שמורת טבע וגן לאומי הר תבור

מוקדי עניין

בהר תבור שני מוקדי עניין שונים: אתרי טבע ונוף ואתרי דת.
בהר סומנו כמה שבילי הליכה עם תצפיות נוף יפות, ושביל ישראל חולף בתחומו. שביל 'סובב פסגה' מסומן בשחור ומקיף את פסגת ההר; שביל ירוק (ותלול) יוצא ממערב הכפר שיבלי ובדרך היערנים מטפס מזרחה ומתחבר לשביל הפסגה; שביל כחול מתחיל סמוך לצומת גזית ועולה עם קו החשמל במדרון המזרחי ומתחבר גם הוא לסובב פסגה; שביל אדום מתחיל במזרח הכפר אום אל ע'נם ועולה עד לפינה הדרום מזרחית בפסגת ההר; שביל ישראל מתחיל עם השביל הכחול מתחבר לשחור ויורד עם הירוק.

בשל גובהו מזמן ההר תצפיות מרהיבות. במסלול סובב פסגה קיימות תצפיות נוף נהדרות. בנוסף יש בשטח ההר, בעיקר בחלקו העליון, כמה מערות, חלקן טבעיות, אשר שימשו מחצבות שמהן חצבו אבנים לבניית החומה. בחלק הצפוני, מתחת לכנסייה היוונית יש מערה שפִּתחה בנוי אבנים מסותתות והיא פתוחה לביקורים.

המקום פעיל כאתר דתי המושך אליו צליינים רבים. מוסדות הדת מתפעלים ומתחזקים את הכנסיות והעתיקות אשר במתחם בפסגה. הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נפתחת בכמה מועדים בשנה בלבד, ואילו הכנסייה הפרנציסקנית פתוחה לקהל, כולל כנסיית ההשתנות והשרידים העתיקים שסביבה. הכביש הפתלתל אינו מאפשר נסיעה באוטובוסים ולכן הוקם מרכז מבקרים בבסיסו, הסמוך לכפר שיבלי ואשר ממנו יוצאות הסעות מסודרות של מוניות לפסגה. הכניסה למקום ללא תשלום ויש במקום חנייה.
הר תבור שוכן בלב הגליל התחתון וחולש על העמקים והבקעות שסביבו מגובה רם. שיא גובהו 562 מטרים, כ-400 מטרים מעל פני סביבתו. הר תבור הוכרז שמורת טבע וגן לאומי בשנת 1991, על שטח כולל של כ-4 דונם הכולל בתי גידול טבעיים, תצפיות נוף יפהפיות, אתרי עתיקות ואתרים היסטוריים.

צורתו המיוחדת בולטת ממערב לכפר תבור ונשקפת למרחק רב. ההר מוזכר כבר במקורות כאחד ההרים הבולטים, וגם כיום ניתן לראותו ממרחק. חורש של אלון מצוי, אלון תבור ושלל מיני צמחים, מהם גם נדירים, מעטרים את כיפתו היפה ואת מורדותיו בצפיפות כמו פלומה רכה וירקרקה. כאן אפשר לראות חלמוניות בסתיו, אירוס גלבוע בחורף, צבעוני הרים באביב לצד עריוני צהוב, סחלבים ועוד. גם מגוון בעלי החיים גדול ורחב: עופות דורסים וציפורי שיר, זוחלים ויונקים ובהם שועלים, שפני סלע, עטלפים ועוד.
מקור השם 'תבור' במקרא, שם מוזכר בכמה הקשרים, ולעתים ביחד עם הר החרמון: "…תבור וחרמון בשמך ירננו…" (תהילים פט 13). שרידים בני אלפיים שנה, מתקופת בית שני, מעידים על החיבור האנושי להר כבר בימי קדם. במסורת הנוצרית מייחסים להר קדושה, מכיוון שבפסגתו חווה ישו את 'ההתגלות'. התגליות הארכיאולוגיות כוללות שרידי מבנים מהתקופה הרומית, הביזנטית ועד לצלבנית ולמוסלמית. היום פועלות בהר שתי כנסיות – יוונית-אורתודוכסית ופרנציסקנית – שמושכות אליהן צליינים רבים.