זורמים להם מי ים בוורידים – מיהם האנשים ששומרים בשבילכם על הים?

שם כתב: יגאל בן ארי, מנהל היחידה הימית 08.06.2020

הרפתקאות בין הגלים, צלילות ומפגשים עם בעלי חיים נדירים מתחת לפני המים ועם אנשי ים מיוחדים מעל פני המים, תכירו את היחידה הימית, האנשים ששומרים לנו על הים.

אנשי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים

עד כמה שזה נשמע מוזר, לפני שנת 2018 לא היה ברשות הטבע והגנים גוף שריכז את שמירת הטבע בים. היו אנשי מקצוע מצוינים שעסקו בתחום – אנשי תכנון, אקולוגים, פקחים – אבל גוף שיאגד את כל הפעילות מקו החוף ולתוך המים לא היה. כל זה השתנה כשהרשות קיבלה על עצמה משימה חדשה ומורכבת – פיקוח על כל הדיג הימי מאכזיב ועד חוף זיקים וכן בכנרת ובמפרץ אילת. משמעות הדבר היא פיקוח על הדיג המקצועי מסירות דיג, ופיקוח על דיג ספורטיבי ברובים וחכות שלא לצורכי מסחר. המשימה החדשה הביאה את מנכ"ל הרשות לידי החלטה להקים גוף שיתמחה באכיפת חוק בים וכך הוקמה היחידה הימית.

זה נשמע רומנטי כמעט כמו "משמר המפרץ". אתם בטח מדמיינים בחורים צרובי שמש דוהרים על סירות הפיקוח שלהם במרדף אחרי אנשים רעים שמאיימים להכחיד זני דגים נדירים. האמת יותר מורכבת, כמובן. אל תטעו, להיות חלק מהיחידה הימית זה באמת חלום: שקיעות וזריחות, הרפתקאות בין הגלים, צלילות ומפגשים עם בעלי חיים נדירים מתחת לפני המים ועם אנשי ים מיוחדים מעל פני המים. אבל זה לא רק חלום. בראש ובראשונה מדובר ביחידת אכיפה. אכיפה היא עבודה קשוחה, המחייבת אנשים מיוחדים בעלי תחושת שליחות, ושגרת יומם קשה ויש בה מפגשים שלא תמיד נגמרים בחיוכים.

עד היום טיפלה היחידה בכ- 900 אירועי עבירה בפרק זמן של שנתיים. עבירה יכולה להיות דיג בשמורת טבע, למשל. זוהי עבירה חמורה, שכן שמורת הטבע היא שלכם ושלנו, ודיג בה הוא בעצם שדידת הקופה הציבורית כי הדגים בשמורה הם העתודה והבסיס של אוכלוסיית הדגים של כולנו, בכל חופי ישראל. עבירה אחרת היא דיג בעונת הרבייה של הדגים, שהוא כמו ניסור הענף שעליו אנו יושבים. למה? מפני שדג בעונת הרבייה עסוק ב… רבייה, לכן הוא פגיע במיוחד וקל לדוג אותו. אבל אם לא ניתן לו להתרבות בשקט, כולנו נפסיד את הדור הבא של הדגים בים. פגיעה בערך טבע מוגן כמו לובסטר או כריש – מינים בסכנת הכחדה בגלל פגיעה ודיג לא מבוקר – גם היא עבירה, וכמוה גם סתם דיג ללא רישיון או נסיעה פרועה בטרקטורון על שפת הים. כל אלו הם עבירות שהיחידה הימית מונעת 365 ימים בשנה.

אז מי הם האנשים שמרגישים בסירה בים כמו שאתם מרגישים במכונית מהירה בכביש 6? מי האנשים שקופצים למים עם מיכלי חמצן כמו שאתם הולכים למשרד?

לכבוד שבוע אדם וים אנחנו חושפים לפניכם את אנשי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים:

 

 

איליה קשקרוב, פקח היחידה הימית בכנרת בן 31, רווק, עלה לארץ בגיל 3 וחי במושב אמנון ליד "המשרד" שלו – ימת כנרת. איליה ינק ים מגיל צעיר ומתאר את התחושה שלו במים כשלווה גדולה וחיבור ישיר למקור כוח. הוא אמר לנו: "השנה האתגר גדול ומורכב יותר בשל העובדה שהכנרת מלאה ושטחים רבים שהיו מכוסים עצים וצמחייה נהפכו לחלק מהאגם. יש לי תפקיד חשוב לתווך בין הצורך של הטבע לתפקד, להתרבות ולשגשג, ובין הצורך של האדם והדייג להשתמש בטבע ולהתפרנס ממנו".

 

 

הדס כחלון, עוזרת חוקר בת 38, בוגרת לימודי תואר ראשון בביולוגיה ימית, גרה קרוב לים, עם בן זוגה גידי ובנה אופק, בן שנה. היא התוודתה: "החיבור שלי לים הוא השקט שאני חווה בכל פעם שאני מכניסה את הראש למים. שם אני מרגישה כמו ציפור שעפה בשמיים של עולם אחר. אבל בעודי נהנית מהים בשעות הפנאי, ישנם אנשים שהים הוא מקור הפרנסה שלהם ובריאותו של הים היא הכרח קיומי עבורם. האיזון בין שמירת טבע בים לדיג הוא מאוד עדין ומורכב אבל בהחלט אפשרי, וההצלחה של כולנו תלויה בשיתוף פעולה בין צדדים שמטרתם משותפת: ים בריא, נקי ומלא חיים".

 

 

מנור גורי, פקח היחידה הימית ברצועה שבין ראש הנקרה לחיפה. בן 35, נשוי ואבא לשתי בנות, בוגר תואר ראשון בביולוגיה ימית במכמורת ותואר שני בחקלאות מים בטקסס, ארה"ב. הוא סיפר: "כבן של דייג שגדל במים ומושך רשתות דיג כבר מגיל צעיר, אני מרגיש קרבה והבנה מלאה לעבודת הדיג ולחיי הדייגים. יחד עם זאת אני מרגיש שהגיע הזמן לשמור יותר על הים  ולהחזיר את הדגה למה שהייתה בילדותי, כדי שגם הילדים שלי יוכלו ליהנות מים עשיר".

 

 

 

עמרי עומסי, פקח מפרץ אילת. בן 40 , יליד אילת, גרוש ואבא לעוז. בהיותו יליד העיר ובן לאב שהשיט סירות במפרץ, עמרי גדל בים, צלל כל חייו וגם נעשה מדריך צלילה. אולי בתפקידו זה הוא מתמודד עם פחות דייגים מהפקחים בים התיכון, אבל כאן הוא מופקד על שמירתם של אוצרות הטבע הנדירים שמתחת לפני מימי המפרץ הדרומי שלנו. הוא שיתף: "הים הוא ה'זון' שלי. בתוך המים אני מרגיש שאני בממד אחר ושהאינטראקציה עם בעלי החיים שם היא אחרת. מפרץ אילת הוא פנינת טבע ברמה בין-לאומית, צריך רק להכניס את הראש לתוך המים כדי להבין את זה, אבל הים שהכרתי בילדותי היה עשיר יותר ויפה יותר, ולכן אני מרגיש זכות וחובה להיות חלק ממי שמגן עליו היום".

 

 

 

איליה בסקין, פקח חוף כרמל. בן 29, עלה לארץ מסיביר בגיל 10. משפחתו התיישבה בחיפה ומאז הים הוא חלק ממנו. איליה למד בבית ספר לקציני ים בעכו, עבד באבטחת ספינות בחו"ל והשלים תואר ראשון בביולוגיה ימית. הוא התוודה: "היחידה שלנו חדשה בשטח ואנשי הים צריכים עדיין להתרגל לנוכחות שלנו, מה שגורר לא מעט תקריות לא נעימות. בעצם אני יוצא מהבית בבוקר לעבודה מחפש מי מבצע עבירות בים? התפקיד שלי מחייב אותי להיכנס לחיכוך מול מי שפוגע בים ועובר על החוק. עדיין, בים אני מרגיש שקט וניתוק שאין במקום אחר, ואולי זאת הסיבה שקשה לי כל כך כשפוגעים בו".

 

 

 

 

אביתר בן אבי, פקח אזור יפו-אשקלון. בן, 34   נשוי ואבא לילד. אביתר נולד וגדל באשקלון. הוא משלים תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ותיירות ועובד ברשות הטבע והגנים משנת 2013. הוא סיפר: "בים אני מוצא שלווה ורוגע שאין לי בשום מקום אחר. אני גולש מגיל 16 והים הוא חלק ממני, לכן חשוב לי לשמור על המקום הזה שאני כל כך אוהב. אזור יפו-אשקלון הוא העמוס ביותר בדיג ונוצרים בו הרבה חיכוכים פחות נעימים מול הדייגים, אבל זה התפקיד – לאכוף את החוק שמגן על הים. עם זאת אני לגמרי מבין ומזדהה עם הדייגים, שפרנסתם תלויה בים הזה. זה לא אנחנו נגדם, מדובר בעצם באינטרס משותף – אם נדע יחד לשמור על הים, כולם ובמיוחד הדייגים יצאו נשכרים".