייה, ובכך חרץ את גורלם. הוסיפו לזה את החיילים הרגליים הצלבניים שעטו על עצמם שריון כבד – ותקבלו מתכון לניצחון מזהיר של צלאח א-דין. בסופו של אותו יום קיץ לוהט לא נותר כמעט זכר מהצבא הצלבני המוכה.

כל הדרמה הזו התחוללה במקום שבו תטיילו היום, ואם הדמיון שלכם לא מספיק, תמיד תוכלו להיעזר בשלטי ההסבר שניטעו לאורך המסלול.

המסלול

למרגלות הר קרני חיטין מתחיל שביל הליכה בסימון כחול, המטפס אל ההר, האלמנט הבולט ביותר שיקדם את פניכם מגיע בדמות אנדרטה בצורת אובליסק. האנדרטה, העוטה על עצמה שיש שחור, מיועדת להנציח את המסדר הנוצרי "אל הנבואה". אנשי המסדר מאמינים כי זהו המקום שבו נשא ישו את דרשת ההר המפורסמת שלו. דרשה זו טומנת בחובה עקרונות וקווים מנחים שעליהם מושתתת הנצרות. השביל הכחול ממשיך לכיוון צפון, תוך שהוא מטפס על הגבעה הראשונה, הדרומית. במקום בו אתם ניצבים "רק" לפני שלושה או ארבעה מיליוני שנים, היה הר געש פעיל. מגבעה זו, נשקף נוף מרהיב, הכולל בין השאר את המצוק האדיר של הארבל, שמתנשא לגובה של כמעט 400 מטרים מעל פני הכנרת. ועם כל הכבוד לנוף, הרי שבלוע של כל אחת מקרני חיטין, תגלו פריחה נהדרת של יקינתון מזרחי, הפורח בחודשי החורף (דצמבר-פברואר), בצבעי תכלת-כחול-סגול. כמו פרחי חורף רבים, גם היקינתון מתהדר בפרח התלוי במהופך, כלפי מטה. לצד היקינתונים, פורחות גם רקפות.

השביל הכחול יביא אתכם הלאה, אל ראש הקרן הצפונית. מכאן הנוף מרשים אף יותר, וכולל את הכנרת. פריחות נוספות שממתינות למטיילי האביב כוללות את תורמוס ההרים ונורית אסיה. מי שכבר מכיר, יודע היטב כי קשה להחמיץ את הפריחה המקסימה של תורמוס ההרים, שמציג לראווה מרבדים בצבע כחול עז, כמו גם פרי בצורת תרמיל עבה ושעיר.

בצומת השבילים כחול-ירוק, עוזבים את הכחול שממשיך לכיוון נבי שועייב, ועולים על הירוק שיורד דרומה. בהמשך הוא חובר לשביל בסימון שחור, שיביא אתכם אל נקודת ההתחלה, שבעי נופים וסיפורים.

מילה על תורמוס ההרים: הפרח תורמוס ההרים מופיע במרבדים נרחבים, וקשה להחמיץ את פריחתו המרשימה בצבע כחול-דרמטי בחודשים פברואר-אפריל.

 

שמורת טבע נחל תבור

תורמוס ההרים

תורמוס ההרים, הר תבור. צילום: מוחמד מסאלחה (אבו רמזי)

אורך המסלול: כ-8 קילומטרים (מסלול מעגלי, מומלץ ללכת נגד כיוון השעון)

משך הטיול: 4 שעות

רמת קושי: מטיבי לכת

הגעה למסלול: מגיעים לקיבוץ גזית מכביש 7276. עוברים את שער הקיבוץ וממשיכים ישר עוד כחצי קילומטר לפי שלט ההכוונה לשמורה. יוצאים מהשער הצפוני של הקיבוץ לשביל עפר המוביל לחניה שלפני היציאה לטיול.

הערה: כדאי להצטייד בנעליים או בסנדלים להליכה במים.

ידוע שככל שמתאמצים יותר, כך כיבוש היעד מספק יותר, לכן כדי ליהנות מהריכוזים היפים של תורמוס ההרים תצטרכו לצעוד עד אזור הקניון הסלעי והקסום של נחל תבור. אורכו של הקניון רק כ-1.5 ק"מ, אך הוא זה שמביא את רוב התהילה (ואת רוב המטיילים) לנחל כולו, הנמתח כ-30 ק"מ מהר תבור עד כביש 90.

המסלול (נגד כיוון השעון)

מרחבת החניה צועדים בעקבות השביל האדום. לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לנחל תבור. השביל מצפין ונע לצד הנחל, טובל בים של פריחות אביביות ובהמון ירוק וכחול. אחרי עוד כחצי קילומטר מגיעים לקניון המפורסם ובליבו הנחל הזורם בין קירות סלע זקופים. להשלמת התמונה יזרמו פה ושם מפלונים קטנים ויקוו בבריכות אינטימיות, והם מספקים בריחה נכונה מהעולם. רק זכרו, כל היופי הזה נראה רק באביב. בעומק הקיץ המראה מרשים הרבה פחות וכמובן, גם התורמוסים ייעלמו.

מי שאינו מעוניין ללכת עד סוף המסלול מוזמן לבחור נקודת מנוחה באזור זה, לשבת מול המים ואחר כך לחזור באותה דרך. המעדיפים את המסלול המלא ימשיכו מערבה. מכאן הדרך מעט קשה יותר ודורשת טיפוס תלול למדיי. השביל הכחול פוגש בשביל שחור ואחר כך אדום. השביל האדום מוביל חזרה לחניון.

מילה על תורמוס ההרים: הפרח תורמוס ההרים מופיע במרבדים נרחבים, וקשה להחמיץ את פריחתו המרשימה בצבע כחול-דרמטי בחודשים פברואר-אפריל.

 

שמורת טבע הגלבוע – הר ברקן

אירוס הגלבוע

אירוס הגלבוע. צילמה שרון גולדזון

אורך המסלול: כ-1.5 קילומטרים

משך הטיול: 2-1 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: לבאים מאזור המרכז: מצומת מגידו נוסעים בכביש 65 לכיוון צפון-מזרח ומגיעים לצומת הסרגל. בצומת פונים ימינה לכיוון דרום-מזרח (כביש התענכים, מספר 675) אל בית שאן ועמק יזרעאל המזרחי. בצומת נורית פונים דרומה (ימינה) אל הכביש הנופי של הגלבוע (כביש 667) ועוקבים אחר השלטים המכוונים אל חניון הר ברקן.

אם רוצים לראות את אירוס הגלבוע, למה לא לראות אותו במקום הנושא את שמו בגאווה? ברוכים הבאים להר הגלבוע – הר מרובה פסגות, סצנות נופיות דרמטיות, כבישי נוף מפותלים ותצפיות נהדרות על העמקים המקיפים אותו מכל עבר.

בנקודתו הגבוהה ביותר הגלבוע מגיע ל-536 מטרים מעל פני הים והוא משתרע על כ-18 ק"מ – בין עמק הירדן לעמק יזרעאל. אחת הפסגות שהן מעין "מֵכּה" לחובבי פריחות בכלל ולחובבי אירוס הגלבוע בפרט מכונה הר ברקן, ורבים נוהרים אליה. מתברר שפריחה הגונה יודעת להוציא אנשים מן הבית ובגדול, וטבעי שההר זוכה ברייטינג אדיר בחודשי האביב.

שביל האירוסים מתפתל על מורדותיו הדרום-מזרחיים של פסגת ברקן, בתוואי היורד בין פרחי אירוסים נהדרים. על ההר מעבר לאירוסים תמצאו עוד מרבדי פריחה שובי עין של פשתה שעירה, נורית אסיה, דמומית ארץ-ישראלית, דרדר כחול, ועוד המון חברים צבעוניים.

המסלול

מהחניה נעפיל לאחר הליכה קצרה לפסגת הר ברקן המאפשרת תצפית נוף, לאחר שהתבשמנו באוויר פסגות נצא לדרך אפשרות אחת להמשיך במסלול האדום, מסלול מעגלי קצר, שביל פסגה החוזר באופן מעגלי חזרה לחניון הר ברקן ממנו יצאנו.

אפשרות נוספת ומומלצת להמשיך בסימון שבילים ירוק המתחיל מדרום לתצפית ומושך דרומה עד חניון האירוסים, כ 500 מטר, כדי לחזור לחניון אנו ממליצים לחזור ברגל באותה דרך וכך להנות כפליים מהפריחה.

מילה על אירוס הגלבוע: אירוס (או איריס) הגלבוע הוא ממשפחת אירוסי ההיכל והוא מין אנדמי לישראל. הוא זוהה לראשונה על הר הגלבוע בשנות ה-70 של המאה ה-19. הפרחים בצבע ארגמן-סגול ובמרכזם כתם כהה.

 

שמורת טבע אירוס נצרתי, נוף הגליל

אירוס נצרתי

אירוס נצרתי, צילום הדס כהנר

אורך המסלול: 700 מטרים או יותר, לפי העניין

משך הטיול: שעה או יותר

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: בוויז שמורת האירוס הנצרתי, נוף הגליל, לחלופין רחוב מעלה יצחק בעיר נוף הגליל. מחנים בחנייה של בתי הקברות, סמוך לשער ד'.

הר באמצע העיר? הכירו את הר יונה. ההר, שנקרא על שם יונה הנביא, מתנשא לגובה כ-570 מטרים מעל פני הים והוא הגבוה בהרי נצרת. במורדות ההר משתרעת שמורת טבע, ובאביב היא מושכת אליה חובבי פריחה התרים אחר האירוס הנצרתי. כאן, אפשר גם להזין עיניים במראה המרהיב של מרחבי הגליל התחתון – נוף בסגנון ציורי להפליא.

לצד האירוס הנצרתי פורחים ברחבי השמורה גם פרחי צבעוני ההרים, כלנית מצויה, עיריוני צהוב, צהרון מצוי ואחרים. יש להישאר על השביל בלבד כדי לא לפגוע בצמחים.

המסלול

השמורה משתרעת בהר יונה שבאזור נוף הגליל ומציעה מסלול הליכה קליל. באתר מצוי שביל סלול מונגש, כמעט מעגלי לחלוטין, שאורכו כ-700 מטרים (מתאים כמובן גם לעגלות ילדים, רק קחו בחשבון שיש מספר מדרגות בתחילת המסלול). כאן הרעיון הוא לצעוד בשביל בלבד ולעצור לאתנחתות בפינות הישיבה שהוכשרו מול הנוף. מכאן נראה היטב הר דבורה. ההר, כמו גם נחל ברק בן אבינעם הסמוך, מנציח בשמו את סיפור הקרב המקראי המפורסם שנערך מול מלכי כנען.

מילה על אירוס נצרתי: אירוס נצרתי שייך למשפחת אירוסי ההיכל והוא אנדמי לאזורנו. ניתן למצוא אותו בהרי נצרת, בהרי נפתלי וגם למרגלות הר חרמון ומעבר לגבול, בירדן. הוא מתהדר בגוון לבן-תכלת.

 

שמורת טבע אלוני אבא

כלניות

כלניות

אורך המסלול: כ-1.5 קילומטרים (מעגלי)

משך הטיול: כשעה

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: רחבת החניה של השמורה נמצאת כ-200 מטרים לפני הכניסה לישוב אלוני אבא (כביש 7513). בשל פס הפרדה לבן רצוף בכביש מותרת הכניסה לרחבת החניה רק לבאים מכיוון אלוני אבא.

הערה: גלי הפריחה מושפעים מתנאים שונים כגון חום קיצוני, ולכן גל הפריחה עשוי להסתיים מוקדם מהצפוי.

זהו אחד המסלולים הקסומים בעמק יזרעאל: הליכה ביער שנראה לעיתים מכושף מעט, ובו נופי גבעות ציוריות, עצי אלון קשישים ואווירת יער מסתורית.

המסלול

מהשער הסמוך לשביל חוצים גדר בקר ונכנסים מיד לעבי היער. השביל מטפס צפונה עד לגבעה גדולה ובראשה מבצבצת קרחת יער יפה. במרכזה כמה עצי אלון תבור גדולים. חוצים את קרחת היער מקצה לקצה ומגיעים שוב לאזור מיוער.

השביל יורד במדרון מתון שפניו צפונה, ועל כן הוא חשוף פחות לקרינת השמש. הצמח המטפס הנפוץ כאן הוא קיסוסית קוצנית, הניכרת בעליה בעלי צורת לב. במקום שהשביל פונה ימינה בעיקול חד נפתח מעין חלון קטן לנוף ומעניק מבט דרומה.

השביל יורד לעוד קרחת יער, ובשוליה צומח עץ חרוב גדול. בחודשים ינואר-פברואר פורח כאן משטח מרשים של כלניות. השביל יורד לגיא ופונה מעט ימינה למחפורת באדמה, הלוא היא שלולית חורף מלאכותית. בחורף היא מתמלאת מים ובקיץ היא חרבה. שלוליות החורף בישראל משמשות אתרי רבייה לבעלי חיים מקבוצת הדו-חיים כגון צפרדע הנחלים, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים, סלמנדרה כתומה  וחפרית.. משלולית החורף השביל יורד דרך גיא קטן, פונה ימינה, מטפס, ומאגף גבעה מימינה.מן הגבעה השביל יורד חזרה לרחבת החניה.

מילה על כלנית מצויה: הכלנית היא אחד הפרחים האהובים בישראל, ופריחתה האדומה העזה מושכת אליה מטיילים רבים. הכלנית היא גיאופיט שמצוי ברבות מארצות הים התיכון, ובישראל היא פורחת בחודשים ינואר-אפריל. היא עשויה להופיע גם בפריחה בצבע סגול, ורוד או לבן.

 

פארק הכרמל – נחל חיק ונחל אורן

סייפן התבואה

סייפן התבואה

אורך המסלול: כ-4.5 קילומטרים

משך הטיול: 4-2 שעות

רמת קושי: קלה-בינונית

הגעה למסלול: מומלץ להגיע בשני כלי רכב (ניתן לטייל גם באחד, אך זו חלופה מומלצת פחות). רכב אחד (הרכב האוסף) משאירים בנקודת הסיום בחניון האגם (כביש 721 בין צומת אורן לעוספייא, יש שלט הכוונה לחניון). הרכב האחר ימשיך ויתקרב לעוספייא, עדיין על כביש 721. נכנסים ליישוב, עוקבים אחר השלט המכוון לנחל חיק, וחונים.

בסביבה המיוחדת שבה אתם מטיילים היום בפארק הכרמל תתוודעו בראש ובראשונה לכוח המופלא של התחדשות הטבע בעקבות השרפה הגדולה בכרמל בסוף שנת 2010. נראה כי הטבע חזק מכול.

כמה מילים על נחל חיק ועל נחל אורן: נחל חיק הוא נחל אכזב. ה זורם מערבה ומתחבר לנחל אורן, הארוך והמוכר ממנו. אורכו של נחל אורן כ-14 ק"מ ובחלקו הוא מתאפיין בערוץ צר וארוך ובצמחייה טבעית. לצידו גדלים צמחים נדירים יחסית, בהם שושן צחור (פורח באפריל-מאי) ודבשה הדורה.

המסלול

לאחר שחונים צועדים לפי השלט בשביל בסימון ירוק (וגם בשביל ישראל המוכר בצבעי כתום-כחול-לבן).

הדרך יורדת לערוץ נחל חיק. ככל שמעמיקים, כך מתרחקים מהציוויליזציה ותחושת הניתוק גוברת. בהליכה מדלגים על סלעים, גולשים במפלוני סלע ומוצאים פינות סודיות. השביל הירוק מחבר לנחל אורן. באביב נראות כאן פריחות נהדרות. בהמשך נגלה המעיין עין אלון. שכשוך קליל של האצבעות וממשיכים. לאחר כמה מאות מטרים פוגשים שרידים של טחנת קמח וממנה צועדים בקלילות על השביל המסומן באדום. מהר מהצפוי – כעבור רבע שעה בערך – מגיעים לנקודת הסיום גדושים בחוויות, בנופים, וכמובן בפריחות.

מילה על סייפן התבואה: סייפן התבואה הוא גיאופיט בעל פקעת, ממשפחת האירוסים. את שמו קיבל הודות לעליו הזקופים, דמויי החרבות. הוא פורח בחודשים פברואר-אפריל בסגול-ורוד במקומות רבים בישראל.

 

שמורת טבע חוף דור – הבונים

צבעוני ההרים

צבעוני ההרים

אורך המסלול: 2.5 קילומטרים (מעגלי)

משך הטיול: 3-2 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: בצומת מושב הבונים בכביש החוף הישן (מס' 4) פונים מערבה למושב הבונים ומשם לפי השלטים. חונים בחניון הדרומי של השמורה.

הערות:

  • הביאו בחשבון שגלי הפריחה מושפעים מתנאים שונים כגון חום קיצוני, ולכן גל הפריחה עשוי להסתיים מוקדם מהצפוי.
  • תיאור מסלול זה ומפת האזור כלולים בדפדפת המידע שניתנת למטיילים בכניסה לשמורה.

בעיני רבים שמורת טבע חוף דור-הבונים נחשבת רצועת החוף היפה בישראל, בזכות המפרצונים הציוריים וערכי הטבע והנוף הייחודיים לה, היוצרים תחושה של ניתוק מבורך ושל גילוי חבל ארץ בתולי (יחסית).

המסלול

מן החניה הדרומית של השמורה יוצאים בשביל מסומן בסימון שבילים אדום. הולכים דרומה וחולפים ליד מפרץ הצדפים – מפרץ מפתיע בעושר הצדפים המאכלסים אותו (זכרו שהצדפים הם ערך טבע מוגן, אסור לאסוף אותם) – ומגיעים אל "גבעת הפריחה" וממנה אל "המערה הכחולה". זוהי מערה שנוצרה מכרסום מתמשך עידן ועידנים של גלי הים בסלעי הכורכר. הכרסום גרם להמסה ולהתמוטטות הסלע ונפער מעין "חור" אדיר, שגלים מתנפצים בתחתיתו. המראה מרהיב.

בהמשך חוצים עוד ועוד מפרצונים פוטוגניים ומגיעים לנקודת תצפית. מכאן ניבטים שרידי אוניית משא שעלתה על שרטון ונטרפה. באזור זה תגלו גם רמזים לפעילות אנושית קדומה בדמות בארות ותעלות מים חצובות עתיקות.

השביל (סימון ירוק) מתעקל ובדרך חזרה צפונה תגלו את "המרזבה" – עמק שטוח ויפה המנקז מי גשמים. באזור זה פורחים צמחים רבים, בהם צבעוני ההרים.

מילה על צבעוני ההרים: ישנם עשרות מיני צבעונים בעולם, וצבעוני ההרים מתהדר בפריחה אדומה מרשימה.

 

שמורת טבע שער פולג ושמורת טבע נחל פולג

אירוס הארגמן

אירוס הארגמן – צילם אורי קייזר

אורך המסלול: כ-2 קילומטרים או יותר (לפי העניין)

משך הטיול: 3.5-2.5 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: לשמורת טבע נחל פולג (מורד נחל פולג) נוסעים בכביש החוף (כביש 2) ומדרום לנתניה פונים מערבה למכון וינגייט. חונים בחניון מסודר בכניסה לווינגייט ויוצאים לסיור בשמורה.

לשמורת טבע שער פולג נוסעים בכביש בחוף ומדרום למכון וינגייט פונים מזרחה לכיוון קיבוץ יקום. בכניסה לקיבוץ יש שלט הכוונה לשמורה.

שמורת טבע נחל פולג מציעה לא רק גלגולים בחולות זהובים אלא גם פריחות, תצפיות נוף מראש רכס כורכר נישא, וים כחול במערב. כל עוד תישארו על השבילים המסומנים לא תלכו לאיבוד, אז פשוט התמסרו לנוף ולמראה שפך הנחל הסמוך לים.

לשמורה נושקת שמורה אחרת ממזרח לכביש החוף – שמורת טבע שער פולג. אם בשמורת נחל פולג יש פריחה מרשימה מאוד של אירוס הארגמן ושל עוד מינים רבים, הרי שבשמורת שער פולג תגלו פריחה של נרקיסים, כלניות, רקפות, בן חצב יקינטוני, סחלבים, ועוד (כל פרח במועד הפריחה שלו, כמובן).

המעבר משמורה לשמורה פשוט – דרך מעבר להולכי רגל תחת גשר נחל פולג. שמורת שער פולג קטנה ומשולטת, ומוקד העניין בה הוא שער פולג ("השער הרומאי"). השער הוא פרצה חצובה ברכס הכורכר והוא שהעניק לנחל פולג את שמו בכמה שפות. שבילי מטיילים עוברים בפרצה ובראש המצוק.

מילה על אירוס הארגמן: אירוס הארגמן הוא צמח אנדמי לישראל. אוכלוסייתו הלכה וקטנה בשל הפיתוח המואץ באזור מישור החוף במאה השנים האחרונות. כיאה לשמו הוא מתאפיין בצבע ארגמן כהה ובולט, ולא תוכלו להחמיץ אותו.

 

שמורת טבע איריס הארגמן (בית חנן)

אירוס הארגמן

איריס הארגמן ושום תל אביב – צילם אורי פרגמן ספיר

אורך המסלול: 2-1 קילומטרים או יותר, לפי העניין

משך הטיול: 2-1 שעות או יותר, לפי העניין

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: נוסעים על כביש 42 בין יבנה למחלף עין הקורא ועוקבים אחר השלט המכוון למושב בית חנן. נכנסים דרך היישוב בית חנן, עוקבים אחר השלטים לגן האירועים "האחוזה", עוברים את גן האירועים וממשיכים ישר בדרך עפר עד שרואים את השמורה בצד שמאל.

הערה: המסלול נושק לשטחים חקלאיים, אנא הימנעו מלהיכנס אליהם.

שמורת טבע קטנה ויפה זו משתרעת על צמד גבעות כורכר ומוקפת מרחבים חקלאיים. מתפתלים בה שפע של שבילי הליכה צרים והיא מהווה אי של טבע בין מחלפים וכבישים סואנים. למעשה, השמורה היא שריד של גבעות הכורכר של מישור החוף לפני שתנופת הבנייה והפיתוח של המאה העשרים הרסה אותן, והיום היא משמשת מקלט לכמה מיני צמחים (וגם בעלי חיים, כמובן) ששיני הציוויליזציה טרם חיסלו.

המסלול

בהליכה בשבילים רואים מראה מרשים של שפע שיחי רותם המדבר, בוהקים בפריחתם הלבנה, ומלבד אירוס הארגמן הבולט ביופיו תגלו גם תורמוסים, צבעוני ההרים ופרטים נדירים יותר כגון שום תל אביב. מוקד עניין בולט בשמורה הוא גבעת חומרה (ממערב לכביש 4. מגיעים מכביש 4311), וגם היא בית מוגן למרבדי אירוסים.

מילה על אירוס הארגמן: אירוס הארגמן הוא צמח אנדמי לישראל. אוכלוסייתו הלכה וקטנה בשל הפיתוח המואץ באזור מישור החוף במאה השנים האחרונות. כיאה לשמו הוא מתאפיין בצבע ארגמן כהה ובולט, ולא תוכלו להחמיץ אותו.

 

שמורת טבע פורה

כלנית מצויה

כלניות בשמורת פורה – צילם אורי נווה

אורך המסלול: כ-2.5 קילומטרים או יותר (לפי העניין, ומחוץ לשמורה)

משך הטיול: 4-2 שעות (כחצי שעה בשמורה)

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: נוסעים בכביש 40. בין קריית גת לבאר שבע, כ-13 ק"מ מדרום לצומת פלוגות, יש שלט הכוונה ימינה (מערבה) לשמורה. יש לפנות בזהירות. לאחר הירידה חונים בחניון השמורה הקטן. אפשר להגיע גם מצומת בית קמה.

הערה: המסלול נושק לשטחים חקלאיים, אנא הימנעו מלהיכנס אליהם.

שמורת טבע פורה ממוקמת באזור מעבר בין החבל הים תיכוני למדבר הצחיח, והשטחים הטבעיים בה מאופיינים במיעוט עצים, בשיחים המנקדים פה ושם את המרחב, וחשוב מכול – במרבדי פריחה יפהפיים באביב: ערטנית השדות פורחת בצהוב, שמשון הדור בוורוד, לזהבית פרחים צהובים קטנים, וינקה עשבונית פורחת בסגול-כחול, לשון הפר הסמורה בכחול, ועוד.

בהליכה בשבילים גם תגלו שבשמורת פורה נחשפות לא מעט שכבות סלע קדומות. זה יפה בדיוק כמו שזה נשמע, אבל עם כל הכבוד לגיאולוגיה באנו לכאן בשביל הכלניות, והן רבות.

המסלול

מהחניון נמתח שביל בסימון ירוק אל לב השמורה היפה. לאחר כ-600 מטרים יוצאים מהשמורה לדרך לכלי רכב. עוד כמה מאות מטרים ומגיעים לנקודת תצפית על מאגר פורה, הלוכד את מימי נחל פורה ומתמלא בדרך כלל בימי החורף.

אם לא הסתפקתם בכלניות שראיתם עד כאן אפשר להמשיך מערבה לתל נגילה הסמוך. שם יש ריכוזים צפופים של האדום-אדום הזה. עוד כמה מאות מטרים, ואינספור פרחים בשיא פריחתם.

מילה על כלנית מצויה: הכלנית היא אחד הפרחים האהובים בישראל, ופריחתה האדומה העזה מושכת אליה מטיילים רבים. הכלנית היא גיאופיט שמצוי ברבות מארצות הים התיכון, ובישראל היא פורחת בחודשים ינואר-אפריל. היא עשויה להופיע גם בפריחה בצבע סגול, ורוד או לבן.

 

שמורת טבע נחל שילה עילי – דיר קלעה ו"המרפסת של המדינה"

שום תל אביב

שום תל אביב

אורך המסלול: כקילומטר אחד

משך הטיול: כשעה

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: בכביש חוצה שומרון עוברים את אלקנה וממשיכים מזרחה. עולים על כביש 446, חולפים ליד היישוב ברוכין וממשיכים עד פדואל. למצפור מגיעים מרחוב יפה נוף ורחוב הראל. יש לנסוע לפי השלטים המפנים אל "המרפסת של המדינה".

במסלול קצר ומפתיע זה תגלו מקבצי פריחות של שום תל אביב ושיחי חלבלוב מגובשש בצבעי ירוק-צהוב. קרוב לשביל יש גם ריכוז של איריס ארם נהריים – מין שאינו מקומי ומעיד על שתילה שהייתה נהוגה בבתי קברות של מוסלמים.

מלבד שלל פרחים יש במסלול זה גם אתר ארכיאולוגי מרשים: מנזר-מצודה בשם דיר קלעה. בתקופה הביזנטית הוא שימש חווה חקלאית. את החווה גילו ארכאולוגים בריטים בסוף המאה ה-19, והתגלו גם שרידים של כנסייה מרשימה ובה אפסיס (גומחה שקועה בקיר). אפשר להבחין במקום גם בשרידים של בריכות מים, של חומות שהשתמרו עד גובה רב (עד 7 מטרים) ושל מיני מתקנים חקלאיים. תחתכם מתחתר אפיקו של נחל שילה, ואם מרימים את המבט מגלים מדוע המקום מושך אליו מבקרים נלהבים: מנקודה זו ניבטים חלקים נרחבים ממישור החוף, ממש כמו מפה טופוגרפית.

המסלול

המצפור בתחילת המסלול נקרא "המרפסת של המדינה" וניבט ממנו חלק ניכר ממדינת ישראל.  מומלץ להצטייד מראש במשקפת (יש גם במצפור) ולזהות את הכרמל מצד אחד ואת אשקלון מהצד האחר. בתווך תגלו את נמל התעופה בן גוריון ואת העיר מודיעין ואת מרחבי גוש דן, השרון, ועוד. מדיר קלעה ל"מרפסת של המדינה" יש שביל מסומן ירוק באורך כמה מאות מטרים.

מילה על חלבלוב מגובשש: מרחוק הוא נראה כמו כדור גדול, וקשה להתעלם מפריחתו הצהובה והצפופה של שיח נמוך זה. פריחתו מוקדמת יחסית (ינואר) ונמשכת עד אפריל. באיברי הצמח זורם שרף חלבי מר וצורב ובו רעל בשם איפורבין.

  

פארק (גן לאומי) נבי סמואל

מרווה כחולה

מרווה כחולה – צילמה מירב לבל

אורך המסלול: כקילומטר וחצי (מעגלי)

משך הטיול: 2-1 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: מכיוון ירושלים: נוסעים צפונה בשדרות גולדה מאיר (כביש 436). כחצי קילומטר אחרי רמות פונים ימינה על פי השלט החום המפנה לאתר. מכיוון תל אביב: נוסעים בכביש 443, חולפים על פני מודיעין ובצומת עופר פונים ימינה לכביש 436. חולפים על פני גבעת זאב ומיד אחרי צומת הר שמואל פונים שמאלה על פי השלט החום המפנה לאתר.

גן לאומי קטן וחבוי זה ממזג באופן שובה לב שרידי עבר ועתיקות, נופי טרסות חקלאיות, בוסתנים וגם מעיין הנובע מתוך מערה. לפי האמונה כאן קבור שמואל הנביא, והמבנה המרכזי באתר נבנה מעליו. המבנה הוא חלק מכנסיית המבצר שבנו הצלבנים במאה ה-12. באולם הכניסה נותרו הקמרונות והקירות המסיביים המאפיינים את סגנון הבנייה הרוֹמנסְקִי שלהם. במבנה משולב מסגד מהתקופה הממלוכית (המאה ה-14).

המסלול

השביל מוביל אל המבנה הגדול, שבו מתפללים גם יהודים וגם מוסלמים, ומשם אל מוקדי העניין האחרים במקום: מעיין חנה, החבוי לצד בוסתני עצי זית, תאנה ותות ונובע מתוך מערה, שרידי רובע מגורים מימי בית שני, קטע של חפיר המצודה הצלבנית, מחצבה רחבת ידיים, ועוד.

אבל היכן פריחת האביב? היא נראית מכל עבר, אבל כדי לחזות בה במלוא תפארתה בקרו ב"גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה" לא הרחק ממעיין חנה. כעת פורחת בו המרווה הכחולה לצד צמחים נדירים, שהאתר משמש להם בית בטוח. צמחים אלו מאפיינים את אזור יהודה, שומרון וירושלים. אל תחמיצו!

מילה על מרווה כחולה: מרווה כחולה היא צמח גבוה יחסית (עד שני מטרים) ופורח בגוון תכלת, סגול וכחלחל. למינים שונים של המרווה מיוחסות סגולות ריפוי רבות, ולכן שמו המדעי של הצמח –סלביה – קשור למילה salvere, שפירושה "להבריא". 

 

שמורת טבע נחל קנה

נורית אסיה ופרג אגסני

נורית אסיה – צילום מרב לבל

אורך המסלול: 2-1 קילומטרים לכל כיוון (מסלול קווי)

משך הטיול: 2-1 שעות או יותר

רמת קושי: קלה-בינונית

הגעה למסלול: למתחילים בקרני שומרון: נוסעים בכביש 55, נכנסים לקרני שומרון וחונים בבית העלמין של היישוב (יש שלט). למתחילים בפארק קנה: מכביש 5 פונים צפונה לפי השלטים ליקיר ובכיכר פונים שמאלה לכיוון נופים ויקיר. בכניסה ליקיר פונים לנופים לפי השלט, ולפני השער של נופים מתגלה בצד ימין פארק קנה.

הערה: כל טיול ביהודה ושומרון מחייב תיאום ביטחוני (טלפון 02-5305042).

שמורת טבע נחל קנה היא שמורת הטבע הגדולה במערב השומרון. בין שביליה ושרידי העבר ופינות החמד שבה תגלו לא מעט מעיינות שופעים על רקע חורש ים תיכוני ובוסתנים ציוריים.

נחל קנה הוא אחד מיובליו של נחל הירקון. מעיינותיו נובעים כל השנה.

המסלול

יש שתי דרכים להגיע אל כל הטוב הזה: דרך אחת היא לחנות בחניית בית העלמין של קרני שומרון, לרדת בשביל המסומן לכיוון מעיין התמר (עין אל-בצה) ולחזור באותה דרך (כ-2 ק"מ לכל כיוון, רמת קושי קלה). דרך אחרת היא להגיע למעיין התמר מפארק קנה, בין היישובים יקיר ונופים. זהו מסלול חדש ויפהפה (אורכו כקילומטר לכל כיוון, רמת קושי בינונית), והוא רצוף חורש גבוה וסבוך המזכיר את נופי הגליל. כך או כך יורדים לוואדי בנוף הררי יפה ובינות למרבדי צמחייה עשירה. כעת לא נותר אלא לתפוס פינה לצד המים ולהתמסר לטבע.

מילה על נורית אסיה: נורית אסיה היא גיאופיט הפורח בצפון ישראל ובמרכזה בחודשים מרץ-אפריל. פריחתו אדומה ומרשימה. עלי הכותרת מבריקים בברק מתכתי עז.

מילה על פרג אגסני: זהו פרח גדול, נפוץ ברוב חלקי הארץ (עד צפון הנגב). פורח באדום עז עד מאי-יוני.

 

שמורת טבע נחל פרת – עין מבוע

צבעוני ההרים

צבעוני ההרים ורקפת – צילום ניסים פרימו

אורך המסלול: פחות מקילומטר, אפשר להאריך

משך הטיול: 2-1 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: נוסעים בכביש מספר 1 מירושלים לים המלח ובצומת כפר אדומים פונים צפונה בדרך אלון (כביש 458). לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לכניסה ליישוב אלון. ממשיכים עוד כ-1.5 ק"מ ופונים בדרך עפר קצרה המסתעפת מהכביש צפונה ומגיעה לרחבת החניה של האתר.

נחל פרת מתחיל באזור שכונת נווה יעקב בירושלים. לאחר כ-30 ק"מ הוא נשפך לנהר הירדן סמוך לעיר יריחו. בחצותו את מדבר יהודה הוא יוצר קניונים מרשימים ובריכות שופעות מים ליד מעיינותיו: עין פרת, עין מבוע ועין קלט. עין מבוע (נקרא גם עין פואר), וחלקיו האחרים של הנחל הם ביתם של צמחים ובעלי חיים רבים, ולכן מרחב זה הוכרז שמורת טבע.

⚠️ שימו לב: עקב זרימת ביוב לערוץ נחל פרת, הכניסה למים אסורה עד לטיפול בתקלה.

המסלול

מרחבת החניה צועדים כ-300 מטרים ומגיעים למבנה המשאבות הבריטי. ליד המבנה נובע המעיין ומוצגים שרידי פסיפס עתיק שהתגלו באזור, כנראה חלק ממנזר ביזנטי.

עין מבוע הוא מעיין פועם, כלומר מימיו מגיחים מתוך מערה תת-קרקעית בהפסקות, לפי מפלס המים במערה. המים הנובעים ממלאים את הבריכה המרובעת שנבנתה סביב המעיין, ובין גיחה לגיחה הבריכה מתרוקנת בפתאומיות ובמהירות והמים נבלעים באדמה. זהו "מחזור פעימה" של מעיין, והצפייה בו היא מחזה מרתק.

כמה מטרים מזרחה במורד הנחל נראית אמת המים, המובילה את מי המעיין לבקעת יריחו. מומלץ להמשיך בשביל (סימון אדום) ולגלות פינות חמד בלב צמחיית הנחלים הסבוכה.

מילה על צבעוני ההרים: פרחי הצבעוני האדומים נפתחים בשעות הבוקר ונסגרים לעת ערב. לעיתים חיפושיות מוצאות מקום בפרח שנסגר ללינת הלילה "כאורח נטה ללון".

  

שמורת טבע מצוק העתקים – שביל המגילות

פשתנית ססגונית ובאשן שלושת העורקים

פשתנית ססגונית – צילום מרב לבל

אורך המסלול: כ-600 מטרים לכל כיוון (מסלול קווי)

משך הטיול: 2-1 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: מכביש 90 בצפון ים המלח פונים בצומת קליה מערבה. נוסעים לכיוון קיבוץ  קליה (אך לא מגיעים אליו) ומחפשים אחר השלט המפנה אל שביל מגילות. חונים וצועדים בשביל לכיוון צפון. חוזרים באותה דרך.

הערה: הכניסה למערות מסוכנת ואסורה.

שני מיני צומח בולטים מתהדרים בימים אלו בפריחתם לצד מסלול טיול זה: באשן שלושת העורקים, הבולט בצבעי הכתום שלו ובריחו העז, והפשתנית הססגונית, שבמרבדי פריחתה מוסיפה גוונים חיים למדבר.

שביל קצר זה משופע תצפיות מרהיבות על ים המלח. הוא הוכשר לאחרונה לזכרו של הארכיאולוג חנן אשל, מומחה לתקופת בית שני, ויש ממנו תצפית על שלוש ממערות קומראן (מערות 1, 11 ו-2, מצפון לגן הלאומי). התצפית נעשית ממרפסות תצפית ובהן לוחות הסבר על הממצאים שהתגלו באזור, בראשן המגילות הגנוזות, הנחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה במאה העשרים. את המגילות כתבו תושבי המקום בני כת המדבר במאה ה-2 לפנה"ס (תקופת בית שני), והן אשנב הצצה נדיר בתקופה בכלל ובהעתקים של ספרי הקודש היהודיים בפרט.

רוב המסלול מישורי, למעט כמה קטעים שנבנו בהם מדרגות. חשוב: בשום פנים ואופן אין להיכנס למערות, הן מפני סכנה בטיחותית והן כדי לשמור על אוכלוסיית העטלפים שבהן.

מילה על פשתנית ססגונית: פשתנית ססגונית היא צמח מרשים, הממזג יחדיו כמה צבעים ולו פרחים גדולים, יחסית. הוא פורח בסגול, צהוב ולבן בחודשים ינואר-אפריל.

מילה על באשן שלושת העורקים: צמח זה (נקרא גם "באשן תלתני") מתאפיין בריח עז, וכיאה לשמו ניחוחו לא נעים כל כך. בכל עלה נראים שלושה עורקים והוא פורח בגוון כתום.

 

 שמורת טבע מצוק העתקים – ראש צוקים

מקור חסידה שעיר

מקור החסידה השעיר – צילום עמוס סבח

אורך המסלול: כ-2 קילומטרים לכל כיוון (מסלול קווי)

משך הטיול: 3-2 שעות

רמת קושי: בינונית – קשה

הגעה למסלול: שמורת עינות צוקים שוכנת בצפון ים המלח, כ-3 ק"מ מדרום לקיבוץ קליה, על כביש 90.

המראה של פריחת מקור החסידה השעיר, היוצר כתמים סגולים עם נגיעות שחורות במרכז כל פרח, מתחרה בנוף הכללי הנשקף ממסלול טיול זה, שכל כולו תצפיות נוף עוצרות נשימה (תרתי משמע).

אך קודם פרט טריוויה מפתיע: שביל טיול זה הוא שביל הטיול הראשון שסומן בארץ ישראל. זה קרה בסוף שנת 1947. משלחת סימון ראשונה מסוגה, בראשות הלל בירגר, יצאה למדבר יהודה. במשלחת היו תלמידי סמינר הקיבוצים, סיירי פלמ”ח ואנשי בית הערבה. חבריה סימנו את השביל לראש צוקים, סימון שהיווה ציון דרך לטיילים שדרשו ביופייה של הארץ וביפי המדבר. היום סימון השביל שחור, והוא יעלה אתכם מהכניסה לשמורת טבע עינות צוקים (עין פשחה) עד לראש צוקים, הנחשב לאחד ממצפורי הנוף היפים בארץ.

המסלול

יוצאים מהשמורה בשער הראשי, חוצים בזהירות רבה את כביש 90 ומוצאים שלט הכוונה. מכאן מתחילים לעלות כשעה לפי הסימון השחור. מומלץ לעצור מעת לעת להביט בנופי ים המלח והשמורה הנושקת לו. העצירות הכרחיות גם כדי להסדיר מעט את הנשימה… בכל זאת, כאן עולים מגובה מינוס 360 מטרים לגובה מינוס 90 מטרים מתחת לפני הים.

למעלה, בראשו של מצוק ההעתקים האדיר, מתגלה המצפור הנהדר. יש בו סככה ומקומות ישיבה אל מול נופי הרי מואב, צפון ים המלח ועושר הצמחייה והמעיינות של שמורת עינות צוקים.

מילה על מקור חסידה שעיר: צמח זה מכוסה בסבך עדין של שערות, ושמו ניתן לו בזכות צורת המצעית של פריו. מקבצי הפריחה בסגול כהה בעונה זו הם תוספת חשובה לנוף שנפרס לכל מלוא העין.

 

שמורת טבע הר הנגב – בורות לוץ

צבעוני ססגוני

צבעוני ססגוני

אורך המסלול: כ-3 קילומטרים (המסלול הקצר מעגלי)

משך הטיול: 3-2 שעות

רמת קושי: קלה

הגעה למסלול: לבאים מצפון: נוסעים בכביש 40 לכיוון מצפה רמון. לפני שמגיעים ליישוב פונים מערבה לכביש 171 וממנו פונים לפי השלט לחניון לילה בורות לוץ.

השם "בורות לוץ" טומן בחובו הבטחה להרפתקה. מי שלא היה, יופתע לגלות עד כמה השם נאמן למציאות בשטח (כלומר להימצאותם של בורות מים). זהו מסלול טיול נהדר בחורף ובעיקר באביב, כשהכול נצבע במרבדים של צבע, במיוחד לאחר חורף גשום. בהיותו חלק מהר הנגב נעים פה גם בימי אביב חמים, יחסית.

אפשר לטייל בבורות לוץ בכמה דרכים. ההמלצה שלנו, בייחוד לטיול משפחות, היא ללכת במסלול הקצר, המתחיל ונגמר בחניון בורות לוץ וממנו נמתח שביל אדום לכיוון צפון.

המסלול

השביל האדום הוא שביל מעגלי קל העובר לצד מאגרי מים קדומים, טרסות עתיקות ותעלות נושנות לניקוז מים – כולם עדות אילמת לחקלאות שפרחה כאן בימי קדם. בורות המים מעוטרים בחלקם בצמחים המעידים על הימצאות מים, בעיקר הקנה המצוי המתנשא לגובה.

במקום יש כמה בורות, אך המרשים מכולם הוא בור לוץ. למעשה, זו בריכת מים בקוטר כ-17 מטר ובעומק כ-4 מטרים. תודו שאת הדבר הזה לא ציפיתם למצוא בלב המדבר.

ומה באשר לפרחים? שפע המשקעים (יחסית) בהר הנגב מניב בימי האביב פריחות בוורוד, סגול, צהוב ובורדו. לצד הצבעוני הססגוני שלשמו התכנסתם כאן תראו בעונתם גם את שמשון השלחופיות, את שמשון הנגב, את צבעוני ההרים, עיריוני צהוב, דרדר דמשקאי, ועוד.

מילה על צבעוני ססגוני: כאמור, הר הנגב ואזור מכתש רמון הם המקומות היחידים בעולם שבהם צומח פרח זה, המופיע בגווני צהוב-כתום מבחוץ – ולבן או ורוד בעלים הפנימיים. הפרח הקטן והיפה הזה פורח בחודשים פברואר-מרץ.

קטגוריות