גן לאומי ירקון

מוקדי עניין מרכזיים

מתחם תל אפק:

• שביל החצבים
• ברכות השכשוך
• מבצר אנטיפטריס
• מפעל המים הבריטי
• ברכת החורף
• האגם המלאכותי
• מסלול הליכה מתל אפק למקורות הירקון דרך ברכת הנופרים

מתחם מקורות הירקון:

• הליכה לצד נחל הירקון
• ברכת לַבְנוּן הירקון
• טחנת הקמח אל-מיר
• חניון לילה
• מקום לפיקניקים ואפשרות להדליק אש.
• השביל "הרומנטי"
• בית הבטון
• "פִּילבּוֹקְס"

פירוט

מתחם תל אפק:

הקליקו כאן לסרטון

• שביל החצבים – מסלול הליכה בינות חצבים שנשתלו בשוליו בשנת 2011. החצב נבחר לסמן את השביל בהשראת השימוש בו בימי קדם לסימון גבולות בין חלקות. שביל החצבים הוא מסלול מעגלי העובר באתרים מהתקופות הרומית, העות'מאנית והבריטית.
• ברכות השכשוך – מעל לאגם המלאכותי הוקמו בסוף שנת 2012 כמה ברכות שכשוך, והמבקרים מוזמנים לשכשך בהן (באגם עצמו הרחצה אסורה).
• מבצר אנטיפטריס – המבצר שבראש התל הוקם בין השנים 1572-1574, בתקופה העות'מאנית, ונקרא "בינאר באשי", כלומר ראש המעיינות. המבצר מכונה בטעות "אנטיפטריס", על שם העיר הרומית שהייתה כאן. תפקידו של המבצר היה לשמור על מעבר אפק – המעבר הצר שחיבר בין הרי שומרון לבין מקורות מי הירקון. מעבר זה עקף את אזור הביצות והיה חלק מדרך הים הקדומה ("ויה מאריס") שחצתה את הארץ לאורכה.
• מפעל המים הבריטי – מפעל תשתית שהקימו הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט, והיה חלק ממפעל שאיבת המים והעברתם לירושלים. המים נתפסו בצינורות במעיינות ראש העין והועברו לברכות סינון לניקוי ולמבנה הכלרה. אחר כך הועברו המים למאגר תת-קרקעי ולבית המשאבות, וממנו הוזנקו בדרכם לירושלים. המבנים הישנים הנראים במתחם תל אפק הם בית המשאבות, ברכות שיקוע וסינון ומבנה הכלרה. מולם נמצאים מבנים ששימשו את החיילים הבריטים ששמרו על מפעל שאיבת המים למשרדים ולמגורים, והיום הם משמשים את רשות הטבע והגנים.
• מתחם לפיקניק – מקום בו אפשר לערוך פיקניקים ולהדליק אש.
• ברכת חורף – ברכת החורף במתחם תל אפק היא בית גידול ייחודי שגדלים בו כמה מינים של דו-חיים, סרטנים ירודים וחרקי מים. האקווריום המוצב לפני הברכה מציג את בעלי החיים השוכנים בה בעת שהיא מלאה במים.
• האגם המלאכותי – אל האגם זורם פלג מים צר ושלו שמקורו בצינור של מי המוביל הארצי. האגם נבנה בתוך שקע טבעי שהיה במקום, לשם יצירת בית גידול מתאים לבעלי חיים שוכני מים ולמטרות פנאי ונופש.
• מסלול מתל אפק למקורות הירקון דרך ברכות הנופרים – ברכת  הנופרים בגן לאומי ירקון שובה את עין המבקרים בזכות צמחיית הנחלים הענפה והמים הכחולים. בברכה צומחים הנופר הצהוב בעל הפרחים המרשימים ומיני צמחים נוספים, וחיים בה בעלי חיים ייחודיים לאזור.

מתחם מקורות הירקון:

• הליכה לצד נחל הירקון – לאורך הנחל הוכשר שביל הליכה והותקנו מזחים מעץ. במהלך ההליכה בשביל נחשפים בפני המבקר מתקנים חקלאיים קדומים שניצלו את מי הנחל לאורך השנים: חצר קאסר, טחנת הקמח אל-מיר ובית המשאבות.
• ברכת דג לַבְנוּן הירקון – לבנון הירקון הוא מין אנדמי שהיה נפוץ בנחלי החוף בישראל וכמעט שנעלם בעקבות זיהום הנחלים והתייבשותם. כדי למנוע את הכחדתם של הדגים גודלו פרטים ממין זה בגרעין רבייה, וצאצאיהם הושבו לנחל לתוך ברכה הנמצאת ממזרח לטחנת הקמח אל-מיר, בתוך מתחם מגודר, מוגנת מנזקי אדם ומזיהומים.
• טחנת הקמח אל-מיר – טחנת קמח קדומה שפעלה בתקופה העות'מאנית, אחת הברכות הגדולות ביותר בארץ ישראל. שמה של הטחנה הוא כשם הכפר הערבי מיר שהיה כאן במאה ה-19. סכר עתיק עצר את המים באפיק הנחל והטה אותם אל הטחנה.
• חניון הלילה – בתוך הגן במתחם מקורות הירקון פועל חניון לילה מגודר, ובו שירותים, מקלחות, ברזיות ומשטחי בישול ותאורה.
• השביל "הרומנטי" – שביל יפהפה מחופה בצמחייה המוביל לבית הבטון.
• בית הבטון – המבנה הראשון בארץ שנבנה מבטון. את המבנה בנתה חברת "פלשתינה" בשנת 1912, והוא שימש בית משאבות שסיפק מים לפרדסי פתח תקווה.
• מסילת הרכבת וה"פִּילבּוֹקְס" – המסילה הוקמה בשנת 1922 ביוזמת אנשי פתח תקווה כדי לחבר את האזור לקו הרכבת הראשי שנסע מעמק יזרעאל דרומה, למצרים. הרכבת הובילה תוצרת חקלאית לנמֵלים בחיפה וביפו, וכן נוסעים בקו פתח תקווה-ראש העין וכונתה "הרכבת העברית". את הפילבוקס בנו הבריטים בעת המרד הערבי שהתרחש בין השנים 1936 1939. זהו מבנה קטן ששימש עמדה לשומר ששמר על המסילה ועל הגשר שמעל הנחל מפני פורעים. על המבנה נראה ציור של הכתר הבריטי וכתובים עליו ראשי התיבות של חיל נוטרי הרכבת –D .R.R.P.