שמורת טבע תל דן

מוקדי העניין המרכזיים

• אפיק נחל דן – מקור המים במעיין הדן השופע בעוצמה ויוצר זרימה חזקה.
• מעיינות "גן עדן" – פלגי מים המפכים ברוגע ויוצרים אפיקי זרימה, ולאורכם יער גדות מפותח שהוא פינת חמד קסומה.
• "עץ פו הדב" – עץ גדול וחלול – אטרקציה לילדים.
• בריכת שכשוך – ברכה רדודה הנמצאת לצד מסלול הטיול ומאפשרת התרעננות במים הצוננים.
• תל דן – אחד מתלי העתיקות הגדולים בארץ, המשמר את שרידיה של עיר קדומה, בת כ- 5,000 שנה. העיר הגיעה לשיא התפתחותה בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית.
• שער אברהם (השער הכנעני) – שער קדום מהתקופה הכנענית. השער נבנה מלבני בוץ והשתמר במלוא גובהו (שבעה מטרים). לצד השער נמצאה במה מרוצפת, המזכירה תיאורים מהמקרא, וכן שער נוסף מהתקופה הישראלית. ממצא בולט נוסף הוא מתחם פולחני, המזכיר את סיפורי המקרא על עגלי הזהב.
• השער הישראלי – שער [נוסף] מהתקופה הישראלית ובמה מרוצפת המזכירה תיאורים מהמקרא.
• אתר פולחן – מתחם פולחני, המזכיר את סיפורי המקרא על עגלי הזהב.
• טחנת הקמח – טחנת קמח עתיקה שנשמרה בשלמותה, אך אינה פעילה כיום.
• שבילי טיול למתקשים בהליכה ולמשפחות המטיילות עם עגלות ילדים– ברחבת הכניסה לאתר שירותים מונגשים וספסלי פיקניק מונגשים. ספסלים מונגשים פזורים גם ברחבי האתר, לצד שבילי ההליכה. השביל המונגש מתחיל בכניסה לאתר, עובר בחלקו הראשון של מסלול ההליכה, ומגיע אל ברכת השכשוך, אל השער הישראלי ואל שער אברהם (השער הכנעני). שביל נוסף, קצר, מגיע אל תצפית חדשה ומונגשת הצופה מעל גבי מרפסת עץ לעבר זרימת המים בנחל דן.
• הלגונה סגורה לקהל – לפרטים נוספים לחצו כאן 

הפירוט:

• אפיק נחל דן – מעיין הדן הוא הגדול במעיינות השמורה. מעיין זה נחשב למעיין הקארסטי הגדול ביותר במזרח התיכון. מקור מימיו בשלגים הנערמים בחרמון בכל חורף ומחלחלים מתחת לקרקע לעבר המעיינות שלמרגלות ההר. ספיקת המעיינות נאמדת ב-250 מיליון מ"ק בשנה. המעיינות נחשבים יציבים, ללא שינויים חריפים בשפיעה בין חורף וקיץ (להבדיל ממעיינות הנחלים חרמון – בניאס ושניר – חצבאני). המעיין מפיק מים בטמפרטורה נמוכה וקבועה בכל ימות השנה.
• מעיינות "גן עדן" – פלגי מים המפכים ברוגע ויוצרים אפיקי זרימה, ולאורכם צומח יער גדות מפותח. זהו האתר היחיד בישראל שצומח בו "יער לח" של עצים צפוניים – מֵילָה סורית וער אציל. יער זה מוצל כל השנה ועשיר במיני מטפסים. למרגלות העצים זורמים פלגי מים קרירים, ובהם אוכלוסיית סלמנדרות וחסרי-חוליות נדירים.
• "עץ פו הדב" – עץ גדול ועתיק של מילה סורית – מין צפוני, שישראל היא גבול תפוצתו הדרומי. גזע העץ חלול, ולכך הוא מושך ילדים ומבוגרים. בעבר צמחו במורדות תל דן עצים גדולים נוספים של אלון מצוי ואלה אטלנטית, אולם הם נשרפו בגלל רשלנות מטיילים.
• ברכת שכשוך – ברכה רדודה שהיא חלק ממסלול הטיול. אפשר וכדאי להשתכשך ולהתרענן במי הברכה הצוננים. שביל מונגש למתקשים בהליכה מגיע עד מי הברכה. בעת האחרונה הורחבה הברכה והוקפה במשטח עץ ובספסלי ישיבה רחבים המונגשים לנכים. ברכת השכשוך היא המקום היחיד בשמורה שמותר להשתכשך בו במים. בשאר השמורה השכשוך במים אסור כדי לשמור על בית הגידול הטבעי מפני הרחפת חומרים מתחתית הנחל.
• תל דן – שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית נקראה העיר "לַיִש" או "לשם". העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן מנחלתם המקורית בשפלת יהודה, והסבו את שם העיר ל"דן", על שם דן אביהם. דן הייתה נקודת ציון מרכזית בממלכה המאוחדת – "מדן ועד באר שבע". לאחר פיצול הממלכה המאוחדת הפך ירבעם בן נבט את דן לאחד משני מרכזי הפולחן של ממלכת ישראל, שבהם ניצבו עגלי הזהב. העיר ירדה מגדולתה בד בבד עם פיתוחה של העיר הסמוכה פניאס (בניאס). לאחר מלחמת העצמאות הוקם על התל מוצב צבאי גדול, כדי להגן על קיבוץ דן ועל מעיינות הדן. מוצב זה פעל עד לשנת 1967, ובאתר אפשר לראות שרידים של תעלות קשר ובונקרים. כמו כן הועבר לכאן טרקטור סורי ששימש את הסורים בעבודות הטיית מקורות הירדן בשנות השישים/ה-60.
• שער אברהם (השער הכנעני) – הממצא המרשים ביותר בחפירות תל דן הוא השער הכנעני הקדום. שער זה נבנה לבני בוץ, והוא משלב שלוש קשתות הנחשבות לקדומות מסוגן בעולם. השער השתמר במלוא גובהו (שבעה מטרים). רשות הטבע והגנים ביצעה פעולות לשימורו של השער מפגעי מזג האוויר.
• השער הישראלי – שריד משערי כניסה לעיר דן ומחומות הביצורים מהתקופה הישראלית. במקום נמצאו שרידים של אפיריון ששימש מקום מושבו של שליט העיר, לצד ספסלי ישיבה ששימשו את מועצת זקני העיר.
• אתר פולחן – ממצא בולט נוסף הוא מתחם פולחני, ובו במה מרוצפת. מבנה המתחם מזכיר את סיפורי המקרא על עגלי הזהב.
• טחנת הקמח – בתל דן נמצאו שרידים של כמה טחנות קמח שניצלו את שפיעת המים העזה להנעת אבני ריחיים לטחינת קמח. הטחנה הנראית כיום במסלול הטיול היא המאוחרת שביניהן, והיא פעלה עד לשנות ה-60.. הטחנה שומרה ונעשו בה עבודות לייצוב הקירות שהיו בסכנת התמוטטות. גם אמת המים המובילה מים לטחנה שומרה, והיא מובילה עתה מים גם לאזור בשמורה שלא זרמו בו מים שנים רבות.
• שביל לציבור המוגבל בהליכה ולמשפחות המטיילות עם עגלות ילדים – שביל מונגש העובר בחלקו הראשון של מסלול ההליכה, ומגיע אל ברכת השכשוך ואל שער אברהם (השער הכנעני).