גן לאומי גבעות מרר

כללי:

גבעות מרר הן חלק מרכס הכורכר המזרחי של מישור החוף הדרומי, שכיוונו צפון-דרום. הגבעות הן הגבוהות ביותר במישור החוף הדרומי ומתנשאות לגובה מרבי של כ-94 מטר. הרכס בולט מעל סביבתו המישורית שמשתרעת ממערב וממזרח. יתרון הגובה היה חלק מקו ההגנה של הישוב, שהתקיים כאן לאורך השניים, והקנה לגבעה חשיבות אסטרטגית לאורך ההיסטוריה. ההתיישבות בתל החלה בתקופה הכלכוליתית (אלף רביעי לפנה"ס) עד התקופה הערבית (1917).

ההתיישבות האחרונה בתל הייתה על ידי תושבי הכפר מע'אר, הכפר נוסד במהלך המאה השש-עשרה, הוא היה מיושב דרך קבע במשך כל התקופה העות'מנית. שמו של הכפר מרר נובע מצורת ההתיישבות במערות חצובות (אל-מר'אר = המערות).

רכס הכורכר הוא בית גידול ייחודי עם ערכיות גבוהה. גדלים בו מינים ים-תיכוניים, לצד מינים מדבריים וחופיים. שטחי הכורכר במדינת ישראל הולכים ומצטמצמים בשל פיתוח ובנייה, לכן עולם הצומח והחי הולך ומתמעט ומכאן חשיבות השמירה עליו.

פיתוח הגן הלאומי נעשה על-ידי רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית ברנר.